"השארת העונש של דנקנר על שנתיים מאסר הייתה גורמת נזק"

יותר משנתיים חיכתה עו"ד חנה קורין, ראשת צוות התביעה בתיק שבו הואשמו נוחי דנקנר ואיתי שטרום בהרצת מניות חברת אי.די.בי, כדי לדעת אם התיק הזה, שהוא החשוב ביותר שהיא ניהלה בקריירה, יסתיים בהצלחה או בכישלון.

בשבוע שעבר (29 באוגוסט), קיבלה קורין את התשובה - שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל, ג'ורג' קרא, ודוד מינץ, אימצו באופן מלא ושלם את העמדה של הפרקליטות, דחו את הערעורים שהגישו דנקנר ושטרום על הרשעתם בבית המשפט המחוזי, והחמירו משמעותית בעונשים של דנקנר ושטרום, כפי שביקשה קורין. עונשו של דנקנר הוחמר משנתיים לשלוש שנות מאסר בפועל, ועונשו של שטרום הוחמר משנה לשנתיים מאסר. 

קורין יכולה הייתה לנשום לרווחה. התיק של חייה, שמשך אליו תשומת-לב ציבורית עצומה ושעסק בגורלו של מי שהוא האיש הכי חזק במשק, קיבל גושפנקא רשמית של הצלחה משפטית מסחררת עבורה. אבל קורין, כמו קורין, נמנעה מלחגוג את ההישג המשפטי העצום. את ערב מתן פסק הדין בעליון בחרה קורין להעביר בדרך לא ממש חגיגית - בעשיית בייבי-סיטר לנכדה הראשון, שנולד במזל טוב לפני כמה שבועות.

הבחירה הזאת של קורין, מלמדת הרבה על אופייה ועל האופן שבו היא תופסת את עבודתה. בראיון רחב ראשון מאז פסק הדין ובלעדי ל"גלובס", קורין יותר מרומזת שהיא אפילו מרחמת על דנקנר ושטרום. "כשאני חושבת שלנאשם מגיעה החמרה בעונש, אני אטען את זה אפילו שבפן האישי זה צובט את הלב, כמו במקרה של דנקנר ושטרום".

קורין גם מודה כי "היו לי בעבר נאשמים שגרו בשכונה שלי, והם במידה רבה אנשים כמוני וכמוך. זה לא האנס או הרוצח שאתה מעמיד לדין. ולכן זה יותר קשה לבקש לשלוח אותם לכלא".

אולי הקושי הזה מביא לכך שהפרקליטה קורין אומרת, ש"הכי אני גאה בקריירה שלי בתיקים שסגרתי או במקרים שבהם חזרתי מכתב אישום. כשאני חושבת שלמישהו לא מגיע שיוגש נגדו כתב אישום, או כשאני בוחנת את עצמי במהלך ניהול משפט וחושבת שאין לי די ראיות, אני אחזור מכתב האישום נגדו".

וזה מה שמנחה אותך בעבודה?

"בהחלט. יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה לאחרונה שנורא חשוב לבן אדם לזהות מהו הציר המרכזי של החיים שלו. כפרקליטה, הציר המרכזי של החיים שלי זה הגינות. ואני מנסה ככה לנווט את הדרך המקצועית שלי".

אני לא בטוח שיש הרבה פרקליטים שמסוגלים לחזור מכתב אישום.

"אני חושבת שאנחנו פרקליטות הגונה. אני ודאי לא הפרקליטה היחידה שחזרה מכתב אישום. הפרקליטות סוגרת תיקים פעמים רבות, ומקבלת הרבה פעמים טענות בשימועים וגם כשמדובר ביוזמה שלי לסגירת תיקים או חזרה מכתב אישום, אני זוכה לגיבוי מצד המערכת, שמבינה את השיקולים שעומדים בבסיס ההמלצה שלי. קורה גם שלפעמים פרקליט חושב שיש לו די ראיות, ושופט חושב אחרת - ומזכה".

מאמץ להרמת רף הענישה בעבירות

יש לך דוגמה טרייה למקרה שבו חזרת מכתב אישום?

"לאחרונה הובלתי לסגירת תיק מותנית נגד רון בבקוב".

