מניית אנג'ל צונחת בעקבות הפסדים בעסקי הלחם והעוגות

עסקי הלחם והעוגות של מאפיית אנג'ל  הירושלמית מדשדשים, ומושכים כלפי מטה את תוצאותיה הכספיות וגם את מניית החברה. דוחותיה הכספיים של אנג'ל לרבעון השני, שפורסמו בסוף חודש אוגוסט, מעידים על המשך החולשה המהותית בתוצאותיה, עם העמקת ההפסדים והערות רואי חשבון. על רקע פרסומם, צנחה מניית החברה ביותר מ-20% בחודש האחרון ומשקפת לחברה שווי של 170 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, הפסדיה של אנג'ל בסיכום מחצית השנה הראשונה של 2018 גדלו פי 3 והגיעו ליותר מ-10 מיליון שקל, וזאת לאחר שאת 2017 כולה סיכמה בהפסד של 6.5 מיליון שקל. בסיכום מחצית השנה, הכנסותיה של אנג'ל נשחקו ב-6% ל-228 מיליון שקל, בדרך להפסד תפעולי של 11.5 מיליון שקל.

 מניית אנג'ל צנחה 23% בחודש האחרון

 תוצאות אנג'ל

שחיקה בהכנסות

למעט שנת 2016, שבמהלכה נהנתה אנג'ל מרווח הון חד-פעמי, החברה לא מצליחה להרוויח כבר כמה שנים ברצף, ולצד זאת מציגה מגמת שחיקה בהכנסותיה. מאפיית אנג'ל (או השמה המלא "שלמה א. אנג'ל"), נמצאת בשליטת יצרנית הקמח הפרטית שטיבל והמנכ"ל ירון אנג'ל ומחלקת את פעילותה ל-3 מגזרים - העיקרי הוא ייצור, שיווק והפצת לחמים, נוסף לייצור, שיווק והפצת עוגות ומאפים תחת המותג "אנג'ל" וכן ייצור ושיווק עוגות ופיתות בארה"ב תחת המותג "Angel's Bakery". 

 מאפיה לחם חלה לחמניות / צלם: רויטרס

את הפגיעה במכירות במחצית השנה הראשונה של 2018 מייחסת אנג'ל להפסקת פעילות מול כמה לקוחות גדולים, גם במגזר העוגות וגם במגזר הלחם, שהתווספה ל"ירידה כללית במכירות בכלל בענף הלחם התעשייתי".

בפילוח תוצאות מחצית השנה נמשכת המגמה השלילית בפעילות הלחם, שם הפסדיה התפעוליים של אנג'ל הגיעו ל-3.5 מיליון שקל - קצת יותר מבמחצית המקבילה וזאת אחרי שהכנסות המגזר נשחקו ב-6% ל-191 מיליון שקל. לצד זאת ניכרת הרעה גם במגזר העוגות, שם ההפסד התפעולי כמעט והוכפל והגיע ליותר מ-6 מיליון שקל אחרי צלילה של 30% בהכנסות מפעילות זו, שהסתכמה ב-16 מיליון שקל.

ההפסד בארה"ב גדל

הפעילות של אנג'ל בארה"ב לא מביאה עמה בשורה בינתיים, וההפסד התפעולי ממנה גדל והתקרב ל-2 מיליון שקל במחצית 2018 (לעומת כ-1.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה), למרות שההכנסות צמחו ב-9% ל-6 מיליון שקל. באנג'ל מייחסים את ההרעה בפעילות הליבה שלה - מוצרי הלחם, בעיקר לשחיקת מחירי המכירה המרביים של מוצרי הלחם שבפיקוח - לחם לבן, לחם אחיד וחלות רגילות, המהווים קרוב ל-30% מהכנסותיה, לאחר שהמדינה הפסיקה בשנים קודמות את המנגנון לשינוי מחירים שהיה נהוג בעבר.

באנג'ל מעריכים את הנזק מכך לחברה במחצית השנה ב-11 מיליון שקל - הכולל פגיעה מהימנעות עדכון מחיר הלחם והפסקת ההכרה בהנחות הניתנות לקמעונאים. בעקבות ההרעה בתנאי השוק, באנג'ל החליטו ליישם "תוכנית מקיפה לשם התמודדות עם מצבה הכספי של הקבוצה, שעיקרה שינוי בתנאי הסחר מול הקמעונאים, עדכון מחירים למוצרים שונים וביצוע מהלכי התייעלות נוספים לשיפור התוצאות של החברה והחברות הבנות".

תוכניותיה של אנג'ל לשיפור מצבה כוללות בין היתר "עדכון מחירים למוצרים שונים וביצוע מהלכים נוספים לשיפור התוצאות של החברות-הבנות, בין היתר בתחום העוגות", וזאת נוסף להתקשרות עם חברות ייעוץ "לליווי שוטף של התחום ושינויים מקצועיים-פרסונליים בתחום". לצד זאת מדגישים בחברה כי היא "תוכל לפרוע את התחייבויותיה במועדן ולהמשיך בפעילותה העסקית".

בסיכום מחצית השנה הראשונה הציגה אנג'ל התחייבויות שוטפות של 188 מיליון שקל - עיקרן לספקים ונותני שירותים, וכן אשראי והלוואות, והתחייבויות לזמן ארוך של 15 מיליון שקל. הונה העצמי עמד על 132 מיליון שקל וקופת המזומנים שלה כללה פחות מ-2 מיליון שקל. רואי החשבון של אנג'ל מפנים את תשומת-לב המשקיעים להפסדים התפעוליים הנמשכים מזה תקופה ולהון חוזר שלילי של כ-85 מיליון שקל - מגמה המיוחסת בחברה בעיקר לשחיקת מחירי מוצרי הלחם המפוקחים.

לפני כחודשיים חתמה אנג'ל על קבלת הלוואה של 52 מיליון שקל (בריבית שנתית של 6.35%) מאחד הגופים המוסדיים, שעיקרה (33 מיליון שקל) יועדה לפירעון הלוואה בנקאית שנפרעה במלואה בתחילת אוגוסט, ויתרתה מיועדת לצרכיה השוטפים.

ניתן להניח כי לא זה הכיוון עליו חשבו ביצרנית הקמח שטיבל כשנכנסו לשותפות במאפייה המשפחתית בשנת 2011, אז רכשה את מניותיו של גד אנג'ל (23% מההון) תמורת כ-90 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-370 מיליון שקל - במהלך שגם סייע לסיים סכסוך בין המוכר לבין בן הדוד, מנכ"ל החברה, ירון אנג'ל, וכמה בעלי עניין נוספים. מאז כניסתה של שטיבל לאנג'ל בתחילת 2011, מניית החברה נשחקה ב-35%.

בין לבין השינויים החדים בערך המניה והדשדוש בתוצאותיה, בסוף חודש מאי סיים המנכ"ל ירון אנג'ל לרצות כמה חודשי מאסר כחלק מהסדר טיעון שקשר אותו לעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, וזאת במסגרת "פרשת קרטל הלחם", שעסקה בהימנעות מתחרות בין כמה מאפיות על-ידי חלוקת לקוחות ותיאום מחירים.