משרד הבריאות חוגג בימים האחרונים את ה"ניצחון" על יצרנית הסיגריה האלקטרונית ג'ול. על זה נאמר "עוד ניצחון כזה ואבדנו". זה ממש לא ניצחון, כי ניצחון הוגן מוכרז בין שני גופים המתמודדים על אותו מגרש המשחקים. במקרה הזה, משרד הבריאות ניצל לראשונה סעיף בחוק כדי לאסור שיווק מוצר שהוא הפך בקמפיין מתוזמר ל"סכנה חמורה לציבור" ולאם כל החוליים של שוק הטבק ושוק העישון, על אף שבג'ול אין בכלל טבק.
ניצחון על ג'ול זה לא; צעד בריוני וגם צבוע של משרד ממשלתי, שהפעיל סעיף דרקוני משנת 1981 - בהחלט כן. הסעיף הזה מתיר למשרד הבריאות ל"אסור ייצור, יבוא או שיווק של מוצר הגורם או עלול לגרום סיכון בריאותי חמור". לפי ההגדרה הזו, אפשר להעיף החל ממחר מהמדפים עוד עשרות מוצרים בגלל הסכנה הבריאותית מצריכתם. למשל, הסיגריות הוותיקות מטבק וכן טבק לגלגול - הרי אין ספק שהן גורמות נזק בריאותי חמור לצרכנים.
לכן, הניצחון הוא לא של משרד הבריאות, הניצחון הוא של חברות הטבק המסורתיות. ג'ול הייתה בשבילם סדין אדום, המתחרה השובב שמאיים להזיז את הגבינה שלהם בשוק הטבק. אז בישראל הוא נחסם בינתיים. ביג דיל. ההפסד כולו של הצרכנים, וסביר להניח שאם העתירה שהגישה ג'ול לבג"ץ היום תידחה, הצרכנים בעידן הדיגיטלי-גלובלי יוכלו להשיג את מבוקשם בקליק על העכבר, או שיתפתח שוק שחור למוצר מבוקש.
הטענות של משרד הבריאות נגד ג'ול מתחלקות לשתיים: ריכוזי הניקוטין הגבוהים והמזיקים בו לכאורה, וההתמכרות של בני נוער למכשיר. לשתי הטענות אין ממש הוכחות חד-משמעיות. נהפוך הוא: הסיגריה המסורתית, זו שנמכרת בהמוניה, היא המסוכנת מכולם. תהליך שריפת הטבק מייצר כימיקלים מזיקים וגורם לנזקים הבריאותיים ולמחלות הקשורות בעישון.
ראש מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), סקוט גוטליב, אמר את זה בצורה הכי ברורה: "זה לא הניקוטין שהורג אותך, אלא כל אותם חומרים מסרטנים שנוצרים בתהליך הבעירה של הטבק". ה-FDA ניסח זאת כך: "מחקרים הכירו בכך, שהאפקט שנגרם משאיפת ניקוטין לבדו, קרוב לוודאי, לא אחראי לשכיחות הגבוהה של מקרי מוות ומחלות הנגרמים על-ידי מוצרי טבק".
ההתעקשות של משרד הבריאות לחסום את ג'ול ממחישה שני דברים שמלווים את הרגולציה. הראשון, אף רגולטור לא יוכל לחסום לאורך זמן את הקידמה הטכנולוגית - גם בשוק הטבק. שום רגולטור לא יוכל לחסום את הרחבת מוצרי העישון באמצעות פיתוחים טכנולוגיים שמפחיתים את הסיכונים הבריאותיים.
הדבר השני, הרגולטורים בישראל מתפתים שוב ושוב לקבל החלטות רק בשביל לסחוט מחיאות כפיים מהתקשורת, במקום לדאוג לצרכנים. יחסי התן וקח בין תקשורת לרגולציה הם הרסניים, ובהרבה מקרים מובילים להחלטות רעות לצרכנים. מוטב שמשרד הבריאות יתחיל לטפל בבעיות האמיתיות של שוק הבריאות: איבוד השליטה שלו על מפוקחיו, על בתי-החולים, שנמצאים בגירעונות כרוניים, בגלל סחרור בשכר הרופאים וחוסר יעילות משווע.
במקום לטפל בבעיות אלה, משרד הבריאות מנהל קמפיין שהמערכת צריכה עוד כסף, כי היא קורסת. לא, היא לא צריכה עוד כסף. היא צריכה רגולטור שמטפל בדברים האמיתיים במקום לטפל בשטויות, העיקר שיכתבו עליו שהוא "ניצח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.