קורין מדברת על כך שבחודש שעבר חתמה פרקליטות מיסוי וכלכלה על הסדר מותנה לסגירת התיק הפלילי נגד בבקוב, מנכ"ל חברת ביונדווקס, שנחקר בחשד לביצוע עבירות של שימוש במידע-פנים. בהסדר הוסכם כי לא יוגש כתב אישום נגד בבקוב, בתנאי שהוא ימלא אחר התנאים הבאים: ישלם סכום של 70 אלף שקל, ויפעל לעריכתה של תוכנית אכיפה פנימית בחברה, שבמסגרתה ייקבעו נהלים המבטיחים ציות להוראות חוק ניירות ערך".

ובחזרה לתיק דנקנר. כשקורין נשאלת - האם היא הופתעה מכך שבית המשפט העליון קיבל את עמדתה שיש להחמיר בעונשים של דנקנר ושטרום, היא עונה - "אני חושבת שזו תוצאה נכונה. הערעור שלנו היה ערעור שהאמנו בו. באמת חשבנו שגם העונשים שקבע השופט חאלד כבוב היו נמוכים מדי, ושהם לא תאמו את חומרת העבירות כמו שכבוב עצמו תיאר אותן. בנוסף, חשבנו שהפער בענישה בין דנקנר לשטרום בבית המשפט המחוזי הוא גדול מדי, ולא מציג בצורה הנכונה את המעורבות הרבה של שטרום באירוע הזה".

בגזר הדין במחוזי ניכר היה שהשופט כבוב התרשם מאוד מהטיעונים להקלה בעונש של שני הנאשמים, שדיברו, בין היתר, על התרומה הגדולה של דנקנר לחברה ובעיקר לתושבי הצפון בזמן מלחמת לבנון השנייה.

"הטיעונים לעונש והראיות לעונש היו באמת מאוד מרשימים, וחלקם נוגעים ללב; ואני אומרת את זה גם לגבי דנקנר וגם, מאוד, לגבי שטרום. באמת. ועדיין, בתור מי שמייצגת את האינטרס הציבורי, חשבתי שבמחוזי לא נעשה איזון נכון. אנחנו חשבנו שאם גזר הדין של כבוב ייוותר על כנו יהיה בכך ממש נזק. השארת העונש של דנקנר על שנתיים מאסר בלבד, הייתה מסיגה את רף הענישה לאחור.

"אנחנו עושים מאמץ מתמשך להרים את רף הענישה בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות ניירות ערך בפרט. בעבירות כלכליות, האינטרס הציבורי צריך לקבל משקל עודף על פני הנסיבות האישיות של הנאשמים. חשבנו, שהשופט כבוב נתן משקל יתר לנסיבות האישיות של דנקנר ושטרום, ולכן ערערנו על גזר הדין".

למה כל-כך חשוב שעברייני צווארון לבן ירצו עונשי מאסר משמעותיים?

"משום שאנחנו מדברים על עבירות רציונליות - עבירות שאדם עושה כדי להשיא לעצמו רווחים. חשוב מאוד שבעל השליטה הבא שהחברה שלו תיקלע למשבר ושהוא יהיה לקראת הנפקה, יביא בחשבון שהוא עשוי להיחשף על-ידי רשות ניירות ערך שהיא כל הזמן 'עם העיניים על המסחר', ויביא בחשבון שימצו עמו את הדין.

"ולא משנה כמה הוא חשוב ומה מעמדו. בעל השליטה הבא, שיחשוב על ביצוע מעשים כאלה, יצטרך לדעת שגם באלמנט הענישה, לא יהיו מאוד רחמנים כלפיו. אני חושבת שאם אנשי עסקים, סוחרים, בעלי חברות, יביאו בחשבון את 'פסק דין דנקנר', הם יבצעו פחות עבירות".

"המסר לבעלי שליטה הוא די להיתממות"

קורין מוסיפה ואומרת כי "אילולא העונשים של דנקנר ושטרום היו מוחמרים בעליון, מה היינו אומרים בתיק הבא, למנהל התיקים שעשה פעילות מתואמת עם 80 לקוחות וגנב מהם כסף ונרצה שייכנס לכלא? אותו מנהל תיקים היה בא ואומר לנו - 'תראו את דנקנר, הוא גנב 321 מיליון שקל ויושב רק שנתיים בכלא'. ובנוסף, מנהל התיקים הזה (כמשל, לנאשמים בעבירות ניירות ערך. ח' מ'), לא יכול לבוא ולהראות שהוא סייע ליישובי קו העימות, ולכן צריך להקל בעונשו כי אין לו האמצעים לעשות את זה. ושוב - לכן, ערערנו על גזר הדין של המחוזי".

