ליידרמן: מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל מיצתה עצמה

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, קורא לבנק ישראל ללכת בעקבות הפד האמריקאי ולהתחיל תהליך של העלאות ריבית. בהופעה בפני ועידת המשפיעים של חברת החדשות אמר ליידרמן כי מדיניות הריבית האפסית הנוכחית של בנק ישראל "מיצתה את עצמה", לאחר שנתיים וחצי שבהן הריבית עמדה על עשירית האחוז. ליידרמן הזהיר כי המשך המדיניות הנוכחית חושף את המשק לסיכונים רבים.

נציין כי בהודעה שפרסם בנק ישראל על החלטתה האחרונה של הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית בגובה 0.1% נרמז כי הבנק המרכזי שוקל לשנות את מדיניותו הנוכחית ולהתחיל בהעלאות ריבית. בנאומו היום (ב') תמך ליידרמן בשינוי כזה אך קרא לבנק ישראל ללכת צעד רחוק יותר ולאמץ את מדיניות הפד האמריקאי שהחל בסוף 2015 בתהליך של העלאות מדורגות של הריבית.

"תהליך של העלאות ריבית הדרגתיות ומדודות, גם אם האינפלציה נותרת יחסית נמוכה, יוכל ליצור איזונים טובים יותר מבחינת החיסכון, המינופים, והיציבות הפיננסית במשק", אמר ליידרמן והדגיש כי מדיניות הריבית אינה צריכה להיות מושפעת בצורה מכרעת מהתנודות בשער החליפין של השקל. הוא הוסיף כי "חשוב שמדיניות הריבית תדגיש גורמים אלה לא פחות מהדגשתה הנוכחית של שער החליפין. בכלל, מומלץ לצמצם את הזיקה המצטיירת כיום בין החלטות הריבית לבין שער החליפין של השקל. כאמור לעיל, לא מדובר בביצוע העלאה פתאומית ודרקונית בריבית שתיצור ייסוף חד בשקל ופגיעה ביצוא אלא בתהליך הדרגתי ומדוד. בסופו של דבר, הניסיון בעבר והמחקר האמפירי מצביעים על כך שחלק ניכר מהשינויים בשער החליפין מבטאים את ההשפעה של תנודות בשוקי המטבע בעולם, וביצועי ענפי היצוא תלויים בשורה שלמה של גורמים מעל ומעבר לשער החליפין של הטווח הקצר".

לגבי הסיכונים שאליהם חשוף המשק כתוצאה מהריבית הנוכחית, אמר ליידרמן כי "על-פי התחזית של המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להגיע ל-3.5% השנה ול-3.2% בשנה באה. מצב המשק שלנו שונה מאד ממרבית המשקים בחו"ל. בזמן שרמת ביקושים נמוכה היא המגבלה העיקרית להגדלת היצע התוצר והצמיחה במרבית המשקים בחו"ל, אצלנו עיקר המגבלה היא בצד ההיצע, שהרי המשק נמצא בתעסוקה מלאה. ריבית בנק מרכזי של 0.1% לשנה, שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית, אינה מתאימה יותר למשק עם המאפיינים האלה.

"זאת ועוד, לכשעצמה, ריבית נמוכה מדי מעודדת צריכה פרטית על חשבון החיסכון, ועלולה להגביר את הסיכונים של תיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה) והציבור בכללותו בחיפושם אחר תשואה באפיקים פחות סולידיים מאשר במצב נורמלי. ריבית נמוכה מדי מעודדת לקיחת אשראים ועלולה להחריף את 'בעיית הפנסיה', שהרי הצירוף של תשואות נמוכות על החיסכון באפיקים הסולידיים ועלייה בתוחלת החיים יוצר מחסור במקורות לשמירה ברמת החיים הקודמת בתקופה שלאחר הפרישה מעבודה". 

ליידרמן, שהיה מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל בשנים 1996-2000, הוסיף כי "הייתי חלק מאותו צוות בבנק ישראל שהנהיג את משטר יעד האינפלציה באמצע שנות ה-90, ונשארתי תומך גדול בשיטה הזאת, שהיא המקובלת ביותר בעולם. עם זאת, הנטייה כיום בעולם היא להפנים יותר ויותר אל תוך השיטה שיקולים של יציבות פיננסית במבט יותר כללי, או הוליסטי, על המשק והשווקים הפיננסיים. גישה זאת מובלת כיום על-ידי ה-BIS ((Bank for International Settlements בבזל, שווייץ, שהוא מעין בנק מרכזי של הבנקים המרכזיים, ובפרט על-ידי הכלכלן הראשי שלו, ד"ר קלאודיו בוריו".