המדינה תידרש להשיב בתוך 45 יום מדוע לא אישרה את ייקור מחירי מוצרי החלב שבפיקוח - כך קבע היום (ה') בג"ץ. בית המשפט דן בעתירה בעתירה שהגישה תנובה נגד האוצר בעקבות סירובו של שר האוצר, משה כחלון, לחתום על המלצות ועדת המחירים, שאישרה במארס האחרון להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים ב-3.4%.
בנוסף קבע בג"ץ כי אין חוק שמחייב את השרים לקבל את עמדת ועדת המחירים, וכי הוא מכיר בכך שיש מקום לשיקולי מדיניות, אולם על השר המכהן לנמק מדוע החליט שלא לאשר את העלייה. האוצר ביקש ארכה של 60 יום, אולם בית המשפט קבע כאמור דחייה של 45 יום בלבד. בראש ההרכב בדיון ישב אב בית הדין, השופט עוזי פוגלמן, יחד עם השופטים מני מזוז ואלכס שטיין.
תנובה
"או שמגיעים להסכמה, או ששר האוצר מביא החלטה מנומקת שיכולה לעמוד במבחן משפטי", אמר היום השופט מזוז בדיון. "יש המלצה של ועדת המחירים. השרים אמנם לא חייבים לקבל אותה, אבל החוק מטיל עליהם חובת הנמקה - וכאן זה לא נעשה. שר אוצר לא יכול מצד אחד לא לאשר ומצד שני לשמור את הטעמים לעצמו".
השופט פוגלמן הוסיף כי "כשיש מחלוקת בין משרדי הממשלה בעניין מדיניות, צריך להביא זאת להכרעת הממשלה. כשהמחלוקת היא משפטית - להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. כאן יש המלצה של ועדת המחירים. שני השרים תומכים לכאורה במנגנון אוטומטי. עברו 4 חודשים מהמלצת ועדת המחירים, ויש לכך משמעות מבחינת הזמן. אם לא רוצים לכבד את החלטת ועדת המחירים, צריך נימוקים שיירשמו - וכאן אין נימוקים. אם אין הסכמה, אז תביאו להכרעת הממשלה. אנחנו רוצים לדעת לאיזה אפיק (של פתרון - מ.ר.ח) אתם הולכים. ברור שמצב הדברים הנוכחי לא יכול להמשיך, כי לא ניתנה החלטה, ולא נרשמו טעמים".
הפוקוס יעבור גם למוצרים שלא בפיקוח?
לפני הדיון היום הגישו תנובה והאוצר בקשה לקבל ארכה ולקיים את הדיון לאחר חג הסוכות, כלומר ב-10 באוקטובר, אולם בית המשפט דחה את הבקשה. נציין כי המריבה בין תנובה לאוצר עשויה לשים את הפוקוס לא רק על המוצרים שבפיקוח, שבהם נתח השוק של תנובה הוא הדומיננטי ביותר. האוצר מבחינתו יכול לפזול גם לכיוון של הגדלת הפטור ממכסים לא רק על מוצרים מפוקחים, אלא גם על מוצרים שלא בפיקוח וזאת לטובת הגברת התחרות.
מחירי המוצרים שבפיקוח נקבעים, בין היתר, לפי מחירי החלב הגולמי. מאז ינואר 2017 טוענת תנובה לעלייה של 10.7% במחירי החלב הגולמי שהיא מחויבת לרכוש מהרפתנים (בהתאם למחיר שקובעת המדינה ומתעדכן אוטומטית). מבחינת החברה, אי-ייקור המוצרים שנמצאים בפיקוח מחירים מסב לה נזק של מאות מיליוני שקלים.
נזכיר כי רוב המוצרים שתנובה מוכרת בתחום מוצרי החלב נמצאים בפיקוח מחירים ממשלתי, שנמצא באחריות משרד החקלאות. מדובר במוצרי חלב ניגר, גבינה צהובה, שמנת חמוצה ושמנת להקצפה, חמאה, אשל, גיל וגבינה לבנה.
ביום שני האחרון ישבו נציגי האוצר ונציגי תנובה עד השעות הקטנות של הלילה בניסיון להגיש לבית המשפט מתווה פשרה שיסיים את הפרשה, אבל התקווה הזו לא התממשה. לפי המתווה, שבסופו של דבר לא אושר כאמור, אמורים היו מחירי מוצרי החלב שבפיקוח להתייקר בשיעור של 1.5% עד 2%, זאת במקום 3.4% - כפי שהמליצה ועדת המחירים במארס האחרון; בתמורה להפחתה בהתייקרות הוצע כי ייושם מנגנון עדכון מחירים אוטומטי שלפיו לא יהיה צורך בחתימת שר האוצר על צו עדכון מחירים, כאשר זה נדרש. מנגנון אוטומטי כזה צפוי היה לחסוך לתנובה הרבה כאב ראש וגם למנוע מצבים כמו אלה שהיא נקלעה אליהם כעת, כאשר שר החקלאות כבר חתם על צו המורה על התייקרות מחירי מוצרי החלב, ואילו שר האוצר מתנגד לעשות זאת. מנגנון אוטומטי כזה צפוי לחסוך כאב ראש גם לאוצר, ובעיקר לעומד בראשו, שלא רוצה שחתימתו תתנוסס על ייקור מחירים.
את ההתייקרות במחירים קובעת ועדה מקצועית משותפת למשרדי האוצר ולמשרדי החקלאות, ועל מסקנותיה מחויבים לחתום שני השרים. במארס האחרון כאמור המליצה הוועדה להעלות את מחירי החלב שבפיקוח בשיעור ממוצע של 3.4%. כך למשל, חלב ניגר בשקית, שעולה היום 5 שקלים, יתייקר ל-5.17 שקלים; חלב בקרטון, שמחירו כיום 5.75 שקלים, יעלה ל-5.94 שקלים; שמנת להקצפה תעלה 6.18 שקלים, במקום 5.95 שקלים כיום; חמאה (100 גרם) תעלה 3.94 שקלים, במקום 3.80 שקלים כיום; ועוד.
העדכון האוטומטי הזה לא חל על שינוי במחירי המוצרים לצרכן. על הצו חתם כאמור שר החקלאות אריאל, אולם שר האוצר כחלון, שלא רצה לנכס לעצמו עלייה במחירי המוצרים לצרכן, סירב עד כה לחתום עליו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.