מחקרים רבים מראים שהחמרה בענישה לא מביאה להרתעה. שהעבריינים של העתיד רק נהיים יותר מתוחכמים ולא נמנעים מביצוע עבירות.

"אני מאמינה שבעבירות הרציונליות, הכלכליות, יש הרתעה. זאת גם הגישה של בית המשפט העליון - שרק כאשר עברייני הצווארון הלבן ישבו בכלא, שאותו הם מכירים לרוב רק מהסרטים, הם יורתעו. כי העבירות שעברייני צווארון לבן מבצעים הן מתוכננות, והם פשוט צריכים להכניס למערך השיקולים שלהם גם את האפשרות של כלא. זה שונה דרמטית מקנסות, כי אלה אנשים אמידים שיכולים לעמוד בקלות בתשלום הקנס. כלא זה אופרה אחרת, ולכן זה מרתיע".

מה המסר שביקשתם להעביר?

"יש פה מסר של הנחישות של רשות ניירות ערך וגופי האכיפה לשמור על תקינות שוק ההון. גם בית המשפט העליון בכינוי שלו, ש'הבורסה היא כביש 6 של הכלכלה' שם את זה גבוה בסולם הערכים. מצד שני, אני מקווה, שיש כאן מסר מרגיע למשקיעים ששוקלים אם להיכנס לבורסה. ויש פה עוד משהו שעולה חזק מהקריאה של פסק דין העליון - היו בעבר תיקים שהסתיימו בזיכוי, שבהם שופטים אמרו שהם לא יכולים לתאר לעצמם שאנשי עסקים מכובדים יחברו למהלך של תרמית והרצת מניות. שופטת מאוד מכובדת דיברה על זהירות שבה צריך לבחון ראיות בסביבה עסקית.

"המסר של פסק דין דנקנר הוא: די להיתממות הזו של 'אני אעשה מה שאני אעשה ואחר-כך כבר אספר איזה סיפור שזה חברי ומקרי, והכול יטוהר וימורק'. בית המשפט העליון אמר - גם אנשים כמו דנקנר מסוגלים לרמות".

על אילו תיקים את מדברת?

"הייתה שופטת מאוד מכובדת, שדיברה על ה'זהירות שבה צריך לבחון ראיות בסביבה עסקית'. היא כאילו לא יכולה הייתה לתאר לעצמה שאנשי עסקים יחברו למהלך של תרמית" (קורין סירבה לנקוב בשם השופטת, אבל מדובר בדבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, בפסק דין שנתנה בתיק החברה הציבורית, אורסיס. ח' מ').

דנקנר טען בתוקף שכלל לא היה לו מניע להריץ מניות כי ההנפקה של אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 הייתה מובטחת.

"בתי המשפט דחו את הטענה הזאת, והשופט ניל הנדל אמר שהיא אבסורדית כי כל מי שקונה מניה אכפת לו מהמחיר שלה. אף אחד לא אדיש למחיר. גם הדברים שדנקנר ושטרום אמרו בחקירות שלהם ברשות ניירות ערך, חשפו רגישות שלהם למחיר. שטרום אמר, ש'הקניות שלי נתנו לדנקנר בנצ'מרק ("בוחן ביצועים") למחיר ההנפקה. לבוא ולטעון אחר-כך שהמחיר לא עניין אותם? בית המשפט העליון זיהה את זה".

האם לאורך השנים של המשפט, היו מגעים עם דנקנר או שטרום לסגירה של התיק בהסדר טיעון?

"היה איזה גישוש ראשוני מהצד שלהם, שנהדף על-ידינו בראשיתו, כי הוא היה מאוד לא רציני".

