איפוס כוונות: האפליקציה שתייעל את מטווחי הירי

סרן (במיל') טל טיניקיג'יו-אברג'יל הדריכה במשך שנים לוחמים בבית הספר ללוחמה בטרור על כניסה למצבי ירי שונים וגם להבטיח ממוצע טוב של פגיעות במטרה.

רק אחרי שהיא סיימה שירות ממושך בענף הקליעה של צה"ל, פשטה מדים וחייכה אל החיים באזרחות היא הבינה שתחום הירי שאותו היא נשמה מאז שהייתה חיילת צעירה, לא השתנה מזה עשורים. בזמן הזה כלי הירייה עצמם כבר התקדמו כמה צעדים גדולים קדימה, והתווספו להם אביזרים נלווים כמו כוונות אופטיות מתקדמות, קתות וידיות שעשויים מחומרים קלי משקל תוך שיפור נוחות השימוש בהם ובעיקר, תוך שיפור משמעותי בביצועים.

התובנה הזאת הובילה לשיחת טלפון שטיניקג'יו-אברג'יל יזמה עם המפקד שלה לשעבר, תא"ל (במיל') אורן אבמן.

היא בת 28, נשואה ואם לתינוקת, שירתה ב-3 שנות השירות האחרונות שלה בצה"ל בתפקיד הרל"שית של אבמן.

מאז שהם סיימו את שירותם הם הקפידו לשמור על קשר טוב, אלא שהפעם השיחה ביניהם התגלגלה למיזם המשותף שהם מובילים כעת ובמרכזו הסטארט-אפ שנקרא "דאבל-שוט".

מדובר במיזם שאמור לפשט ולייעל את תהליכי האיפוס של רובים ואקדחים באמצעות אפליקציה ייעודית ומאובטחת שניתנת להתקנה בטלפון החכם של כל נושא נשק.

אבמן (50) סיים לפני כשנה ו-3 חודשים שירות ממושך בצה"ל, שבמהלכו הוא מילא שורה של תפקידי פיקוד בכירים, ובהם ראש חטיבת יבשה במפקדת זרוע היבשה ולפני כן, מפקד חטיבת כפיר, מפקד פלחה"ן גולני, סגן מפקד סיירת אגוז, מפקד עצבת עידן ועוד. "המעבר הזה, מגנרל ליזם הוא אירוע גדול שמחייב הסתגלות", הוא אומר בשיחה עם "גלובס". "דאבל-שוט הוא מיזם עסקי ראשון שלי, ולאט לאט הוא התחיל להתפתח ולגזול עוד ועוד זמן ובמושגים של חטיבת גולני הוא כבר דרש 200 אחוז מהזמן".

כמה חודשים מאז אותה שיחת טלפון בין טיניקיג'יו-אברג'יל לאבמן, הרעיון הזה התגלגל וצבר תאוצה כך שהשניים, שעד כה היו רגילים למטווחים ולשטחי אש מאובקים, התחילו ללמוד כיצד מתנהלים מהקומה החמישים ומשהו של בניין משרדים יוקרתי ברמת גן: "אני מספיק בוגר כדי לדעת מה אני לא יודע וטל מספיק צעירה כדי להבין שיש דברים שהיא לא יודעת אז למדנו את הנושא", מספר אבמן. "אני אוטודידקט, אוהב ללמוד לבד, וטל הלכה לבית ספר ליזמים כדי ללמוד כיצד מקימים חברת סטארט-אפ".

טל מתערבת בשיחה: "עבור שנינו זה היה למעשה תירוץ לחזור למטווחים ולירי".

האפליקציה שהם פיתחו מותאמת לאיפוס של כמה סוגים של כלי ירייה, בהם M-4, M-16 מקוצר ונגב, שעליהם מותקנות מגוון כוונות ובהן מפרו מור, ליאור או מארס.

