הפיצוח האנגלי: כך מעודדים השקעה בסלולר

לאן פניו של שוק הסלולר הישראלי - האם הוא יישאר עם תשתיות מיושנות וגלישה מקרטעת או שנראה שידרוג טכנולוגי משמעותי על-מנת שיעמוד בסטנדרטים הנדרשים לדור החמישי? שאלה זו תוכרע במידה רבה בחודש דצמבר הקרוב, כשמשרד התקשורת יפרסם את מכרז התדרים החדש.

המכרז החדש יאפשר למפעילים הסלולריים לרכוש תדרים לדור חמישי. התדרים החדשים חיוניים מאוד מכיוון שמדובר בטכנולוגיה שזקוקה לפס רחב במיוחד שלא קיים בתחום התדרים הנוכחי. הדור הבא בסלולר יאפשר בעתיד קפיצת מדרגה טכנולוגית שכוללת בין היתר שימוש במכוניות אוטונומיות וערים חכמות. 

בינתיים הדור החמישי עוד רחוק, והענף כולו מתמודד עם אתגרים מורכבים. החברות מתקשות להרוויח כבר תקופה ארוכה, והן אינן ממהרות להכניס את היד לכיס ולהשקיע בטכנולוגיות מתקדמות. גם הרגולטור מבין שאין מנוס מביצוע מהלכים נרחבים כדי שלא נמצא עצמנו בפיגור טכנולוגי גדול מהמערב. לפני כשבועיים נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, התראיין ל"גלובס" ושם על השולחן את האתגרים הכבדים שעומדים בפני שוק התקשורת בכלל, וענף הסלולר בפרט. הוא הצביע על הקושי ליישם דור חמישי בסלולר בעתיד הנראה לעין ועל הבעיה הקשה שבה נמצא השוק הישראלי בכל הקשור לפריסת סיבים אופטיים. 

ניכר היה שהנושאים הללו בדמו של כהן, ובכוונתו לטפל בשניהם בכל כוחו ומרצו. הוא מבין שישראל חייבת לסגור פערים. כהן הדגיש עד כמה הבעיה בשוק הסלולרי בישראל מורכבת לאור ריבוי המפעילים והתחרות העזה שמקטינים את התמריצים לביצוע השקעות. במחירי הסלולר הנוכחיים, למפעילים (שכבר מפסידים כסף והעובדה שלא רואים זאת בדוחות הכספיים היא אשליה חשבונאית) אין כסף או כדאיות להשקיע מכיוון שההשקעה לא צפויה להביא להחזר עתידי שיצדיק אותה. 

הסיטואציה הזו מזכירה תרגיל שעשתה בעבר חברת פרטנר. עם הטמעת הדור השלישי, היא גבתה פרמיה של כ-20 שקל ממשתמשים שרצו לקבל ביצועי דור שלישי. זה היה תרגיל מדהים שאפשר לה, ואח"כ ליתר החברות הסלולריות, להרוויח מאות מיליוני שקלים מהלקוחות. כמובן שכל המכשירים שהיא מכרה תמכו כברירת מחדל בדור השלישי, כך שכל מי שרכש מכשיר מיד נדרש לשלם את אותם 20 שקל. ההצדקה לכך הייתה שמי שבונה רשת כבישים מהירה, רשאי לגבות תמורה בעד השימוש היעיל שהוא מאפשר לנוסעים. מי שאינו מעוניין, לא חייב להשתמש בו. כך היה קל יותר להחזיר את ההשקעות. 

היום לא נראה שיש סיכוי שמפעיל סלולרי ידרוש פרמיה עבור שימוש בדור מתקדם יותר. גם בגלל התחרות העזה וגם מאחר שנדמה כי משרד התקשורת לא יסכים לכך. אבל בכלל לא בטוח שמדובר בגישה נכונה. האם לקוח לא משלם עבור מהירות יותר גבוהה באינטרנט הביתי? קצב של 100 מגה ביט הרי לא עולה כמו 40 מגה ביט. זאת אומרת שבשוק הנייח, שהתחרות בו מוגבלת, חברות התשתיות כן דורשות תמורה גבוהה יותר בהתאם לקצב. אבל בסלולר זה לא כך, ולכן אין לחברות הסלולריות תמריץ להאיץ את ההשקעות בשיפור התשתית, פשוט מפני שהלקוח לא משלם על כך. 

 המודל האנגלי: סובסידיות ונדידה בין חברות

האנגלים מבינים שצריך לעשות התאמות למציאות המשתנה

בהקשר זה, ראוי להתייחס למסמך שפרסמה לאחרונה רשות התקשורת האנגלית אופקום, ואשר מתייחס לבעיית הכיסוי הסלולרי באזורי פריפריה. אמנם מדובר בבעיה שונה, היעדר כיסוי סלולרי ולא מחסור בהשקעות, אך בשני המקרים מדובר על בעיה שמטרידה את הציבור ודורשת ביצוע צעדים מצד המפעילים והרגולטורים. 

