היעד הבא של פיליפס: ביג דאטה וטיפול ביתי בחולים

בשנים האחרונות עבר תאגיד פיליפס הבינלאומי שינוי דרמטי. החברה, שהייתה מזוהה עם טלוויזיות ומכשירי גילוח, יצאה מהתחומים האלה כליל והחליטה שהעתיד הוא בתחום הבריאות.

"נפרדנו מהטלוויזיות, ממוצרי הצריכה, ובסופו של דבר אפילו מהתאורה. החברה כולה מושקעת היום בבריאות, וזו החברה הגדולה היחידה בסביבה התחרותית שלנו שמיקדה את כל תשומת לבה בתחום הזה", אומרת ד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל ומנכ"לית החטיבה הגלובלית לאפליקציות קליניות בתחום הדימות, שמעסיקה 400 עובדים בעולם. "חברות אחרות שהתפתחו כמונו בתחום הבריאות מתוך עולם מוצרי ההדמיה, לדוגמה GE וסימנס, עדיין עוסקות גם בתחומים נוספים, או שהן הוציאו את הבריאות לחברות בנות".

פיליפס עצמה הוסיפה ליכולותיה בתחום ההדמיה שני עסקי בריאות חדשים: ביג דאטה וטיפול ביתי, שמתכתב עם פעילות האלקטרוניקה הצרכנית שבעבר הייתה מזוהה איתה.

"אנחנו רוצים להביא את הבריאות הביתה ולהתרחב מעולם האבחון והטיפול אל עולם המניעה", אומרת שפר. "שני התחומים הללו נסמכים במידה רבה על ביג דאטה וישנה תחושה שיהיה למידע חלק גדול עוד יותר בהם בעתיד. הכוונה שלנו היא לחבר את כל הפתרונות הביתיים לרשת שתהפוך לחכמה. כולם מסכימים שהמהפכה תגיע מהכיוון הזה, אבל אנחנו כבר שם במידה רבה".

אחת הדוגמאות היא קו המוצרים של מטהרי אוויר לחולי אסתמה, שהפך פופולרי במדינות עם זיהום אוויר רב. "אם מחברים אותם לרשת, אפשר לעשות מיפוי של זיהום האוויר באזור מסוים, לראות מהיכן הוא מתחיל וכיצד הוא מתפשט. האם הוא תמיד מגיע מאותו מקום, באותה שעה? זה מידע שמאוד חשוב למשתמשים שלנו. זו דוגמה למוצר שהתפתח להיות פתרון".

"עומס מידע לא עוזר לרופאים"

דוגמה מעניינת אחרת היא הפרויקט של פיליפס בתחום הטיפול בסרטן, שמבקש לשכלל את "פורום גידול" (Tumor board), שבו מתכנסים רופאים מדיסציפלינות שונות ומבתי חולים שונים כדי לדון יחד במצבו של חולה. כיום, רופאים מגיעים לפורום עם פיסות נייר ובהן המידע הרפואי מתיקו של החולה שנראה להם רלוונטי, ועיקרי ההמלצה שלהם. פיליפס פיתחה מערכת שמאפשרת לראות תמצית של התיק הרפואי, כולל המצב הסוציו-אקונומי והמשפחתי שלו.

"מצאנו שכאשר כל המידע היה זמין לרופאים, הפורום שינה את ההחלטה שלו בערך ברבע מהמקרים. אגב, כששאלנו אותם מראש, בכמה מקרים הדיון ישתנה אם יהיה לכם את כל המידע, הם לא היו יהירים. הם ניבאו כמעט במדויק את שיעור השינוי".

