פוזננסקי-כץ עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה להדיחה מכס השיפוט

האם שופטי בג"ץ יבטלו את ההחלטה להדיח את השופטת רונית פוזננסקי-כץ בשל מעורבותה בפרשת המסרונים? באמצעות עורכי הדין רם כספי ופיני רובין, עתרה היום (א') השופטת פוזננסקי-כץ לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, להדיח אותה משיפוט עקב מעורבותה בפרשה שהסעירה את עולם המשפט.

בעתירה לבג"ץ טוענת השופטת המודחת כי בית הדין המשמעתי טעה כשהגיע למסקנה כי אין לו סמכות להשעות את השופטת לתקופה קצובה משיפוט, ולכן בחר להדיח אותה משיפוט לתמיד. "הדעת נותנת והשכל הישר מלמד כי אם בית הדין הנכבד היה מגיע למסקנה שמוקנית לו סמכות להשית על העותרת עונש משמעתי של השעיה לתקופה קצובה - אזי במקרה כזה בית הדין הנכבד היה נמנע מהדחה, כל שכן הואיל ועונש משמעתי חמור זה אינו הולם את נסיבות המקרה", טוענת השופטת בעתירה.

פוזננסקי-כץ מציינת כי בינה לבין התביעה בבית הדין המשמעתי נערך הסדר משמעתי (שאינו שנוי במחלוקת), לפיו פוזננסקי-כץ תיטול על עצמה את האחריות לאירועים, והתביעה תעתור להשעייתה מכהונתה כשופטת לתקופה קצובה בת שנה אחת (ללא תשלום.

השופטת המודחת טוענת כי "ההסדר המשמעתי המוסכם מגלם בחובו לא רק את עצם ההודאה שלה בנטען בקובלנה (המתוקנת) תוך נטילת האחריות על-ידה, אלא ובעיקר את העובדה שהעברה מכהונה, ובפועל - הדחה לצמיתות - אינם הולמים את חומרת המעשים או המחדלים שיוחסו לעותרת, שנעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון". 

פוזננסקי-כץ ממשיכה וכותבת בעתירה כי בהתאם להסדר המשמעתי המוסכם, היא נטלה על עצמה את האחריות והודתה בנטען, "מתוך הנחה ואמונה כנה שההסדר אכן יאושר ויקוים, והצדדים השלימו את טענותיהם לעניין גזר הדין, ועל בסיס ידיעתה כי הקובלת אינה מבקשת לנקוט באמצעי משמעתי כל-כך חמור של העברתה מן הכהונה לצמיתות".

פוזננסקי-כץ מוסיפה וכותבת כי היא הסתמכה על ההסדר המשמעתי המוסכם ופעלה על-פיו, וכי הודאתה בנטען בכתב הקובלנה באה על רקע וכחלק בלתי נפרד ממנו מתוך אמונה כנה שהוא יאושר, כפי שהוא או ב"קרבתו", ואם סוגיית היעדר הסמכות (להשעיה) הייתה מתעוררת קודם למועד ההודאה - העותרת הייתה שוקלת את עמדותיה מחדש גם ביחס לנטען בכתב הקובלנה".

לדברי פוזננסקי-כץ, באמצעות עורכי הדין כספי ורובין, ובניגוד לקביעת בית הדין המשמעתי, "לעניות דעתנו הייתה לבית הדין המשמעתי סמכות להטיל עונש משמעתי של 'העברה מן הכהונה' לתקופה קצובה".

יתר על כן, לטענת פוזננסקי-כץ, "גם אם בית הדין הנכבד נעדר סמכות (שלא כדעתנו) להטיל עונש משמעתי של השעיה או העברה מן הכהונה לתקופה קצובה, הוא בחר, לצערה של העותרת, בחמור מבין העונשים הקבועים במדרג הענישה, חרף קיומו של ההסדר המשמעתי המוסכם וחרף העובדה שהמעשים והמחדלים המיוחסים לעותרת במסגרת הקובלנה נעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון! והיה זה בסמכותו להסדיר את סוגיית הענישה בדרכים חלופיות שיתנו תוקף וביטוי לא רק להסדר המשמעתי המוסכם אלא גם ובעיקר לנסיבות המקרה.

"לפי הנוהל המעוגן בכתב והמחייב שהיה קיים במועדים הרלוונטיים בבית משפט השלום בתל-אביב, בדיוני מעצר בתיקים מורכבים התקיים דיון מקדים בלשכת השופט בנוכחות נציגי הרשות החוקרת". לדברי פוזננסקי-כץ, במסגרת הנוהל הזה ניתנת סקירה של מצב החקירה, מוצג חומר חקירה סודי, ונמסר מה תהיה בקשת נציגי הרשות החוקרת לעניין הארכת מעצרם של החשודים בפרשה במסגרת הדיון הפומבי במעמד הצדדים, כשהן הישיבות המקדימות והן הדיונים בנוכחות הצדדים מתואמים לא אחת במישרין מול לשכת השופט. "באותה עת, פוזננסקי-כץ הייתה מצויה בשבתון, ולא הייתה לה עזרה מקצועית בדמות מתמחה, עוזר משפטי או מזכיר/ה, ובהתאם תיאומי הדיונים נעשו במישרין באמצעות טלפון או מסרונים. לא נרחיב אודות הפגיעה שנגרמה לעותרת ולבני משפחתה, בין היתר בעקבות החשיפה התקשורתית שייחסה לה מעשים חמורים - שכלל לא התרחשו".

