משרד החוץ: הופעת לנה דל ריי בוטלה אחרי מתקפת בוטים

פעילים פוליטיים הקוראים להחרמת ישראל הפעילו מערך של חשבונות מזויפים וחשבונות אוטומטיים (בוטים) ברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר, כדי ללחוץ על הזמרת לנה דל ריי לבטל את הופעתה בארץ - כך מאשימים היום  (ג') במשרד החוץ בשיחה עם "גלובס". מארגני פסטיבל "מטאור", שייערך בסוף השבוע, הודיעו ב-15 באוגוסט על הופעתה המתוכננת של דל ריי, שם הבמה שבו ידועה הזמרת אליזבת וולרידג' גרנט. מאז הופעל עליה לחץ כבד לבטל את ההופעה, ובסוף השבוע האחרון היא אכן עשתה זאת.

בשיחה עם "גלובס" אומר נעם כץ, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, כי אנשיו זיהו שחלק מהפוסטים, התגובות, הציוצים והנעת השיח בנושא אינם מתבצעים על-ידי אנשים אמיתיים. כץ, שעומד בראש מערך אשר 25 מעובדיו עוסקים בתחום הדיגיטלי, אומר כי מדובר במקרה של Astroturfing - תופעה שבה פעילות הנחזית להיות מטעמם של ארגוני שטח (Grass roots) מופעלת למעשה בידי חשבונות מזויפים במטרה לחול סערות פוליטיות או להשפיע עליהן. תופעה זו באה לידי ביטוי בין היתר סביב הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016.

"מספר מצומצם של פעילי BDS, בעלי חשבונות אמיתיים, מלווים את מהלכיהם בבוטים ויוצרים סערה ברשת סביב נושא מסוים", אומר כץ. "העבודה שלנו היא לומר לציבור: 'זה לא אמיתי, יש כאן מישהו שעושה עליכם מניפולציה".

איך אתם מזהים אם מדובר ב-Astroturfing או בפעילות אותנטית?

"יש כלים שמאפשרים לעשות זאת. הרבה מהעובדה נעשית אצלנו, אין-האוס, ואנחנו גם נעזרים בתוכנות. לא אפרט שמות".

חופש דעה זה לא הכול

משרד החוץ מתמודד בשנים האחרונות עם הקשיים הכרוכים בהפעלת המערך הדיפלומטי בעידן הדיגיטלי. לרשותם עומדים כ-800 חשבונות רשמיים של מדינת ישראל, במגוון רשתות חברתיות, ומערך עובדים המופעל 24/7 ב-52 שפות שונות. לא מדובר רק בהעברת מסרים וביחסי ציבור במובן הצר של הביטוי, אלא בניסיון להתמודד עם אתגרים מורכבים יותר.

ה-Astroturfing, מונח שאפילו לא זכה עדיין לתרגום עברי, הוא אחד האתגרים המרכזיים: לזהות מראש את הפעילות הדיגיטלית הזו ברחבי העולם, לפני שהיא מספיקה לחולל נזק, ולבחור בכלים הדיפלומטיים המתאימים כדי להתמודד איתה. במקרה של לנה דל ריי התוצאה הסופית הייתה עגומה - עם או בלי קשר לבוטים - אך במשרד כבר מסתכלים הלאה ונערכים, בין היתר, לסערה הצפויה סביב אירוויזיון 2019 בישראל.

כץ אומר כי חברות הטכנולוגיה כיום קשובות יותר לדיווחים מצד מדינות על חשבונות מזויפים, בוטים ופייק ניוז. בעבר, הוא אומר, הם הכחישו את עצם קיומה של הבעיה. "התקדמנו מולן, הן כבר לא מתנהלות כאילו אין בעיה. רק לאחרונה הוסרו מהרשתות כ-1,000 חשבונות מזויפים איראניים שניסו להפיץ מידע מטעה ותעמולה אנטי-ישראלית".

משרד החוץ מחפש כיום, בשיחות עם יזמים וחברות טכנולוגיה, כלים נוספים לעיכוב התפשטות תכנים שהוא תופס כמזיקים. "אנחנו יוזמים בהאקתונים, סורקים את השוק הטכנולוגי, משוחחים עם שותפים טכנולוגיים בישראל ובחו״ל, ומזמינים את החברות הטכנולוגיה להציע רעיונות", אומר כץ. "אנחנו טוענים שהוויכוח על חופש הדעה אינו חזות הכול, ולעתים הוא אף מגביל אותנו בטיפול בחומרים בעייתיים. המיקוד צריך להיות בפיתוח כללים של חברות הטכנולוגיה שיפחיתו את הפצת הדעות הבעייתיות".

לא מדובר בהכרח בדרישה להסרת חשבונות הנתפסים כמזיקים. כאשר אדם כותב דברים חמורים, שיכולים להיתפש כהסתה, הפוסט לא צריך לזכות לחשיפה רחבה ולאפשרות להפיץ אותו הלאה. "לא צריך להוריד את כלי הרכב מהכביש, אלא להתמקד בחוקי התנועה, היכן למקם תמרור אין כניסה או עצור", נותן כץ דוגמה מעולם התחבורה. "כלומר, לשמר את חופש הבעת הדעה, אך לא חופש הנעת הדעה. במקום שהגולשים יעסקו בדיווח על תכנים קיצוניים, צריך שפייסבוק וטוויטר יעכבו את ההתפשטות של התכנים האלה. אנחנו מקדמים זאת באמצעות שיח עם חברות הטכנולוגיה, העלאת הנושא בפני הציבור וניסיונות להוביל שינויי חקיקה".

איך יוצאים מתיבת התהודה

קושי נוסף שעמו מתמודד המשרד הוא איתור המרחבים ברשת שבהם אנשיו אינם נמצאים כיום. "הרשתות הן Echo Chamber , תיבת הדהוד מסרים", אומר כץ. "כל אדם שומע את הדעות והנושאים שמקיפים את סביבתו הטבעית. בקרב אזרחים שאינם קשורים לישראל עשוי להתנהל שיח שאנחנו בכלל לא מודעים לו. ראשית, אנחנו מאתרים את מי שנמצא מחוץ לתיבת התהודה שלנו. שנית, אנחנו מנסים לתת 'מגביר קול' לעמדות שלנו במרחבים האלה, באמצעות השפעה נוספת על האלגוריתם שמקדם תכנים".

במשרד החוץ שואפים, לדוגמה, לפעול דיגיטלית בקרב קהילות אמריקאיות שבהן היחס לישראל שלילי ביותר. כאשר ישנם ביקורים דיפלומטיים ישראליים באפריקה, לדוגמה, או כשהיא תורמת לכלכלת היבשת, הם מנסים להפיץ זאת דווקא בקרב המיעוטים בארצות-הברית, כך שיתפוס מקום בשיח המתנהל בקרבן.