התפקיד של שירה גרינברג (39), סגנית בכירה בתחומים הכלכליים, כרוך פחות בעבודה מול משרדים ויותר בהתמודדות עם בעיות רוחביות בכלכלה הישראלית. יוקר המחייה, ההשכלה הגבוהה, שמירת התחרותיות של היצוא הישראלי לאור ה-BEPS, כללי המיסוי הבינלאומיים החדשים של ה-OECD. אבל האתגר הגדול ביותר הוא מה שמכונה היום "הכלכלה הדואלית" - הפער ההולך וגדל בין ענף ההייטק, שמעסיק בקושי 10% מהעובדים בישראל לבין יתר הכלכלה, המעסיקה 90% מהעובדים וסובלת מפריון נמוך. בשנת 2018 המשיך השכר בהייטק לזנק לאור התחרות העזה בין חברות בינלאומיות כמו אמזון, שהציעה שכר של 60 אלף שקל ומעלה למהנדסים - והחשש באוצר הוא שהעלות הגבוהה לעובד הייטק בישראל תפגע בסופו של דבר גם בקטר הצמיחה העיקרי של המשק.
שכר חודשי ממוצע במשק
גרינברג, שמונתה לתפקידה ביולי 2015, היא הסגנית הוותיקה ביותר כיום באגף בו היא עובדת כבר עשר שנים. היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני מחקרי בכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב.
איך אתם מנסים לצמצם את הפערים בין קטר ההיי-טק החדיש והרכבת הישנה שנגררת אחריו?
"ענף ההייטק הוא 12% מהתוצר העסקי, והאתגר המשמעותי ביותר עבורו היום הוא המחסור במהנדסים, מה שגורם להעלאת שכר ופוגע בכושר התחרות של הענף. השקענו מעל חצי מיליארד שקלים בתכניות הכשרה של מהנדסים, וביצענו רפורמות של IP להבטחת האטרקטיביות של הענף הזה בישראל (הורדת מס חברות להייטק ל-6% ו-12% - ע"ב). הנקודה השלישית היא שאנחנו רוצים שהתועלות בענף יחלחלו גם לאוכלוסיות שהיום לא נמצאות שם, שזה נשים, ערבים, חרדים, שנמצאים בשיעור נמוך יותר משיעורם באוכלוסייה, וגם עידוד של חברות בהייטק להביא עובדים לתפקידים שאינם מהנדסים, כמו שיווק, עובדי מטה, ייצור וכו' שהיום נמצאים בסקטור השירותים בפריון נמוך יותר.
"חוץ מזה יש יתר הסקטור העסקי, שאנחנו רוצים להגביר את הפריון שם. לגבי התעשייה המסורתית, החלטנו על שלושה צעדים שדרכם נעלה את הפריון: העלאת איכות ההון האנושי, כוח האדם המיומן, זה דבר הכרחי לתעשייה; הפחתת הרגולציה העודפת; והשלישי זה הנושא של ייצוא מתקדם, הכנסת טכנולוגיות, חדשנות. בנוסף, המדיניות שלנו היא לייצר תחרות - בעידוד חברות קטנות מענפים אחרים להיכנס לענפים ריכוזיים ולייצר תחרות; דרך פתיחה ליבוא, או אם זה הפחתת מכסים ועוד. חשיפה כזאת בענפים בהם יש ייצור מקומי גורמת להעלאת הפריון, וחשיפה כזו בענפים שאין בהם ייצור מקומי, גורמת להוזלה של יוקר המחיה באופן משמעותי".
בשוק התקשורת תהליך הפתיחה לתחרות איבד מומנטום?
"ניתן לראות שיש תחרות מאוד משמעותית בשוק הפלטפורמות והשידורים. אנחנו רואים את הדואופול של הוט ו-yes מציע מסלולים במחירים זולים ובתצורות שונות, מה שלא היה קודם, רק בגלל כניסתן של סלקום ופרטנר. אנחנו רואים גם את נטפליקס והרבה מאוד תחרות שנכנסת לשם. הקדמנו את זה בחוק ההסדרים לפני שנתיים, כשהכנסנו את כל הסוגייה של ערוצי ברודקאסט על-גבי פלטפורמות באינטרנט, ובזה מאד הצלחנו. לגבי רשת הסיבים האופטיים, יש מונופול של בזק שמחזיקה ב-70% מהרשת ואנחנו לא רואים את ההתפתחות הטכנולוגית הראויה שם - לא במחירים לצרכן ולא בשירות. המטרה שאנו רואים לנגד עיננו היא הכנסת תחרות לשוק הזה. על-כן בחוק ההסדרים 2017 העברנו רפורמה של חקיקה שמאפשרת לחברות מתחרות להיכנס דרך הסיבים של בזק על-מנת לבנות תשתית מתחרה. ממש בתקופה האחרונה עברה גם החלטת ממשלה לגבי חברת IBC שסלקום רוכשת, והיא בהחלט תהווה תחרות בשוק הסיבים האופטיים. לגבי חברת הוט, גם עליה אנחנו מבצעים את השוק הסיטונאי ובעצם מתחילה כאן תחרות שנראה בשנים הקרובות מתעצמת גם בשוק התשתית על האינטרנט".
מתי הצרכן ירגיש בשינוי?
"זה תלוי אך ורק בהמשך המאבק של משרד התקשורת מול חברת בזק. אנחנו עובדים היום מול שלושה גופים האוצר, משרד התקשורת והרשות להגבלים עסקיים על מנת להבטיח את זה. במידה ונצליח, אני מעריכה שיראו שינוי תוך שנתיים שלוש".
הכירו את נערי האוצר:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
