ההתכנסות של ששה ראשי אגף התקציבים לראיון משותף ב"גלובס" מאפשר לאמוד במבט ראשון את סוגיית הגיל של העוסקים במלאכה. הגיל הצעיר של ראשי האגף הוא עדיין המאפיין הבולט ביותר שלהם, אם כי פחות מבעבר. "הגיל של אנשים שמגיעים היום לאגף עלה", מציינת שירה גרינברג, סגנית הממונה למשרדים הכלכליים, "יש היום אנשים שמגיעים אלינו אחרי שכבר הייתה להם עבודה, ואנשים עם ילדים. יש תהליך התבגרות, אני עצמי כבר כמעט בגיל 40 ואני עדיין כאן". יוגב גרדוס, סגן הממונה לנושאי תקציב בנקאות ופנסיה, מעדיף לערוך השוואה בינלאומית: "יש מנכ"ל של אחת החברות הגדולות בעולם שהוא צעיר מכולנו, ראשת ממשלה בניו זילנד שהיא צעירה מאיתנו, ראש ממשלה באוסטריה שהוא צעיר מאיתנו, שרי אוצר בארבע-חמש מדינות".
אז אולי הם פחות צעירים מבעבר, אבל המונילטיות באגף עדיין חזקה: הפרש הגילאים בין הסגן הוותיק ביותר לצעיר ביותר הוא בקושי חמש שנים והמסלול המשותף הוא עדיין תואר ראשון בכלכלה (בדרך כלל באוניברסיטה העברית) וקריירה שרובה ככולה בתוך האגף. בתחום השתלבות הנשים ההתקדמות איטית - מאז יעל אנדורן שהפכה לאשה הראשונה שמונתה לתפקיד סגנית ממונה בשנת 2000, לא כיהנו באגף יותר משתי סגניות ביחד. "חלקן של הנשים הקרב העובדים היום באגף הוא פחות מ-50%", מציינת עדי חכמון, סגנית הממונה למשרדי התשתיות".
למה?
"כי יש פחות נשים בלימודי כלכלה".
ואתם עושים ניסיון לגוון את כוח האדם?
שירה גרינברג: "כן, יש לנו יותר רפרנטים מהמגזר הערבי והיינו מאד רוצים לראות יותר מהמגזר החרדי. אנחנו מנסים מאוד לגוון את כוח האדם הנכנס".
לדעת מבקר המדינה, הגורם המרכזי למונוליטיות של אנשי האגף היא נוהל הגיוס הייחודי שלו שמאפשר לראשיו עצמאות מוחלטת במיון המועמדים - בשונה מכל יחידה אחרת בממשלה. לדעת הסגנים שיטת המיון הזו היא לא חיסרון אלא להיפך. "אנחנו משקיעים שעות רבות בגיוס כוח האדם וזה לא דבר של מה בכך", אומרת גרינברג, "יש כאן ימים שלמים שכל מה שאנחנו עושים זה ראיונות".
"עוד לא ראיתי מודל שמצליח גם למשוך כוח אדם סופר-איכותי כל הזמן, מחזור אחרי מחזור וגם ליצור דינמיקה תחרותית של נכונות לעשות שינויים", אומר עופר מרגלית, סגן הממונה על תקציב מערכת הביטחון. "והדחף הזה, ברור שזה בא על חשבון דברים, אבל הערך שזה מביא - אי אפשר לוותר עליו. זה שאנשים פה כל הזמן רוצים לדחוף קדימה וכל הזמן להתקדם וכל הזמן בדינמיקה תחרותית, מביא את האגף הזה להיות על הקצה ולעבוד בצורה אינטנסיבית כל השנה".
האתגר המרכזי של אגף התקציבים - הובלת רפורמות ושינויים מבניים בממשלה - נראה בשנים האחרונות קשה יותר מבעבר.
עד כמה קשה לכם לשנות דברים בממשלה?
אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים לענייני נדל"ן: "זה אפשרי, אבל זה תלוי בכמה אתה מקצועי, כמה אתה נחוש, מנומק, יצירתי. בדיור הרבה שנים אמרו שבלתי אפשרי להזיז דברים, כי יש הרבה שחקני וטו וכסף מאוד גדול, אבל קשה להתווכח עם העשייה ועם ההשפעה שלה על העובדות בשטח. כשהמדיניות בשטח ברורה ולכולם יש מטרה משותפת - זה עובד".
