בתקווה להגיע להבנות בנוגע למחירי מוצרי החלב המפוקחים, בכירי משרדי האוצר והחקלאות, וראשי חברת המזון תנובה, הגיעו להסכמות בדבר הגשת בקשה לדחייה במועד הדיון בבג"ץ שהגישה תנובה נגד שר האוצר.
ל"גלובס" נודע כי הבקשה של הצדדים הוגשה הערב (ה') לבית המשפט העליון, ולפיה הדיון יתקיים אחרי החגים, ב-10 באוקטובר, במקום המועד הנוכחי (ה-20 בספטמבר).
המטרה היא כי עד המועד החדש של הדיון, אחרי חג הסוכות, תנובה והאוצר ינהלו משא-ומתן מואץ אשר במסגרתו ינסו להגיע להסדר שימנע מצב שבו מחירי החלב יעלו באופן מיידי בחתימת שר האוצר משה כחלון. יחד עם זאת, בתמורה, ישונה המנגנון שבו נקבע מחיר מוצרי החלב המפוקחים באופן שיהפוך אותו לאוטומטי בעתיד ולא כזה שנתון לשיקול-דעת השר.
זוהי לפחות הפעם השלישית בה נדחה המענה של המדינה לבג"ץ בנושא, כשהפעם מדובר בדחייה של עשרים יום, חלק ניכר מהם במהלך החגים, כך שבפועל מדובר בדחייה של ימים בודדים.
התשובה לבג"ץ תוגש בעקבות דיון שהתקיים אתמול בנושא בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לבין משרדי האוצר והחקלאות, במסגרתו היועמ"ש הבהיר כי יתקשה להגן בבג"ץ על עמדת האוצר, שמסרב לחתום על צו ייקור מוצרי החלב המפוקחים. היועץ המשפטי לממשלה גם הבהיר למשרד החקלאות כי דרישות שונות לקבלת סמכויות שהועלו במסגרת המו"מ על ידי השר אינן לגיטימיות. הפגישה הזו סללה את הדרך להסכמות על דחיית הדיון בבג"ץ בכדי לנסות ולהגיע לפשרה.
לפני כחודשיים הגישה תנובה בג"ץ נגד שר האוצר, במסגרתו היא תוקפת את הסירוב שלו לחתום על התייקרות מוצרי החלב המפוקחים, וזאת לאחר ששר החקלאות כבר חתם עליו. לפני מספר חודשים, עוד בטרם הוגש הבג"ץ, השר אריאל הציע כחלופה לחתימה של כחלון, אפשרות לעבור לשיטה של מנגנון אוטומטי, כפי שנהוג כיום במחיר החלב הגולמי. באוצר לא נעתרו להצעה הזו, ודחו אותה על הסף.
ההערכה היא כי ההסכמות בין הצדדים תתמקד במנגנון אוטומטי, כשבמקביל תנובה, כמו גם המחלבות האחרות, לא יוכלו לייקר את המוצרים המפוקחים עד ינואר כיוון שכחלון לא יחתום על הצו. לפי ההערכה הזו, בינואר יקרו שני דברים: האחד, הוא כאמור המעבר למנגנון האוטומטי, והשני, הוא ירידה של מחיר החלב הגולמי, המחיר בו המחלבות קונות את החלב מהרפתנים. כפי שנחשף ב"גלובס", בינואר צפויה להתרחש ירידה של מחיר החלב הגולמי, כך שהפגיעה שהיום המחלבות מדברות עליה תיעצר.
לפי שעה מסתמן כי מדובר במתווה שאינו מפצה את תנובה על הנזק שלהערכתה נגרם לה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, או את טרה, שעתרה גם היא לבג"ץ, נגד הרפתנים, וטענה כי גם לה נגרם נזק שהוערך בעשרות מיליונים.
נזכיר כי לאחר שהוגש הבג"ץ, בניסיון להגיע לפשרה מול תנובה, הגיעו באוצר להסכמות לממש את היוזמה הזו, וכאמור לעבור למנגנון אוטומטי שאינו דורש חתימה של השרים על התייקרות מחירי החלב המפוקחים. אלא שהפעם שר החקלאות התנגד, והתנה את הצעד הזה, שהוא עצמו הציע לפני מספר חודשים, בקבלת סמכות שקיימת כיום בידי האוצר בלבד, בכל מה שנוגע לפתיחת מכסים פטורים ממכס. בדיון שנערך אמש תקף היועמ"ש את סיבוב הפרסה של משרד החקלאות בהקשר זה, וטען כי לא ניתן להתנות את הדברים הללו זה בזה.
מהתאחדות מגדלי הבקר נמסר ל״גלובס״ בתגובה לדברים: ״אנו מברכים כל ניסיון לדיאלוג ולמציאת פתרונות בלי בתי משפט. הסכם ענפי תמיד יהיה הפתרון לכל התחלואים, והיום יותר מתמיד״.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.