יום הכיפורים של הכנרת

אחרי שהחרישו את חופי הכנרת בשבתות וחגים, ועקרו משם את מכונות הקריוקי לרווחת הרוחצים בעלי האוזניים הרגישות, החליטו באיגוד ערים כנרת, שאמון על הטיפול, הפיקוח והאכיפה באגם, לעקור משם את הרוחצים ביום כיפור הקרוב לרווחת הדתיים והסליחות.

במודעה שפורסמה בעיתונות נכתב כי חניוני צינברי, ברניקי, שקמים, חוקוק צפון, מפרץ אמנון, כינר, דוגית, גולן, צאלון, כורסי, לבנון, חלוקים וגופרה יהיו סגורים במהלך יום הכיפורים, סך הכל 15 חופים מתוך יותר מ-40, שחלקם פרטיים ולא מוכרזים. חידוש נוסף השנה - גם ביום השואה יסגרו החניונים, בנוסף לסגירתם בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל במהלך שנים רבות. ההסבר המלומד של האיגוד לשינוי המדיניות המרגיז: מדובר בימים בעלי רגישות ציבורית.

ונתחיל בכיפור. על רגישות היום הקדוש בעיני רבים אין חולק. ולכן גם חילונים כמוני, שלא צמים ולא מתפללים בבית כנסת, מקפידים שלא לאכול בכוונה בפרהסיה ולא נוסעים במכוניות, מתוך כבוד והתחשבות ברגשותיהם וקיבתם המצומקת מרעב של אחרים, למרות שאין חוק שמחייב אותנו לשמור את האוטו בחניה ואת האוכל במטבח.

אבל צעדים חסרי תבונה כאלה, של אנשים בעלי רגישות מופלגת לצד אחד של העם, תוך ניסיון שקוף למצוא חן, ומי יודע, אולי גם לגזור קופון פוליטי בדרך - הרי הבחירות לרשויות המקומיות ממש כאן - מביאים לתוצאה הפוכה.

אני מוכנה להתערב שבגלל ההחלטה המיותרת הזאת, כמות הנופשים באגם ביום הכיפורים 2018 תהיה גדולה משנים עברו, הדציבלים שישוגרו מהרמקולים יתחרו בקריעת השמיים עם השופר, ומי מהם שנמנע לנסוע במכונית, יעשה חרקות על החוף כדי לעצבן. כי זה מה שקורה שדוחפים ידיים לאיזון שבא מתוך רצון טוב.

אגב, אם יש רגישות ביום הכיפורים, מה עם שבת קודש? לפי ההלכה הרגישות ביום השבת גדולה פי כמה. השלב הבא של איגוד ערים כנרת יהיה, ככל הנראה, לסגור את החופים בשבתות כדי למנוע חילול שבת והעסקת עובדים ביום המנוחה. אפשר יהיה גם לפזר בחופים פקחים, ערבים כמובן, שירשמו דוחות ללובשות ביקיני קטנים ולגברים חובבי ספידו צמודים, כי גם כאן הרגישות של הציבור עלולה להיות מאוד גבוהה. אפשר גם להציב גדרות תיל ליד חופי הים, לסגור שמורות, להניח דוקרנים על הכבישים, כיד הדמיון הטובה עליכם.

וכמו שביום הכיפורים אסור לסגור את החופים, אין צורך לסגור אותם ביום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל. מי שחושב שיום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל הם ימים פחות קדושים עבורו והוא מעדיף להעביר אותם מול האי באמצע כנרת הרדודה, שיבושם לו. לזה התכוון המשורר כשכתב "איש באמונתו יחיה".

כפייה דתית היא שורש כל רע, בעיקר אם הכפייה נעשית רק לכיוון החילונים ולא להפך: איסור מכירת חמץ בפסח ובדיקת תיקים בכניסה לבתי חולים פן תוברח פנימה קצה פיתה, הופכים את טעם החמץ באיכילוב להרבה יותר מתוק, והעברת חוק המרכולים מגרה את בלוטות הדווקא לעשות את הקנייה הגדולה בשבת.

טוב היה עושה איגוד ערים כנרת אילו היה חוזר בו מההחלטה המתריסה, ובמקום להתערב בענייני דת ואמונה שיעשה מה שמצפים ממנו: ישמור על חופים נקיים, שבני אדם לא יטבעו תוך כדי שכרות, ואם יש טובעים שיימצאו במהירות ובעזרת כוחות מיומנים. בקשו סליחה מהציבור וסמכו עליו שהוא יודע לעשות את הבחירות הנכונות בלעדיכם.