גישה כזאת מעוררת תקווה גם ביחס לפרויקט אחר שכבר הושק - Intellispace Oncology, מעין עץ החלטה לרופאים בתחום הסרטן, שישמש כמערכת תומכת החלטה. "מדובר בפיתוח שהחל בבית החולים לסרטן דנה פארבר. התוכנה אוגרת את המידע וממליצה על טיפול על פי הפרוטוקולים הקיימים. פיתחנו 'עצים' גדולים ומסועפים לעשרות סוגי סרטן, המתעדכנים כל הזמן עם התפתחות המחקר וההנחיות של ארגוני הרופאים", אומרת שפר ומבהירה: העץ לא נועד להחליף רופא, אולם הוא יכול להקל עליו טכנית בבואו להשוות את ההחלטה שלו, תוך התחשבות בנתונים הספציפיים של המטופל, למקובל במקצוע. "החוכמה במקרה הזה היא להציג לרופא את המידע הנכון, לא יותר ולא פחות. עומס מידע לא עוזר לרופאים".

השלב הבא בתוכנית הוא לחבר בין עצי ההחלטה למידע הגנטי של המטופל. "אנחנו לא מציעים היום טכנולוגיה של קביעת הרצף הגנומי אך כן מפתחים טכנולוגיה שלוקחת את המידע מהגורם שביצע את הריצוף ופועלת כדי לאתר את האתרים הגנטיים המעניינים, אלה שבהם חל שינוי שיכול לכוון אותנו לטיפול בסרטן.

"מידע גנטי בסרטן הוא תחום קלאסי שבו יש עודף מידע. ברור היום שיש חשיבות למידע הזה אבל הרופאים לא יודעים מה לעשות עם כל זה. הם לא גנטיקאים, וגם גנטיקאי לא תמיד מכיר את כל המחקר העדכני על כל גן. התוכנה הזאת יכולה לקצר שעה של עבודה לעשר דקות". המערכת מסמנת את השינויים הגנטיים שנמצאו בעבר כרלוונטיים ומאפשרת לרופא לראות מיד את כל המאמרים בספרות שמתייחסים אליהם".

מחזירים מטופלים הביתה

לדברי שפר, פיליפס משקיעה היום מחשבה גם להנגשת המידע לחולים ולהפיכתו משמעותי מבחינתם. "הרי החולה הוא הבעלים של המידע", היא אומרת. הצגת המידע לחולה תהפוך יותר ויותר חשובה ככל שהרפואה תתמקד יותר במניעה ותעבור למעשה לבית.

"מכשירי ניטור ביתיים כמו מד סוכר, לחץ דם או ניטור שינה כבר קיימים, אבל אם הם יקושרו למרכז רפואי ולטכנולוגיה שיכולה להרים דגל כאשר אותו מרכז רפואי צריך לשים לב למה שקורה למטופל - זה יהיה הבדל גדול. זה מה שיאפשר באמת להעביר אנשים מבית החולים הביתה, על כל התועלות הידועות של הגישה הזאת".

לדברי שפר, לפיליפס יש היום אפשרות לנבא אם אדם מועד לנפילות באמצעות ניטור תנועתו בבית.

מהיכן מביאים את הצוות הרפואי הנוסף והזמין?

"אנחנו מפנים רופאים על ידי החזרת מטופלים הביתה. אלה מערכות שחוסכות זמן רופא, ולא להיפך, בתנאי שהן אכן מסוגלות להתריע רק במקומות הנכונים. מניעה אמורה גם היא להפחית את העול על המערכת. החזון הוא שאנחנו הולכים למודל שבו הביטוח יאמר למטופל: אתה מבוטח כל עוד גם אתה עשית את חלקך. יש לך פה מכונה יקרה, אז תשמור עליה".

משתפים פעולה עם סטארט-אפים

חלק ניכר מהפיתוח בתחום הזה נעשה בישראל. פעילות פיליפס בישראל החלה אחרי שהחברה רכשה את פעילות ה-CT של חברת אלסינט ב-2001. היא מעסיקה כאן כאלף עובדים, חלקם הגדול בתחום פיתוח מכשירי הדמיה, אך חלק הולך וגדל מהם בתחום עיבוד המידע.

