הבעיה העיקרית של נוסעי התעופה בימינו: השירותים התכווצו, במיוחד במחלקות התיירים; וכשיותר מטוסים מצוידים בתאים צרים - יותר נוסעים מתלוננים שהם לא יכולים להשתמש בהם ושרחיצת הידיים או הפנים בכיור הזעיר מסתיימת לעיתים בבגדים רטובים.
"תאי השירותים במטוסי הנוסעים הפכו למופע אימים", אומר הנוסע המתמיד טד דאוריו. לדבריו, אם זמן הטיסה שלו הוא פחות משעתיים, הוא מפסיק לשתות נוזלים כשעה לפני ההמראה כדי שיוכל להימנע מביקור בשירותי המטוס. "השירותים צרים מאוד ולא נוחים", אומר נוסע אחר המתנשא לגובה 1.90 מטר ושוקל 110 ק"ג. "אני מבין שחברות התעופה רוצות למקסם רווחים, אבל חייב להיות איזון. אני לא חושב שהם מצאו אותו".
איך הכול התחיל?
לפי החוק, חברות התעופה כלל אינן מחויבות להתקין ולהציע תאי שירותים לנוסעים. אז איך הכול התחיל? אי-שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת עבר תחום התעופה תפנית כשמטוסי נוסעים מדגם DC3 שהיו בשימוש של חברת אמריקן איירליינס טסו גם למרחקים של 15 שעות (עם שלוש עצירות לתדלוק בדרך), והצורך בשירותים הפך להכרח. מאז עברו השירותים במטוסים תהפוכות, ובעיקר כאמור הצטמקו.
שינוי משמעותי נוסף נרשם ב-1975 עם כניסת ההדחה בוואקום לעולמות השירותים, וגם כאן מנסות החברות לצמצם עלויות עם פתרונות הדחה שיצריכו פחות מים. כך, ב-2016 חשפה בואינג תוכנית לתא שירותים חכם בעל מנגנון לניקוי עצמי שמשמיד 99.9% מהחיידקים. מדובר במנגנון הדחה מיוחד ומערכות אוטומטיות שכוללות שטיפת ידיים ושימוש בסבון, לרבות פן לייבוש ידיים. חברת התעופה אף אמרה בשעתו כי היא נמצאת בפיתוח של דלתות שיפתחו ויסגרו ללא מגע יד אדם.
שירותים במחלקת תיירים / צילום: Shutterstock
מקסום הרווחים על חשבונם של הנוסעים
יצרנית המטוסים הגדולה איירבוס השיקה את הגרסה שלה לתאי נוחיות מכווצים לפני כשש שנים, אחרי שחברות הלואו קוסט חיפשו דרכים להוסיף מושבים. חברות התעופה ה"רגילות" זיהו את הפוטנציאל ומיהרו לעלות על הגל הזה - וההזמנות לתאי נוחיות מוקטנים עולות בקצב מהיר. למעשה, תאי נוחיות קטנים יותר נמצאים בעיקר במטוסים חדשים, בהתאם לבחירת חברת התעופה, אבל גם במטוסים ותיקים שעוברים שיפוץ. הכול שאלה כמובן של חיסכון בכסף, לעיתים על חשבונם של הנוסעים.
כך, אם מכווצים את תאי השירותים בקדמת המטוס ובחלקו האחורי בכ-18 סנטימטר, מקבלים חצי שורה נוספת של מושבים במטוס צר טיפוסי של חברות תעופה לואו קוסט - שיכולות להרוויח עשרות מיליוני דולרים נוספים ממכירת כרטיסים.
ואפשר גם כמובן למקסם את הרווח הזה. לפני כמעט עשור הצהיר מנכ"ל חברת הלואו קוסט ריאנאייר, מייקל או'לרי, כי לחברה שטסה בממוצע שעה וחצי אין כל צורך בשלושה תאי שירותים במטוסים. "אם ניפטר משני תאים נוכל להוסיף שישה מושבים במטוסי ה-737 ואנשים יתרגלו לרוץ לשירותים לפני העלייה למטוס". או'לרי אף הציע אז רעיון 'מהפכני' לפיו כפי שהנוסע משלם על מזוודה, הושבה או על מזון בטיסה, ניתן יהיה לגבות ממנו מחיר נוסף על שימוש בשירותי המטוס. הוא נקב אז בתג מחיר של 1 ליש"ט/1 אירו עבור כל ביקור בשירותים. בינתיים הדבר לא הבשיל למעשים, אבל לא נתפלא אם גם זה יקרה.