להציל את החברה בשעת משבר כדין

אין מחלוקת שההנפקה שבעטיה הסתבך דנקנר בפלילים, באה בתקופת משבר בחיי אי.די.בי, וכשדנקנר היה עסוק בניסיון, אולי נואש, להציל את הקונצרן. קורין אומרת, שפסק הדין בתיק דנקנר צריך לחדד את המסר שגם בעיתות משבר אסור לאדם לבחור בפתרון העברייני. לדבריה, יש קו משותף בין תיק דנקנר לבין תיק "פרשת פלד-גבעוני", שגם אותו ניהלה קורין מטעם הפרקליטות.

פרשת פלד-גבעוני התפוצצה ב-2002, כאשר קבוצה של שמונה חברות ציבוריות, שנשלטה על-ידי המפכ"ל לשעבר, רפי פלד, יחד עם קבוצת משקיעים ובהם אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן, קרסה, והותירה אחריה בור של חובות בהיקף של יותר מ-800 מיליון שקל. הבי, גבעוני ויגרמן הורשעו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בכך שנטלו במרמה עשרות מיליוני שקלים מכספי הקבוצה, באמצעות העברות כספים לחברות הפרטיות.

"פלד הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. על שלושת הראשונים נגזרו עונשי מאסר. בינואר 2017 החמיר בית המשפט העליון בעונשו של יגרמן, ושלח אותו לשש שנות מאסר (במקום ארבע שנים במחוזי); וכן הגדיל את הקנס שיושת על פלד, לסך של 200 אלף שקל, במקום 100 אלף שקל.

קורין אומרת היום כי "כשהגשנו את כתב האישום בתיק פלד-גבעוני הוא התמקד במשיכות הכספים מהחברות הציבוריות לחשבונות האישיים של בעלי השליטה. הנאשמים טענו, שהם פעלו כפי שפעלו כדי למנוע קריסה של החברות. גם שם, כמו בתיק אי.די.בי, יצא מבית המשפט מסר חד-משמעי, שגם אם אדם רוצה להציל את החברה שלו, עליו לעשות זאת כדין. זה מסר חשוב, כי במיוחד בסביבה העסקית אדם יכול להיקלע לעבירות בשעת משבר. בית המשפט אומר שגם בשעת משבר יש לפעול בצורה חוקית וגם שזה לא נסיבה להקלה בעונש".

הסיקור התקשורתי האינטנסיבי של המשפט השפיע על האופן שבו ניהלתם אותו?

"מתחילת הדרך, אני והצוות שלי - עורכי הדין עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי שהיו שותפים מלאים לניהול התיק בבית המשפט המחוזי; ועו"ד יוני לבני, שהיה שותף מלא לניהול של הליך הערעור בעליון - עסקנו אך ורק בתיק התרמית שהובא לפתחנו. לא הסתכלנו לא ימינה ולא שמאלה. לא על הטענות של התנועה לאיכות השלטון, לא על הסיקור בתקשורת. לא נכנסתי לנושא הריכוזיות או לאיך דנקנר ניהל את החברות שלו. שום דבר. קיבלנו תיק עם נתוני מסחר ועם ראיות, בדקנו אותם וזה התיק שהגשנו וזה כתב האישום. מה שכתבו בעיתונים לא רלווטי לתיק שלנו".

דנקנר ושטרום יוצגו על-ידי סנגורים בכירים (גיורא אדרת, מיכל עוזר-רוזן, אפרת ברזלי, איריס ניב-סבאג ויפעת מנור-נהרי). זה לא ממש עזר להם בשורה התחתונה.

"יש לי רק מחמאות לחבריי מצוותי ההגנה. התיק נוהל בקולגיאליות מלאה".

פסק הדין של העליון בתיק דנקנר הוא מקיף, מרשים, ויסודי, אבל הדרך שבה קיבלו אותו דנקנר ושטרום והתבשרו שעונשי המאסר שלהם הוחמרו, הייתה קלוקלת. לאחר שהשניים הסכימו להצעת השופטים, שפסק הדין לא יינתן באולם בית המשפט אלא יועלה לאתר של הרשות השופטת, נקבע כי הוא יפורסם באתר בדיוק בשעה 10.

אולם, בפועל, פסק הדין הועלה לאתר חצי שעה מאוחר יותר, ועוד קודם לכן הודלף לכתב 'ערוץ עשר', אביעד גליקמן. התוצאה הייתה, שדנקנר, שטרום, הפרקליטות, והציבור בכללותו, שמעו על תוצאת פסק הדין מהתקשורת.