"ב-2001 העסיקה פיליפס בישראל רק כ-190 עובדים", אומרת שפר. "מאז נוספה לפעילות ה-CT גם פעילות בתחום הרפואה הגרעינית, ואחר כך התפתחה חטיבת המידע מצוות קטן שעסק במחשוב תחנות עבודה למכשירי ההדמיה. ההצלחה של הצוות הישראלי בתחום עיבוד המידע והעובדה שהאחריות שלו כל הזמן גדלה קשורות ליכולות הישראליות בתחומי עיבוד מידע וגם לרוח היזמית, שהייתה מנוגדת לגמרי לצורת המחשבה של פיליפס אז, כתאגיד ותיק עם מסורת בתחום מוצרי הצריכה האלקטרוניים. היום התאגיד כולו הוא בעל אופי יזמי יותר".

איך אתם עובדים עם הסביבה היזמית בארץ?

"החממה המשותפת שלנו עם טבע, Sanara Ventures, מצליחה מאוד. אנחנו משתפים פעולה עם סטארט-אפים בהבאת הטכנולוגיה שלהם, יחד עם המערכות שלנו, אל זרימת העבודה הקיימת בבתי החולים. בלעדינו מאוד קשה להם לעשות את זה כי יש להם אלגוריתם שבעצם לא מתחבר למערכת הקיימת, ולבית החולים אין הקשב והפניות הדרושים כדי להטמיע אותה. המוצרים הללו משלימים את החדשנות שאנחנו מציעים.

"אנחנו בקשר גם עם סטארט-אפים שאינם פועלים בזירת בית החולים, כמו מפתחי חיישנים לבישים, מוצרי ניטור ומניעה. חיפוש שיתופי הפעולה עם החברות הצעירות קורה בישראל וגם מחוץ לה".

רשות החדשנות הודיעה לאחרונה על תוכנית הטבות גדולה לחברות שיחזקו את הפעילות שלהן בארץ. אתם כבר מאוד חזקים כאן, ולכן אולי פספסתם את התמריץ.

"לממשלה יש תוכניות גדולות בתחום המכשור הרפואי ובעיקר עיבוד המידע בארץ. בהחלט יש מקום לעוד תמיכה בחברות הבינלאומיות. ישראל מכוונת לחברות הצעירות, לסטארט-אפים, וזה מצוין, אבל החברות הגדולות מעסיקות הרבה מאוד עובדים, אם ישירות ואם כספקים וקבלני משנה. פיליפס נותנת בישראל פרנסה לכ-3,000 איש, ממקצועות ומגזרים רבים ושונים. אנחנו מייצרים כאן מוצרים בכמיליארד שקל בשנה".

מה היית רוצה מהממשלה?

"היה טוב אם היה יותר קל להסדיר את סוגיות הקניין הרוחני הן מול בתי החולים ומול האקדמיה, ובעיקר הוצאת קניין רוחני לחו"ל. אנחנו עושים זאת על בסיס יומיומי ולא יכולים לקבל לכל העברה כזאת אישור.

"סוגיות הקניין הרוחני הופכות יותר ויותר סבוכות. קניין רוחני הוא לא רק פטנט רשום שהומצא במוסד רפואי, אלא לפעמים גם המידע עצמו. למי שייך מידע שמופק ומנותח במערכות שלנו, לבית החולים או לנו? או בכלל לחולה או אולי לכלל האנושות?".

לדברי שפר, בתי החולים בארץ מאוד פתוחים ומתעניינים בשיתוף הפעולה. "מצד אחד, יש צורך ברגולציה בנושא, ומצד אחר, כל רגולציה עוצרת את ההתקדמות. היינו שמחים אם כל המידע היה עומד בשירות המחקר הרפואי. אני חושבת שזה היה מאפשר זינוק ביכולת הטיפול בחולים".