בחודש שעבר הכריז ראש הממשלה על כוונתו להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון בשנים הקרובות. תפיסת הביטחון 2030, כפי שקרא לה בנימין נתניהו, תחייב לדעתו תוספת של 2-4 מיליארד שקל לשנה לצה"ל, שיופנו בעיקר להתעצמות, רכש טילים ומערכות נשק חדשות וחיזוק מערך הסייבר. היוזמה של נתניהו מאיימת לפרוץ את תר"ש גדעון, תוכנית התקציב הרב-שנתי לשנים 2015-2020 שגובשה על סמך ההבנות בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון הקודם משה יעלון.
התכנית הזו אולי עובדת היטב, אך היא מייתרת במידה רבה את התפקיד המרכזי שמילא נתניהו בכל שנה בהכרעה בין שר האוצר לשר הביטחון בשאלת גובה התקציב. נתניהו אף קרא לקבוע נוסחת הצמדה שתקשור בין תקציב הביטחון לבין הצמיחה במשק באופן שיבטיח שגודלו של תקציב הביטחון לא יפחת מ-6% תוצר.
"יש לנו המון מקומות שמהם ניתן להגדיל את תקציב הבטחון" ...נערי האוצר-עופר מרגלית..
ההוצאה על הביטחון
הקרב על תקציב הביטחון בשנים הקרובות הוא המאבק הגדול ביותר שמחכה לאגף התקציבים השנה, והאיש שיוביל אותו הוא עופר מרגלית (35), סגן הממונה על תקציב מערכת הביטחון. מרגלית אמור להציג לנתניהו לאחר סוכות את הצעות האוצר למימון התוספת הנדרשת. באוצר סבורים שניתן לקצץ 15 מיליארד שקל מתקציב הביטחון מבלי לפגוע ביכולת המבצעית של הצבא - אך גם אם כל הצעדים האלה ייושמו עדיין יידרש האוצר למצוא מקורות ל-20 מיליארד שקל נוספים לביטחון בעשור הקרוב, אם לא תימצא פשרה.
מרגלית הגיע לתחום הביטחון מתחום התקשורת, שבו ניהל אגף התקציבים קרב קשה נגד בזק ומנכ"ל משרד התקשורת הקודם שלמה פילבר. הוא הגיע לאגף התקציבים לפני שמונה שנים אחרי תואר ראשון בכלכלה וניהול מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.
מרגלית, שנכנס לתפקיד בדצמבר 2016, שמר עד היום על שתיקה תקשורתית. השתיקה הזו הייתה לדרישת שר האוצר משה כחלון שכפה על אגף התקציבים לבנות מחדש את האמון עם מערכת הביטחון שנהרס במהלך השנים עד היסוד בקרבות התקציב. כעת, בראיון ל"גלובס" הוא מסביר את תפיסתו לגבי תקציב הביטחון והשינויים שבפתח.
אנחנו לפני הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון בשנים הקרובות?
"הסכם כחלון יעלון הניע תכנית רב שנתית (תר"ש) שרצה כבר שלוש שנים, שהן אולי שלוש השנים הכי טובות שהיו למערכת הזאת - מבחינת ההתעצמות, מבחינת היעילות הכלכלית שלה, היא יכלה לחתום על חוזים ארוכי טווח, יש לה ודאות תכנונית. מערכת הביטחון אוהבת ורוצה לשמור על הסיכום הזה וגם אנחנו. קיצרנו את שירות החובה, הורדנו את כמות הקצינים ב-15%, שיפרנו את התקשורת בין המשרדים. אנחנו במקום אחר לגמרי מאיפה שהיינו כשנכנסנו לסיפור הזה.
"יש עכשיו באמת דרישה לפתוח את הסיכום הזה, ובמידה ויש החלטה שהולכים ופורצים את ההסכם הזה אנחנו רואים בכך גם הזדמנות. אם תגיע דרישה של הדרג המדיני שהולכים להגדלה של תקציב הביטחון, יש לנו המון מקומות שאפשר להביא את הכסף הזה מתוך מערכת הביטחון. אם זה הפנסיה, אז בסוף פנסיית הגישור - אם נלך לפי מתווה לוקר שאמר שרק מג"דים קרביים יקבלו את פנסיית הגישור, שזה 15% מאנשי הקבע - מדובר על הטבה של 4-5 מיליון שקלים שמקבל פורש. זה שנותנים הטבה לאנשים שעובדים בדובר צה"ל או באגף התקציבים בצבא או בלשכה המשפטית של הצבא, זה משהו שיעלה לדיון אם נבנה עכשיו את התוכנית הרב שנתית הבאה. אותו דבר לגבי קיצור שירות החובה - כל חודש של קיצור שירות חובה מגדיל את התוצר של המשק ב-0.1% - יש דברים שיכולים לאזן את התוספות האלה (לתקציב הביטחון) גם בהתייעלות בתוך הצבא".
איפה עוד?
"לדוגמה, מערכת הביטחון היום יושבת על 70% מהספקטרום לצרכי תקשורת - עניין קריטי להתפתחות טכנולוגיה של דור רביעי ודור חמישי. אלה משאבי מדינה גדולים שאפשר להקצות למערכת. אם עכשיו נתחיל את התר"ש הבא עכשיו, ברור שיבואו דרישות למקורות למימון התוספות האלה. זה לא יבוא משום מקום. אני לא מאמין שמחר יהיה קיצוץ של 30 מיליארד שקל במשרדים - זה משהו שאף אחד לא רוצה לעשות".
יש עוד הרבה שומנים?
"יש הרבה מקומות שהמערכת יכולה להתייעל, בוודאי. את אותו כסף אפשר להקצות באופן שהתועלת הכלכלית וגם היעילות הצבאית תהיה יותר גדולה. מיקוד של הצבא בלעשות צבא, ולא לעסוק בהמון דברים שהצבא הסטורית מתעסק בהם, תהליך של אזרוח של פעילויות מסויימות - אם נלך לפתיחה הצבא יצטרך לחשוב מחדש על הדברים האלה".
תקנות על פנסיית גישור שהיו צריכות לעבור לפני שנה עדיין תקועות.
"שם יש עדיין מחלוקת, וזה לא סוד. בסוף יש תפיסה שגמלה ממוצעת לפורש אמורה לעמוד על 12 אלף שקל בחודש לעומת 20 אלף כשיצאנו לדרך. אנחנו עדיין בדיונים, ואני מקווה שנצליח לפתור את זה".
מה עמדתכם המקצועית לגבי רעיון התיחום של תקציב הביטחון לפי התוצר, שהתקציב לא יירד מתחת לרף מסויים של אחוזי תוצר?
"נציג את העמדה שלנו באופן מלא כשיהיה דיון על זה. אבל באופן כללי, הצמיחה הכלכלית שיש במדינה והיכולת של המדינה להקצות כספים לחינוך, בריאות ותשתיות נבעה מעצם זה שהצלחנו להוריד את תקציב הביטחון, למרות שהוא עדיין גבוה ביחס לכל מדינה בעולם ואנחנו מגיעים היום ל-5.8%. המשך ההורדה מפנה תקציב למקומות שהם תומכי צמיחה. לכן קיבוע של זה, אם היינו עושים אותו לפני עשר שנים, לא היינו נמצאים איפה שאנחנו היום. אני מקווה שלא נגיע אליו. זה דבר לא נכון. צריך לתת מענה לדרישות הבטחוניות בכל זמן נתון ולעשות סדרי עדיפויות. להצמיד לגידול בתוצר - זה טעות".
הכירו את נערי האוצר:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