לקורין יש ביקורת על ההתנהלות הזאת. לדבריה, "גם אני שמעתי על פסק הדין מהתקשורת, או ליתר דיוק משמועות שהתחילו לרוץ במשרד בעקבות הפרסום. הייתה אצלנו תחושה קשה, שלא ככה צריך להיות".

"מתן שוחד לזרים הוא אתגר חדש וגדול"

את תומכת בדרך של שליחת פסק הדין במשפט פלילי - במייל לצדדים?

"אני יכולה לקבל את השיטה של לשלוח את פסק הדין במייל, או להעלות אותו לאתר של בתי המשפט. אני יכולה להבין נאשם שרוצה לקבל בד' אמותיו. התהליך לא פסול בעיניי, אבל הדרך שבה הוא בוצע, גם ההדלפה של פסק הדין וגם העיכוב בפרסום, זו תקלה".

בואי נדבר על עד המדינה, עדי שלג - בסופו של דבר, פסק הדין לא מתבסס על עדותו. אולי ההחלטה לחתום איתו על הסכם עד מדינה הייתה בדיעבד טעות?

"בית המשפט העליון באמת הכריע בתיק על-סמך הראיות הנסיבתיות. אני חושבת, שזה יהיה קצת יהיר מצדי לבוא היום ולהגיד שלא היינו צריכים את עד המדינה. אני יכולה להגיד לך שכשאני ועו"ד עמית בכר קיבלנו את התיק מהרשות, וקראנו את העדויות של דנקנר ואת העדויות של 'המחלצים', חשבנו שיש לנו ראיות נסיבתיות וגם ישירות להרשעה. מראש, לא שמנו את כל יהבנו על עד המדינה.

"אבל זו חוכמה שבדיעבד. אם אני שמה את עצמי בנעליים של מנהל מחלקת חקירות ברשות דאז, אלי לוי, ושל היועצת המשפטית ציפי גז, ושל פרקליטת המחוז ליאת בן-ארי, אז כשיש בפניהם תיק נגד נוחי דנקנר, על כל המשתמע מכך, ומציעים להם עדות ישירה מתוך חדר המסחר מצד המבצע של המסחר (שלג) - אז הכי טבעי זה לגייס אותו כעד מדינה".

ב-2 באוקטובר יחלו נוחי דנקנר ואיתי שטרום לרצות את עונשי המאסר שנגזרו עליהם. התובעת חנה קורין כבר שקועה מזמן בטיפול בתיקים אחרים שמזמנים לה אתגרים חדשים. אחד התיקים הבולטים שקורין שותפה לליווי החקירה שלו בימים אלה, הוא תיק השוחד של חברת הנדל"ן שיכון ובינוי. חקירת פרשת שיכון ובינוי, עוסקת בחשד כי גורמים בחברה העניקו שוחד לנציגי ממשל זרים במדינות שונות באפריקה ובדרום אמריקה.

לאחרונה, עלתה החקירה שלב כאשר בעלת השליטה בחברה לשעבר, אשת העסקים שרי אריסון, נחקרה במשטרה באזהרה, בחשד שידעה על מתן כספי השוחד. אריסון מכחישה בתוקף את החשדות נגדה.

כשאני שואל את קורין - האם היא סבורה שאריסון תלך בדרכו של דנקנר, או שהיא צופה שהתיק נגד אריסון ייסגר; קורין מסרבת בתוקף לענות. כל מה שהיא מוכנה לומר על החקירה הזאת הוא - ש"תיק של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים הוא אתגר חדש מאוד גדול עבורי".

"כנראה דור ה-Y נשחק יותר בקלות מהדור שלי. כל הזמן מעניין ומתחדש לי. כל תיק שאני עוסקת בו הוא עולם אחר"

כשמדברים עם פרקליטה בכירה, אי אפשר שלא להעלות בפניה את סוגיית ההתמשכות של החקירות וההליכים פליליים. מה שנקרא כאן לעתים "סחבת". עו"ד חנה קורין אומרת, שתיק דנקנר-שטרום נוהל ביעילות. לדבריה, "תמיד אפשר להשתפר, אבל יחסית הטיפול היה מהיר וזה הרבה גם בזכות השופט חאלד כבוב ובית המשפט הכלכלי.

