רפאל מתקרבת ליצוא כיפת ברזל לארה"ב

"בשנה העברית הנוכחית נראה עסקת יצוא ראשונה של כיפת ברזל לצבא היבשה של ארה"ב" - כך אומר ל"גלובס" ראש חטיבת מערכות עליונות אווירית ברפאל, פיני יונגמן. לדבריו, "עדיין אין עסקה אך ייתכן שהיא תקרה בקרוב".

מהלכיה של החברה בנושא מול גורמי הרכש בצבא ארה"ב ובמשרד ההגנה האמריקאי נעשים בתיאום ובשיתוף עם חברת רית'און האמריקאית, שמקיימת איתה שיתופי-פעולה בתחום הטילים. שתי החברות עוסקות בפיתוח ובייצור משותפים של מערכת היירוט לשכבה הבינונית "שרביט קסמים", שהוכנסה לשימוש מבצעי בצה"ל לפני כשלוש שנים. שיתוף-פעולה זה כולל גם ייצור משותף של המיירט שמשמש את שרביט קסמים, "סטאנר".

ברפאל לא מנדבים פרטים נוספים על העסקה המתגבשת בארה"ב ועל ההיקף הכספי שלה. המחיר של טיל יירוט אחד של מערכת כיפת ברזל הוא כ-50 אלף דולר והמחיר המוערך של סוללה אחת, הכוללת גם את מערכת השליטה והבקרה הוא כ-50 מיליון דולר.

מדברי יונגמן עולה כי רפאל השלימה בהצלחה את הטמעת כלל היחידות הקשורות למערכת כיפת ברזל ברכב אחד, באופן שיכול לספק הגנה ניידת מפני רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה לכוחות שפרוסים בשטח לחימה. הרכב, כמו משאית, יישא את המשגר, את המכ"ם ואת מערכת השליטה והבקרה כך שיוכל לספק הגנה צמודה לכוחות מתמרנים.

 פיני יונגמן/ צילום: אורי סקופ

"הביצועים של המערכת הזאת הם אותם ביצועים של סוללת כיפת ברזל קלאסית, שכולנו מכירים", אומר יונגמן, "היא תספק הגנה מפני רקטות ופצמ"רים. כבר יש לנו דגם של המערכת, ואם יהיה לנו לקוח בקצה - אנחנו מרימים את זה בתוך שנתיים. משלם המסים האמריקאי מממן חלקים מתוכנית כיפת ברזל, וזו זכותם של אנשי צבא ארה"ב ליהנות גם כן מהמערכת הזאת".

בשנים 2016 ו-2017 רפאל ורית'און עשו שני ניסויים במערכת כיפת ברזל בארה"ב. "אנחנו ורית'און שכרנו במשותף מטוס אנטונוב-126, העמסנו סוללה והטסנו אותה לארה"ב", מספר יונגמן. הניסוי נערך בבסיס ניסויי הטילים ווייט-סאנדס, והמערכת אותגרה בשני איומים שהופנו אליה בהפתעה, בלי שמפעיליה ידעו לפני כן אפילו את כיוונם הכללי. "היא השמידה בהצלחה את כל האיומים", אומר יונגמן.

התאמות לאיומים חדשים במרחב האווירי

מאז שכיפת ברזל הוכנסה לשימוש מבצעי בצה"ל, רפאל יחד עם מערכת הביטחון עושות מאמץ למכור אותה לצבאות שונים בעולם ואף מציגות אותה בתערוכות ביטחוניות. בתערוכות אלה כיפת ברזל זוכה לתשומת לב ולעניין רבים, אבל בשורה התחתונה עסקת יצוא עדיין לא יצאה לפועל. יצוין כי בעבר דווח כי אזרבייג'אן מתכוונת לרכוש כמה סוללות כאלה מישראל. בחודשים האחרונים הועלתה גם האפשרות שרומניה תצטייד במערכת ההגנה הישראלית, לאחר שרפאל חתמה על הסכם לשיתוף-פעולה תעשייתי עם חברה ביטחונית מקומית.

גורמים ביטחוניים ישראליים הסבירו בעבר כי ברוב המוחלט של המקרים, לא בשלו התנאים לעסקאות שבמסגרתן המערכת תימכר למדינות מסוימות. כך, גורמים אחרים טענו בעבר כי חרף מעלותיה של המערכת, כמעט שאין מדינה בעולם שמתמודדת עם מגוון איומי נשק תלול-מסלול כמו ישראל.

בתוך כך, בימים האחרונים רפאל ומערכת הביטחון הכחישו בתוקף גל של פרסומים אודות מכירה צפויה של כיפת ברזל לסעודיה. על פי דיווח בכלי תקשורת סעודי, ארה"ב לחצה על ישראל לספק את מערכת ההגנה לסעודיה, כדי להגן עליה מפני טילים ורקטות שיורים לעברה המורדים והחות'ים בתימן.

בעוד כיפת ברזל משמשת, לפחות בינתיים, רק את צה"ל, המכ"ם שלה - MMR - שמיוצר באלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית, כבר נמכר לכ-10 מדינות, בהן קנדה והודו.

מדובר במכ"ם עם יכולות גילוי נרחבות של עצמים קטנים, והוא מתואם למשימות של יירוט רקטות וטילים, להכוונת ירי ארטילרי, איכון מקורות אש ועוד. על פי הערכות, התעשייה האווירית מכרה עשרות רבות של מכ"מים מסוג זה, במאות מיליוני דולרים.

ברפאל מאמינים ששדרוגים רבים שכיפת ברזל עברה בשנים האחרונות, וכוללים עדכוני גרסאות והתאמות לאיומים חדשים שהופיעו במרחב, הופכים אותה למערכת הגנה אווירית לכל דבר, עם יכולות ורסטיליות, ובראשן יירוט של רקטות. הרחבת היכולות של המערכת עשויה להרחיב את פוטנציאל היצוא שלה בשנים הקרובות.

סיוע של 5.5 מיליארד דולר

היירוט המבצעי הראשון של מערכת כיפת ברזל נעשה ב-2011 מעל שמי אשקלון, כשטיל "טמיר" יירט רקטת גראד ששוגרה מעזה. מאז בוצעו ברחבי הארץ כ-1,800 יירוטים מוצלחים בכיפת ברזל.

כ-70% מהרכיבים שקשורים למערכת היירוט מיוצרים כיום בחברות שונות בארה"ב, מיובאים לארץ ומורכבים במתקני ההכללה של רפאל שבמכון לשם בצפון. ברפאל אומרים כי חרף היבוא הנרחב של רכיבים ומכלולים הקשורים למערכת, היא שומרת כל העת על יכולת ייצור מלאה בישראל.

העברת הייצור של רוב הרכיבים הקשורים למערכת ההגנה לארה"ב, נובעת בעיקר מן העובדה שלאורך השנים הממשל האמריקאי תיקצב בנדיבות את תוכניות הפיתוח של מערכת ההגנה הרב-שכבתית מפני טילים ורקטות: בין 2010 ל-2017 הסתכם הסיוע האמריקאי למטרה זו בלבד בסכום-עתק של כ-5.5 מיליארד דולר.

היקף הסיוע האמריקאי לתוכניות של ישראל להגנה מפני טילים נע בין 400 ל- 500 מיליון דולר בשנה. היקף הסיוע שאישר הקונגרס האמריקאי לישראל בתחום זה לשנת 2018 הוא כ-705 מיליון דולר, וכולל הקצאה מיוחדת למימון סדרת ניסויים במערכת טילי החץ 3 שצפויה להיערך באלסקה.