אין "אין נשים תעשייניות". יש

התפקיד של הנשים הפריבילגיות בשנת 2018 הוא לקדם נשים בגאווה ובביטחון, ללא הרף, לא לוותר לעצמן ולא לוותר לנשים. עם זאת, השבוע פורסמה ב"גלבוס" ידיעה שכותרתה: "10 גברים נבחרו כזוכי פרס התעשייה ומפעל חיים ל-2018, ואפס נשים".

כך, הקטינו אותי, הקטינו אותנו הנשים, האשימו אותי, האשימו אותנו הנשים בחידלון אחד גדול.

"כך קורה שהנשים חזקות בלהטיח האשמות על גברים שמפלים לרעה, על ומערכות ממסדיות שיוצרות מכוון או סתם בהרגל חוסר שוויון, אבל כשזה מתקרב אלינו - דום שתיקה. מבוכה וביטול עצמי".

לא! לא! לא! תכחידו את הפיסקה הזאת בבקשה.

אני מבקשת להתייחס לסיבות שנכתבו בכתבה ל"אפס נשים":

1. הראשונה והכי כואבת - "יש מעט נשים שהן מנהלות בכירות, או בעלים של מפעלים, או מנכ"ליות": אז יש 3,500 תעשייניות או אין 3,500 תעשייניות? כי אם יש רק 10, תציינו זאת ונגמר הוויכוח (כמו בעולם הרבנים עם 99% זכרים), ומה הן הקהילות האלו של "נשים בתעשייה" עם עשרות-אלפי נשים? האם זה בית-תמחוי לנשים?

2. סיבה שנייה היא ש"השנה היה מקבץ של מועמדים מדהימים": באמת? הגברים האלו אחד אחד מדהימים, כל הכבוד להם. אז מה אתם אומרים שאין אף אישה אחת שמדהימה כמו הגברים האלו? אחת? תבדקו היטב, ואני בטוחה שתמצאו חמש! 50% בדיוק. ואם אינכם יכולים למצוא תנו למתנדבות של "פורום נשים בתעשייה-קהילת המנהלות", הן מצוינות ומקצועניות, והן יגיעו למטרה.

3. סיבה שלישית - "היעדר קטגוריה לפרס על-פי מגדר": נכון, כדי לתקן את העיוות הזה תיצרו קטגוריה לנשים בתעשייה, בדיוק כמו הקהילות שיצרתן. עד השבוע חשבתי שהן הקהילות הכי שוות ברשת, והשבוע הבנתי שהן כלום ושום דבר. חברת "גיקטיים", שבראשה עומדים אנשים צעירים וחכמים, נותנת כל שנה פרסים לקטגוריות שונות בעולם הסטארט-אפ. לאחר הטקס הראשון הם הבינו, שיש לתת פרסים בכל קטגוריה לנשים לחוד ולגברים לחוד. ואתם, אחרי 70 שנים לא מבינים זאת? חדשנות חשובה לכם? אז תנו דוגמה אישית בבקשה.

4. "פנינו לכל הנשים הרשומות במאגר ההתאחדות, כ-3,500 נשים. בנוסף, פרסמנו גם בדף הפייסבוק של הפורום, שוב ושוב ושוב - ולא הייתה תגובה כלל. זה היה מתסכל. שיעור ראשון בפייסבוק: זה אכן לוח מודעות ולא אלטרנטיבה למייל או לשיחת טלפון. כשאני רוצה שאיש או אישה יגישו מועמדות אני פונה אליהם. כשפונים אליי בפייסבוק אני לא מגיעה. מנגד, כשכותבים לי מייל אישי, אני תמיד מגיעה. יודעים מה? גם וואטסאפ, או הודעה במסנג'ר. אני תמיד מגיעה כשמתקשרים אלי. הפייסבוק? לא יעשה זאת עבורכם וגם לא עבור 3,500 תעשייניות.

5. סיבה רביעית להיעדר נשים בפרס התעשייה - "נשים שהן לא בעלים - צריכות שההנהלות יגישו את מועמדותן לפרס". אופס. הגענו לסיבה המרכזית. יגענו לכאב האמיתי. לתקרת הזכוכית. הגענו ל-30% פחות בשכר. לקליקות הסגורות. הגענו להקטנה, לקונצנזוס - גם שלכם, התאחדות התעשיינים.
הגענו לקלקול החברתי הגדול ביותר ששוכן לא בבטחה באזור הנוחות של התאחדות התעשיינים ושל התעשיינים.

ולסיום:  אנחנו לא מבקשות פרסים - אבל למתן פרסים הוגנים יש פתרון פשוט: לפי התקנון יכולים להמליץ עלינו, ואפילו על אדם מת אפשר להמליץ (ובלבד שעברו שנתיים מיום מותו).
תראו איזה יופי - אני מצטטת מתוך התקנון שלכם: 4.4 - "חברי נשיאות ההתאחדות, חברים בוועד הפועל, וחבר השופטים רשאים אף הם להציע מועמדים לפרס".

אז תעשיינים נכבדים, חברי הוועדה, ראיתם שאין נשים? תמליצו אתם על נשים. תעשיינים נכבדים, אל תסכימו לעלות על במה שיש בה 100% גברים. נשיא מדינת ישראל הנכבד, אל תסכים לשתף פעולה עם הדרת הנשים הזאת. ונשים מובילות? יש לכן תפקיד במאה ה-21, ואל תפקירו אותו לרגע.

נ.ב, הטקס יתקיים עוד מספר חודשים - אפשר לתקן את העוול הצורם הזה.

בהצלחה.

■ הכותבת היא משנה ליו״ר מקאן, ומייסדת ונשיאת סופרסונס, לשיוויון חברתי בצמתי השפעה