המחירים יוזלו בהתאם?
בדומה למסקנה שאליה הגיע או'לרי, גם גורמים בתעשיית התעופה סבורים כי תאי שירותים קטנים יותר מגדילים את היעילות, ובסופו של דבר גם הנוסעים יוכלו ליהנות ממנה. לטענתם, עם הקטנת תאי השירותים והוספת שורת מושבים על חשבונם ניתן יהיה להוזיל את מחירי הטיסה, או לחילופין להגדיל את המרחב לרגליים.
נציין, כי תעשיית התעופה, שבדרך כלל מוכנה לנדב שפע של נתונים על מטוסים חדשים, נמנעת מפרסום נתונים פשוטים על ממדי תאי הנוחיות במטוסים. החברות נמנעות בייחוד מפרסום העובדה שהשירותים בקדמת המטוס - במחלקת העסקים - גדולים יותר מאלו שבמחלקת התיירים העממית.
כך, בואינג, למשל, לא הסכימה לפרסם נתונים או את שיעור חברות התעופה שהזמינו תאי נוחיות צרים כאלו; דלתא איירליינס מסרה שמטוסיה עם תאי שירותים קטנים מדגמי 737-900 ו-321A של איירבוס, מכילים "אביזרים שלפי הנוסעים חשובים להם יותר", כמו תאי מטען, ערכות בידור בטיסה ושקעי חשמל או טעינה בכל מושב; ואילו הדובר של סאות'ווסט איירליינס מסר שאין לחברה תלונות משמעותיות על השירותים החדשים שלה.
חברות התעופה זיהו את הפוטנציאל
טרבור סקלי, סגן נשיא חברת רוקוול קולינס שעוסקת בתכנון, ייצור ותמיכה במערכות תקשורת ואלקטרוניקה בתחום התעופה, אומר שהשינויים בתכנון תאי השירותים מחזירים קצת מרחב לנוסעים. החברה מייצרת תא נוחיות "מתקדם" שלו קיר שמתעקל כך ששורת המושבים שצמודה לו יכולה להוריד יותר את משענת המושב לשכיבה. "אני שומע את הוויכוח, אבל מבחינתי אתה מדבר על כמה דקות ישיבה בנוחיות מול טיסה שנמשכת חמש שעות", הוא אומר. "אתה מקדיש הרבה יותר זמן למושב שלך מאשר לתא הנוחיות, יש לקוות".
גם אמריקן איירליינס, חברת התעופה הגדולה בעולם בהיקף הפעילות, הציגה את המטוסים המוקטנים הראשונים שלה לפני כשנה - בואינג MAX 737 - אך הטייסים והדיילים התלוננו עליהם בישיבות עם בכירים בחברה. המנכ"ל דאג פארקר סיפר שהתלונות הפתיעו אותו. "אני אישית מעדיף 5 סנטימטרים נוספים בתא הנוסעים מאשר בתא הנוחיות", אמר.
לפי פארקר, החברה קיבלה תלונות על שתי בעיות ספציפיות: לחץ המים בכיורים הקטנים היה חזק מדי והם התיזו על המשתמשים; ושני תאי שירותים שניצבו זה מול זה היו בעלי דלתות לא מתקפלות שהתנגשו בפתיחה והפריעו למעבר אנשי הצוות. פארקר מספר שהחברה הקטינה את לחץ המים והסבה את אחת הדלתות לדלת מתקפלת שלא נפתחת החוצה.
ונסיים במיתוס שכדאי להפריך: הרעש החזק בשירותים לא אומר שהתכולה נשאבת לאוויר הפתוח, אלא שהיא נשמרת במערכת סגורה בתוך המטוס. את מה שנאגר מרוקנים עם נחיתת המטוס בנמל התעופה במסגרת הכנתו להמראה מחודשת. מדובר במיכלים המכילים אלפי ליטרים של נוזל המטופל על-ידי חומרים כימיקלים.
וככה נראים שירותים במחלקה ראשונה בקאטר איירוויס / צילום: Shutterstock
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.