חכמון: "אני כן חושבת שהביורוקרטיה והרגולציה הולכות ותופחות, וכל רגולטור מסתכל מנקודת הזווית שלו ולא רואה את האחרים - וזה משהו שהולך ומידרדר בשנים האחרונות. יש גופים מפוקחים שמקבלים הוראות מנוגדות משני רגולטורים. משרד הגנת הסביבה אומר איקס, משרד הבריאות אומר ווי".
ומול הדרג הפוליטי - גם שם יותר קשה מבעבר?
מרגלית: "זה עולה ויורד. זה גם קשור למצב הכלכלי. כשהמצב הכלכלי טוב, הנכונות לעשות מהלכים כואבים יורדת. משתנה שני זה ההתעניינות בכלכלה בציבור שמאוד עלתה בעשור האחרון . היכולת הזו לא מתה. היא קיימת, רק צריך לעבוד יותר קשה ולמצוא דרכים יותר יצירתיות".
היו סיטואציות שבהן אמרתם 'זה קו אדום'?
אלון מסר, סגן הממונה למשרדים החברתיים: "אם כולנו יושבים פה, אז כנראה שלא. בסוף החלטות מתקבלות ברמה של ממשלה ומאושרות בכנסת, ויכולות להיות גם בניגוד לעמדה המקצועית שלנו".
ואז כשאתם צריכים לבחור בין התנגדות למהלך, לבין הצטרפות למהלך שאתם לא שלמים איתו?
מרגלית: "השאיפה היא לנסות להשפיע".
חכמון: "אנחנו יכולים לבוא ולהגיד 'זה צעד לא נכון, אבל במידה ואתם בוחרים לעשות את הצעד הזה בכל זאת אז 'אל"ף, בי"ת, גימ"ל דל'ת, וצריך לשים לב לזה ולזה".
בקיצור, אתם זורמים.
חכמון: "אנחנו לא זורמים עם שום דבר. אנחנו פקידים. אנחנו לא מחליטים אם המהלך יקרה או לא. מי שמקבל את ההחלטות אלה נבחרי הציבור. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בשביל להבהיר למקבלי ההחלטות מה הדבר הזה יכול לעשות".
מסר: "לפעמים אני יכול להגיד שאני מתנגד, והממשלה יכולה להגיד שהיא לא מקבלת את העמדה שלי. זו זכותה המלאה לעשות את זה".
אף פעם לא קרה שאיימתם לקום ללכת?
חכמון: "לא היה מצב כזה".
יש עליכם לא מעט ביקורת גם בתוך האוצר על-כך שאתם סוליסטיים וסוגרים סיכומים תקציביים ורפורמות בלי לשתף גורמי מקצוע אחרים.
גרינברג: "בהרבה מובנים אנחנו נמצאים היום בעולם שהוא הרבה יותר מורכב ממה שהוא היה פעם, וגם אנחנו מבינים את זה. ובסופו של דבר אנחנו לא פועלים לבד, מנותקים מהסביבה. אם רק תוקפים אותנו על הפן האישי, זה אומר שבפן המקצועי אנחנו עושים את העבודה. אנחנו הסמן הימני במפה. אם לא אנחנו נעשה את זה אף אחד לא יעשה זה. הדבר הכי קל למשרדים ממול הוא לבקש תוספות תקציביות כדי לעשות רפורמה, ואנחנו תמיד נאתגר אותם, 'בואו נראה קודם כל שמה שאתם רוצים לעשות הוא יעיל, יניב תפוקות'. זה מאוד חשוב שאנחנו בפן המקצועי מאתגרים את המערכת כדי לא לבזבז כספי ציבור לשווא. זה לגמרי תפקידנו, לצד השינויים המבניים והרפורמות".
יוצר: "הטענות האלה לא זרות לאף אחד מאיתנו. בכל זאת אני חושב שיש משהו מאוד נכון במיקום של אגף תקציבים שיושב מלמעלה והוא לא חלק מהעשייה היומיומית של משרדי הממשלה. דווקא הפוזיציה הזו מאפשרת לו לנתח בצורה מאוד אובייקטיבית מה עובד יותר טוב ומה פחות".
חכמון: בכנסת מדברים כל הזמן על 'הכסף של האוצר' - זה מרגיש כאילו זה כסף שלנו אבל זה ממש לא כך. האוצר זה הכסף של הציבור. אנחנו לא מחביאים כסף בבונקר".
הכירו את נערי האוצר:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