"ההנפקה שסביבה הועמדו לדין דנקנר ושטרום הייתה בפברואר 2012, רשות ניירות ערך זיהתה מיד את הפעילות החריגה במסחר, והחלה בחקירה סמויה. התיק הגיע אלינו ביולי 2013. בינואר 2014, שלחנו מכתבי זימון לשימועים, וביוני 2014 כבר הוגש כתב האישום. ביולי 2016 - הייתה הכרעת הדין; ובסוף אוגוסט 2018 - ההחלטה בערעור בעליון".

באופן כללי, קורין אומרת ש"בהיבט של לעשות את העבודה מהר יותר, אנחנו כל הזמן במגמת שיפור". לדבריה, "צריך לזכור שיש לנו הרבה משימות, ואי אפשר לעבוד 24 שעות ביממה. אין די פרקליטים כדי לעשות את הכול הרבה יותר מהר. תיקי החקירה שלנו כוללים כמויות אדירות של חומרי מחשב. יש מאות ואלפי האזנות סתר בחלק מהתיקים. כדי להגיע להחלטה נכונה נדרש זמן, ויש גם הרבה התלבטויות בדרך. אנחנו מכירים במונח 'עינוי דין' ורוצים לקצר את ההליכים. זה ממש בראש סדר היום".

סקר שהזמינה הנהלת הפרקליטות, ושעיקריו פורסמו ב"גלובס" ב-14 ביוני השנה, חשף כי כמעט מחצית מעובדי הפרקליטות, ובראשם הפרקליטים המייצגים את המדינה בבתי המשפט, שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות עקב תחושה של שחיקה בעבודה. קורין עובדת בפרקליטות כבר 20 שנה, אבל לדבריה היא לא חשה תחושה של שחיקה מהעבודה.

לדבריה, חצי בצחוק - "אולי הצעירים נשחקים ולא הזקנים. כנראה, דור ה-Y נשחק יותר בקלות מהדור שלי. אני מרגישה שכל הזמן מעניין לי ומתחדש לי. כל תיק שאני עוסקת בו הוא עולם אחר". אחר-כך קורין מוסיפה: "יש עבודה רבה, אנחנו מטפלים בתיקים רחבי היקף, ואכן הנושא של השחיקה עולה פעמים רבות. אך באופן אישי, אני עדיין אוהבת את העבודה, יש לי תיקים מעניינים, מגוונים ומאתגרים".

תיק הרצת מניות אי.די.בי: שלוש שנות מאסר לדנקנר

בתום חקירה של רשות ניירות ערך ולאחר שפרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה נגדם כתב אישום, הורשעו נוחי דנקנר ואיתי שטרום ביולי אשתקד, בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, ערב הנפקת החברה בפברואר 2012. הנפקה שהייתה קריטית לצורך שיפור מצבו התזרימי החונק של הקונצרן, שדנקנר עמד בראשו. כמו כן, הורשעו השניים בעבירות דיווח והלבנת הון.

השופט המחוזי חאלד כבוב קבע כי לקראת מועד ההנפקה, קשרו דנקנר ושטרום קשר, שבמסגרתו ביצע שטרום, לבקשתו של דנקנר, רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי, שאותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות. הכול, כך קבע כבוב - כדי להשפיע באופן בלתי חוקי ומעושה על שער המניה ערב ההנפקה. זאת, בכדי להבטיח את הצלחתה. וההנפקה אכן עלתה יפה - אי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל.

דנקנר ושטרום הגישו ערעור לעליון על הרשעתם ועל גזר הדין; במקביל גם הפרקליטות ערערה על קולת גזר הדין. בחודש שעבר, ב-29 באוגוסט 2018, דחה בית המשפט העליון את ערעורי דנקנר ושטרום על הרשעתם. בנוסף, שופטי העליון קיבלו את ערעור הפרקליטות על גזר הדין, והחמירו את עונשו של דנקנר משנתיים מאסר בפועל לשלוש שנות מאסר. עונשו של שטרום הוחמר משנה לשנתיים מאסר.