אריאל יוצר (38), סגן הממונה לענייני דיור, תכנון ובנייה והשלטון המקומי, אחראי על התחום שמעניין את שר האוצר משה כחלון אולי יותר מכל שאר התחומים האחרים במשרד גם יחד. יוצר, עשר שנים באגף, נכנס לתפקיד ביולי אשתקד, זמן קצר לפני שבג"ץ ביטל את מס דירה שלישית שקודמו בתפקיד ערן ניצן הגה וקידם. במקום לדבר על הכישלון המהדהד ההוא, מעדיף יוצר להתגאות בכמו הדירות שאושרו בותמ"ל, הוועדה התכנונית לקידום מתחמים מיוחדים לדיור שבראשה הוא עומד, שאישרה בשנה שעברה כ-42 אלף דירות.
"אם נהיה עקביים מגמת ירידת המחירים תימשך ותתחזק"
יח"ד מאושרות בוועדות התכנון
אחרי ששימש רכז תחום השלטון המקומי, נחשב יוצר לסגן המשופשף ביותר בהתנהלות מול הדרג הפוליטי ולאחד הבודדים באגף שיש להם ערוץ ישיר לכחלון. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני במשפטים מבר-אילן.
אתה מוכן להסתכן בתחזית לגבי מחירי הדירות בשנה שנתיים הקרובות?
"אחד הדברים החשובים ביותר בשוק הדיור זה לקבל מדיניות, לדבוק בה, להתמיד בה, ולהשתמש בכלים מאוד מאוד משמעותיים כדי ליישם אותה. השוק מגיב לחוסר עקביות בהחלטות, ולמדיניות ולצעדים שסותרים אחד את השני. לכן, אם נמשיך במדיניות הנוכחית -וזה אתגר לא פשוט, הוא אתגר לא פשוט תקציבית, הוא אתגר לא פשוט מבחינת השיתוף פעולה עם השלטון המקומי, זה אתגר לא פשוט מבחינת להמשיך ולעמוד בהיקפי העבודה שאנחנו עושים - אבל אם נמשיך באותה מגמה, לא נסטה מהדרך, נצליח להתגבר על הרבה מאוד חסמים שיש בדרך לייצור דירה, אני משוכנע שאותה מגמה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים תמשיך ואפילו תגבר".
איך אתה מסביר את הירידה בהתחלות הבנייה?
"באופן טבעי כשהמגמה בשוק משתנה ואנחנו מתחילים לראות ירידה, השוק לרגע נעצר ובודק לאן הולכים קדימה. אבל בסופו של דבר השוק עובד. היום רשות מקרקעי ישראל בודקת כדאיות כלכלית של כל מכרז, ואם נמשיך בעבודה הדקדקנית הזאת ונוציא מכרזים שיש להם כדאיות כלכלית, אני בטוח שהאפקט הזה של העצירה המסויימת והנקודתית בעיני של התחלות הבנייה - ייפסק והשיווקים שלנו יתפסו. יש קבלנים שרוצים לעבוד ולהרוויח וזה בסדר גמור ,ואנחנו כמדינה מוודאים שאנחנו מייצרים להם תנאי שוק שהם ירוויחו ומצד שני נצליח לספק דירות במחירים סבירים".
התחלות בנייה
תוכנית מחיר למשתכן מוכיחה את עצמה?
"מחיר למשתכן שתפסה פלח אוכלוסיה מוגדר, של זוגות צעירים חסרי דירה, מאפשרת לאותה אוכלוסיה למעשה לרכוש דירות במחירים נמוכים יותר, ועל ידי כך היא אכן מרסנת במידה מסוימת את הביקוש, או את הרצון לקנות דירה בכל מחיר, והיא מאפשרת לאותם זוגות צעירים לרכוש דירה במחירים זולים יותר. אני חושב שהשילוב בין שני הצעדים, גם הגדלת ההיצע בטווח הבינוני והארוך יותר וגם מתן מענה בטווח הקצר יותר, לאוכלוסיה של אותם זוגות צעירים, אכן מייצרת שינוי מגמה אמתי בשוק".
כמה עולה לנו מחיר למשתכן?
"מחיר למשתכן זו יוזמה של שר האוצר וזה המנדט שלו. אנחנו מיישמים אותה וחושבים שיש לה גם לא מעט יתרונות. שוק הנדל"ן מבוסס על ציפיות והיתרון הגדול של התוכנית זה שהיא הצליחה לייצר אמונה אצל זוגות צעירים שבפרק זמן סביר הם יוכלו לרכוש דירות במחיר סביר, ולכן אותם רוכשים לא קונים יותר דירה בכל מחיר. בהיבט הזה מחיר למשתכן מייצרת אפקט פסיכולוגי מאוד טוב על השוק ונותנת פיתרון טוב בהיקפים גדולים".
וכמה זה עולה לנו?
"התוכנית מתוקצבת משני צידי התקציב. פעם אחת בצד ההכנסה יש הפסד של הכנסות ממכירת קרקע, ופעם שנייה בצד ההוצאה בתקציבים של פיתוח תשתיות. הפסד ההכנסה נאמד במיליארדי שקלים, אבל בסופו של דבר זה מספר תיאורטי כי במידה והיינו משווקים את הקרקע במחיר רגיל הייתה נשאלת השאלה האם היינו מוכרים קרקע בהיקף כל כך גדול. מבחינת הוצאות הפיתוח, תקציב הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל עומד על 3 מיליארד שקל בשנה, תקציב משרד השיכון גם הוא 3 מיליארד שקל, יש לנו תקציבי תחבורה לשכונות בעוד 9 מיליארד שקל בחומש, בניית 17 אלף כיתות לימוד ב-13 מיליארד שקל ותמריצים לרשויות מקומיות להגדיל את היקפי הבנייה ב-150 מיליון שקל".
כיו"ר הותמ"ל אתה אחראי על הסכמי הגג עם הרשויות המקומיות. נטען שההסכמים האלה מכניסים את הרשויות המקומיות להתחייבויות כספיות עתידיות מאוד גדולות.
"שמעתי את אותן הטענות, ועד היום לא ראיתי מקרה ולו אחד בודד, שרשות מקומית - בין אם בהסכם-גג ובין אם לא - נכנסה לבעיה כלכלית בגלל קידום יחידות דיור. אנחנו מקפידים שהתכניות יהיו מאוזנות בהיבט הכלכלי, כלומר שעל מספר יחידות דיור מגיע כאיזון כלכלי כמות של בנייה תעסוקה - פעם אחת כי ככה נכון יותר לפתח ערים, ופעם שנייה כי מנגנון התקצוב של השלטון המקומי מבוסס על כך שהארנונה לתעסוקה מסחר ועסקים בכלל, היא זו שמייצרת את ההכנסות המשמעותיות לרשויות המקומיות. אז את התשתית התכנונית אנחנו מספקים, ואני מאמין שככל שהמכרזים מצליחים מגיעה איתם יחד גם התעסוקה, כי בסוף אנשים שגרים במרכז או בפריפריה, רוצים שיהיה להם בעיר בנקים וסופרמרקטים, ובתי קולנוע, ומסחר ותעשייה. אנחנו מאוד מקפידים על האיזון הזה בתכנון. אני חושב שבסופו של דבר לא רק שהרחבת היצע הדיור לא מזיקה לרשות מקומית, אלא שהיא משדרגת אותה, מחזקת אותה ברמה האורבנית וגם מאפשרת לפחות איזון תקציבי ושמירה על שירותים טובים לאזרח".
הכירו את נערי האוצר:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
