חברת מימד, אשר פיתחה בדיקה שמבדילה בין וירוס לחיידק במהירות וללא צורך בתרבית, הודיעה על גיוס של 70 מיליון דולר. את הגיוס הובילו קרן Ping An Global Voyager הסינית, חברת האלקטרוניקה הטיוואנית הענקית Foxconn, חברת קיסריה מדיקל אחזקות, מועדון האנג'לים OurCrowd, המוסדיים הישראלים כלל ביטוח והפניקס, קרן הורייזון ונצ'רס של לי קה שינג, קרן Social Capital ו-WTI ומשקיעים פרטיים.
לדברי ערן אדן, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה: "החברה כבר הצליחה להראות כי הטכנולוגיה שלנו יודעת לזהות חתימת חלבון המבדילה בין חיידק לוירוס. מכשיר דור א' שלנו יכול לעשות זאת תוך שעתיים במעבדה מרכזית (לעומת בין 24-48 שעות בבדיקות מבוססות תרבית), והוא כבר קיים בשוק ונאסף ממנו דאטה מאלפי בדיקות. על בסיס מידע זה נכתבו מאמרים בכתבי העת המדעיים המובילים בתחום הרפואי. אולם, הצורך בשוק הוא לבדיקה מהירה יותר במכשיר ממוזער וללא צורך במעבדה מרכזית, וזו הבדיקה אותה אנחנו מפתחים היום".
לדברי אדן, הסכום שגויס יאפשר להחדיר את מוצר דור א' לבתי חולים רבים יותר כדי לייצר עוד תוצאות קליניות מכל העולם, ובמקביל לסיים את פיתוח דור ב' ולהביא אותו עד אישור רגולטורי. החברה מסרה כי דור ב' "מתקדם מאוד" בתוכנית הפיתוח שלו וכי נראה כי רוב אתגרי המחזור והאצת פעילות המוצר כבר פוצחו. עם זאת, החברה עדיין לא מצהירה על תאריך שבו המוצר יהיה בשוק.
לדברי כפיר עובד, סמנכ"ל הטכנולוגיה בחברה: "זיהינו את פרק הזמן של 15 הדקות בתור פרק הזמן המקסימלי שהופך את הבדיקה שלנו לרלוונטית כבדיקה המבוצעת בחדר הרופא בקהילה או ליד מיטת המטופל בבית החולים. אם פרק הזמן ארוך יותר, החולה בקהילה כבר הולך הביתה, ובבית החולים קיצור לשעתיים הוא כבר הרבה פחות דרמטי מול בדיקת מעבדה.
עובד: "בעצם אחרי שפיתחנו את החתימה הביולוגית הייחודית שלנו, חיפשנו לרכוש מכונה ממוזערת ומעירה להריץ עליה את הבדיקה, אך לא מצאנו כזו. כל המכונות לא היו מדוייקות מספיק או לא מהירות מספיק או שלא היה ניתן לבצע להן סקייל אפ בסדר הגודל שאנחנו מחפשים - ברור שאם המוצר שלנו יצליח נצטרך לייצרו לא במיליוני יחידות אלא במאות מיליונים".
לאחר שלא נמצא מוצר המדף המושלם, יצאה החברה לתהליך של מספר שנים של פיתוח המוצר העצמאי. כאמור, להערכתה היא נמצאת לקראת סופו.
ייעוד נוסף של הגיוס הוא לפתח מוצרים נוספים, על בסיס היכולת של החברה לבדל בין חלבונים במהירות רבה ובדיוק רב. החברה אינה מוסרת על אילו מוצרי המשך היא עובדת בימים אלה ממש, אולם נותנת כדוגמא את בדיקת הטרופונין לאיתור של התקף לב בעת התרחשותו. אם בדיקה כזו, מדויקת מאוד, תהיה זמינה אצל רופא המשפחה או בחדר המיון תוך רבע שעה, היא תוכל להועיל רבות באבחון מהיר של התקפי לב ובמניעת בזבוז משאבים על אירועים דמויי התקפי לב שאינם התקפים.
בהודעה לעיתונות של החברה לא נאמר כי היא תפנה לתחום זה (זו כנראה רק דוגמה ליכולות של החברה) אלא ל"שילוב בין למידת מכונה לבין יכולת הבדיקה לזהות חתימה חיסונית לשם פתרון בעיות קליניות משמעותיות".
מה התוכניות שלכם לעתיד מבחינת מימון?
אדן: "לגיוס הזה היה ביקוש יתר רב מאוד. כך שאנחנו מאמינים שאם נצטרך, לא תהיה לנו בעיה לגייס הון גם בעתיד. אנחנו מאמינים שנגיע עם הגיוס הזה להשקה וגם מעבר.
"חשוב לומר שההזדמנות הזו היא גדולה מידי מכבי שחברה אחת תוכל להתמודד איתה לבד. אנחנו מעוניינים לחתום על שיתופי פעולה רבים, במדינות שונות וגם בסגמנטים השנים בכל שוק - למשל הרופא בקליניקה לעומת בית החולים, וכדומה".
ישנה סיבה מסויימת מדוע קרנון הון הסיכון הישראליות לא בין משקיעיכם?
אדן: "בתחילת הדרך המוצר היה מסוכן מידי עבורם. אחר כך, יכלנו לבחור ולא בחרנו אותן. בחרנו את המשקיעים הנוכחיים שלנו". לגבי ההמשך, הוא אומר, הנפקה בורסה היא אחת האופציות הנשקלות.
עד היום גייסה החברה כ-100 מיליון דולר כולל הגיוס הנוכחי ועוד 25 מיליון דולר במענקים לא מדללים.
לחברה היום 40 עובדים בישראל וכמה עשרות עובדים נוספים בקבלנות משנה מחוץ לישראל. בכוונתה להשתמש בכספי הגיוס הנוכחי כדי לגייס עוד עשרות עובדים.
מימד לוותה בעסקה, ומאז הקמתה, על ידי עורכי הדין ארנון סמבורסקי ודניאלה בן שלום ממשרד נשיץ ברנדס אמיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