את האפליקציה הם רשמו אצל רשם הפטנטים כפטנט, ולדבריהם השימוש בה מקצר פלאים את תהליך איפוס של כלי הירייה, שבמקרה של איפוס נשקים בקרב מחלקה שלמה של חיילים עשוי להימשך כ-3 שעות: "האפליקציה דורשת צילום של דף המטרה, מבצעים ירי מקבץ של 4 כדורים לעבר הנפ"ר (נקודת פגיעה רצויה י"א) ולאחר מכן, האפליקציה מבקשת לצלם את דף המטרה בפעם השנייה. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של עיבוד תמונה האפליקציה מזהה את נקודות הפגיעה, מסמנת את נקודת הפגיעה הממוצעת ביחס לנפ"ר ומנחה את היורה באופן מדויק כיצד לכוון את כוונת הירי שלו. הפעם הבאה שיעשה ירי, הרובה כבר יהיה מאופס. זה חוסך המון שעות במטווחים והרבה כסף על תחמושת: כדור 5.56 מ"מ עולה 1.90 שקל", אומר אבמן.

האפליקציה, מספרים אבמן וטיניקיג'יו-אברג'יל, טובה לשימוש גם באימוני ירי שנעשים בהתאם לתכנית האימונים הסדורה, והנתונים אודות הביצועים של כל יורה מאוחסנים באגד סדור, עם הפילוחים, הסטטיסטיקות והיכולת לספק התרעה לחיילים שלא ירו במשך תקופה. הם התעלמו מההתרעה? כעבור כמה ימים יקבל אותה מפקדם.

"אי אפשר להתחרות עם אלגוריתמים ועם טכנולוגיה מתקדמת שעליה האפליקציה הזאת מבוססת: הם עושים את זה יותר טוב, יותר מהר ובפחות כסף ממה שאנחנו עשינו את זה עד כה", אומרת טל בהתייחס לאפליקציה שכעת החברה הצעירה שלה ושל שותפה, אבמן, מציעה לצה"ל ולכוחות הביטחון האחרים ובהם גם למשטרה.

אלא ששוק היעד המרכזי של דאבל שוט הוא דווקא שוק הנשק האזרחי בארה"ב: "יש כיום בארה"ב 5 מיליון רובים מסוג M-4 שמוחזקים בידי אזרחים אמריקאים. בעבר, הם כל כך חששו מרפורמות שיוביל הנשיא לשעבר, ברק אובמה לצמצום כלי הירייה - שהם קנו כמויות אדירות של רובים", אומר אבמן.

בעוד פחות מחודש, טיניקיג'יו-אברג'יל ומפקדה לשעבר, אבמן יחשפו את האפליקציה ואת יכולותיה במסגרת התערוכה הביטחונית AUSA שתתקיים בוושינגטון.

את ההון הראשוני שלהם, הם עשו באפריל האחרון: "לא היו לנו משרדים וחברה, רק רעיון טוב ומצגת", משחזר אבמן: "כינסנו חברים ומשפחה וגייסנו חצי מיליון שקל, לאחר שהבאנו גם הון עצמי".

בהמשך, דאבל-שוט גייסה עוד 1.2 מיליון שקל מאנג'לים וכעת היא נמצא בסבב גיוס שלישי, לקראת שיווק המערכת שפיתחו בישראל ובעולם.

בין גיוסי ההון ההכרחיים לבין פיתוח האפליקציה באופן שתפעל ביציבות ותספק תוצאות אמינות, טיניקיג'יו-אברג'יל ואבמן מצאו את עצמם מעבירים שעות וימים במטווחים של מתקן אדם, מאתגרים את האפליקציה בתרחישים ירי שונים בניסיון לבחון את עמידותה.

באותם הימים טל הייתה בהיריון מתקדם, ניסתה להפריד בין הלידות שצפויות לה, זו של בתה הבכורה וזו של החברה שתוביל את המוצר על בסיס הרעיון שהגתה: "הייתי יורה במטווח והתינוקת בבטן נבהלה מקולות הירי והייתה מגיבה בבעיטות".