פוזננסקי-כץ מציינת כי העובדה שהיא הודתה בעובדות הביאה לכך שלא הובאו ראיות בשלב שקדם להכרעת הדין. "לפיכך, לא נחשפה בפנינו התמונה המלאה באשר לשיח שבין הפרקליט לשופטת. כמו כן, לא הובא לידיעתנו כיצד בדיוק פועלים בבית המשפט בו מכהנת השופטת, הוא בית משפט השלום בתל-אביב, כאשר מוגשים הליכים פליליים, שחלקם על-פי טיבם נידונים הם על-פי צד אחד, וכאשר מובא לבית המשפט חומר חסוי מצד התביעה".

במילים אחרות, לדברי פוזננסקי-כץ בעתירה לבג"ץ, בזכות הסכמתה להודות בעובדות שנטענו נגדה ולחתום על הסדר, "לא נחשפנו להתנהלות המערכתית, לא זו של התביעה, לא זו של בית משפט השלום בתל-אביב ולא זו של בתי משפט אחרים. עם זאת, די במה שהונח בפנינו על-מנת להגיע למסקנה שעולות שאלות החורגות מן המקרה הקונקרטי, היינו קיימים היבטים מערכתיים למה שאירע".

לטענת פוזננסקי-כץ, "הגם שהיבטים מערכתיים וחשובים אלה לא נבחנו על-ידי בית הדין הנכבד (שהרי הייתה הודאה של פוזננסקי), זינק העונש המשמעתי לחמור שמכולם על-פי הפרשנות המחמירה שמכולן. נקל להבין שאילו, למשל ובאופן היפותטי, היה מתברר כי התנהלות פוזננסקי-כץ הייתה חלק משגרת עבודת שופטי המעצרים, כי אז קשה היה להלום שבעתיים את הסנקציה החמורה מכולן. בירור זה לא נערך, ואולם הסנקציה החמורה מכולן ננקטה".

התכתבויות לא ראויות

ב-18 ביולי החליט בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, כי שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, רונית פוזננסקי-כץ, תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשת המסרונים. ההחלטה ניתנה בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד.

"רואים אנו חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים. המסר שאמור לצאת מבית הדין המשמעתי לכל שופטי ישראל הוא שהפרה של דיני המשמעת תיתקל בתגובה חריפה, אפשר אפילו חריפה במיוחד. זאת, נוכח התפקיד המרכזי והחשוב שממלאים השופטות והשופטים בדמוקרטיה הישראלית ועל-מנת לשמר את המון הציבור במערכת המשפט ואף להגבירו", כתבו דייני בית הדין המשמעתי לשופטים, אשר גרוניס, שופט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא המחוזי בנצרת השופטת אסתר הלמן.

לדברי בית הדין המשמעתי, "משהחברה הטילה עלינו השופטים להכריע בגורלם של אחרים לשבט או לחסד, נגזר עלינו להחמיר עם עצמנו ועם אלה שהם בשר מבשרנו".

פוזננסקי-כץ הורשעה בחודש אפריל האחרון על-ידי בית הדין המשמעתי, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.

בית הדין המשמעתי לשופטים הודיע כי השופטת  פוזננסקי-כץ הורשעה על-פי הודאתה על-ידו, על-פי העובדות בהן הודתה השופטת. היא ונציג התביעה בהליך שהתנהל בפניה ניהלו התכתבויות שונות לגבי ההליך, התכתבויות שלא ראוי היה לקיימן בין נציג התביעה לבין השופטת שדנה בהליך. ההרשעה באה בעקבות הסדר שהביא לתיקונים מסוימים בקובלנה המקורית שהוגשה לבית הדין על-ידי שרת המשפטים.

בית הדין המשמעתי ציין כי ההסדר עם פוזננסקי-כץ לא התייחס לעונש מוסכם. כל שנמסר ממנו הוא ש"בעניין גזר הדין, השמיעו הצדדים את טיעוניהם בפני הרכב בית הדין. גזר הדין יינתן במועד אחר".

בהמשך, במסגרת ההסדר שנערך בין פרקליט שרת המשפטים הקובלת בהליך המשמעתי לבין פרקליטיה של פוזננסקי-כץ, הוסכם כי הם יבקשו מבית הדין המשמעתי עונש השעיה של עד שנה.

בגזר הדין התייחס בית הדין המשמעתי בחומרה למעשיה של השופטת. בית הדין הצביע על החשיבות הרבה של אמון הציבור ברשות השופטת ובשופטות ובשופטים המכהנים בה. בית הדין מצא פסול בהתנהגות השופטת הן בעצם ההתכתבות עם הפרקליט ערן שחם-שביט שייצג את המדינה בהליכים בפניה והם בתוכנם של המסרונים. 

נזכיר כי תחילת "פרשת המסרונים" ב-25 בפברואר 2018, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי - אך לא פלילי. ב-16 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון לשעבר, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.

הצדדים הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה ביקשו כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים, והיא הושעתה באופן זמני ועד מתן גזר הדין. ב-18 ביולי דחה בית הדין המשמעתי את ההסדר כאמור והורה על הדחתה של השופטת.