הכיסוי הסלולרי באנגליה השתפר בשנים האחרונות בזכות שילוב בין השקעות מסחריות, מדיניות ציבורית ורגולציה פעילה. יחד עם זאת, השיפור עדיין אינו עונה על ציפיות הציבור. 7% מהשטח של אנגליה אינו מכוסה על-ידי כיסוי סלולרי בכלל, ו-30% מהאזרחים אינם מקבלים שירותי דיבור או דאטה על-ידי כל ארבעת המפעילים הסלולריים במדינה. במילים אחרות, רק ב-70% מהשטח זוכים התושבים בתחרות אפקטיבית בין כל המפעילים. בשל החשיבות הציבורית של הנושא, שיפור הכיסוי הוא אחת המטרות החשובות בסדר העדיפות של אופקום. "העלויות הגבוהות בכיסוי באזורי הפריפריה, ביחס לתמורה שהמפעילים יכולים לקבל בתמורה, מביאים לכך שאנחנו לא יכולים לצפות שכוחות השוק לבד יובילו לשיפור בכיסוי שהציבור מצפה לו. נדרשת התערבות רגולטורית", נכתב במסמך. 

הכלי המוכר ביותר של אופקום כדי לשפר את הכיסוי הוא הצבת תנאים ברישיונות התדרים החדשים. ב-2019 אופקום מתכוונת להקצות תדרים בתחום ה-700 מגה הרץ לשירותי סלולר. מדובר בתדר שהוא אידיאלי לשיפור הכיסוי. "לאחרונה התייעצנו ושקלנו כיצד לחייב את המפעילים שרוכשים את התדרים להתחייב לשיפור הכיסוי, כמו חיוב שני מפעילים סלולריים לכסות 92% (גם באנגליה יש איחוד רשתות בין מפעילים) מהשטח הלא מכוסה". 

גם אצלנו הכלי המרכזי לשיפור התשתיות הוא הצבת תנאים במעמד הקצאת התדרים, ולכן המכרז שיפורסם בדצמבר ישפיע במידה רבה על עתידו של הענף המקרטע. אם מקבלי ההחלטות במשרד התקשורת רוצים להוציא את עגלת הסלולר מהבוץ, הם חייבים למצוא דרכים יצירתיות שיגרמו למפעילים להשקיע בתשתיות. כדי להבין איך עושים את זה, צריך לחזור לרשות התקשורת האנגלית.

דרוש שילוב זרועות בין הרגולטור למפעילים הסלולריים

"אנו מקיימים התייעצויות ואוספים מידע מהמפעילים הסלולריים לגבי עלויות הפריסה וההשקעות, ובהתאם לכך ייתכן שנצטרך לשקול מחדש את התנאים ששקלנו", נכתב במסמך שפורסם על-ידי אופקום. הרשות האנגלית מנתה ארבעה צעדים נדרשים כדי לשפר את המצב. צעדים שכוללים שילוב זרועות בין המפעילים למדינה: 

1. לסבסד מפעיל חדש שיכסה את כל האזור שאינו מכוסה היום על-ידי מפעילים סלולריים. זה ככל הנראה הכלי האפקטיבי ביותר לכיסוי אזורים שאף מפעיל אינו מכסה. העלות לכיסוי משתנה בהתאם למיקום, אך הערכה היא שמדובר בהיקף השקעה של 3-6 מיליארד יורו. 

2. נדידה פנים ארצית בין מפעילים. כלומר מפעילים יאפשרו למשתמשים שאינם לקוחות שלהם, לעלות על הרשת במקומות שבהם לאותו לקוח אין כיסוי על-ידי הרשת שלו. הערכה היא שיהיה קשה לאכוף זאת עליהם. רעיון דומה הועלה על-ידי משרד התקשורת לאחר התקלות בפלאפון בחודש האחרון. 

3. שיתוף תשתיות. למפעילים סלולריים יש שיתוף נרחב בהסדרי תשתיות שמאפשרים להם לחלוק בעלויות פריסת הכיסוי. אופקום שוקלת דרכים שבהן תוכל להקל על הרחבת השיתוף.  

4. תכנון רפורמה שתביא להפחתה בעלויות הכיסוי. ישנם שורה של אמצעים שהמדינה יכולה לנקוט כדי להביא להפחתה בעלויות הבנייה וההפעלה של אתרי הסלולר, ועל-ידי כך להקל בפריסה. האמצעים שמוזכרים כוללים את השוואת הרגולציה של המפעילים הסלולריים, בדומה לחברות תשתית נייחות, והרחבת ההקלות עבור פריסת סיבים אופטיים שחיוניים לקצבים גבוהים.

כאמור, המקרה מתייחס לבעיה שאינה קיימת בישראל, אבל הוא אבן-בוחן מרתק לגישה רגולטורית רעננה. נראה כי אופקום אינה נרתעת מחשיבה יצירתית כדי לתקן בעיה חמורה בשוק.  

ומה אצלנו? מנכ"ל המשרד נתי כהן אמר בראיון שהדור הרביעי בסלולר בארה"ב מתקדם יותר מאשר בישראל. הוא ציין שמדובר בחוויית גלישה אחרת לגמרי. כהן כמובן צודק. יש בישראל חברות שהפריסה שלהן בדור הרביעי היא בהיקף נמוך מאוד. לכן, מכרז התדרים בדצמבר הוא כה קריטי לשוק הסלולר. המדיניות שתעמוד מאחוריו תבטא את הדרך להסדרה מאוזנת שכהן הכריז על כך שהיא כה נדרשת.