"תיירים לא רוצים שהחופשה שלהם תייצר עולם מזוהם"

בשנים האחרונות, בעקבות רפורמת השמיים הפתוחים, טיסות הלואו קוסט שהפכו לנורמה והמחירים שנשחקו בכל העולם, חל גידול משמעותי במספר הטסים. רק לאחרונה הכריז ארגון התעופה העולמי יאט"א (IATA) כי למעלה מ-4.1 מיליארד איש טסו בשמי הגלובוס בשנה האחרונה, כך שאין זה מפתיע שציי המטוסים של החברות ממשיכים להתרחב לאור הגידול הצפוי בטיסות גם בשנים הבאות.

אבל לבשורות הטובות יש גם צד פחות חיובי: אנחנו טסים ומטיילים יותר, אבל גם מזהמים יותר. לא בכדי יש מי שמאשים את תעשיית התעופה ככזו שתורמת להתחממות הגלובלית כשהיא צורכת כ-5 מיליון חביות נפט מדי יום ומוסיפה כ-2.5% מכלל זיהום דו-תחמוצת הפחמן והפיח בעולם. זאת, בנוסף לבתי המלון שמזהמים את הסביבה עם כמויות עצומות של אשפה ובזבוז מים. 

בשנים האחרונות, לצד המחיר שהפך להיות הפקטור המרכזי בענף התעופה והתיירות, יש תיירים - בפרט מהדור הצעיר ובמיוחד ממדינות מערב אירופיות - שאכפת להם מהעולם שבו אנו חיים. כשהם מזמינים טיסה או מלון, כך אומר עברי ורבין, מנכ"ל חברת גוד ויז'ן, חטיבת האחריות התאגידית מקבוצת פירמת פאהן-קנה, הם יביאו בחשבון את מידת הידידותיות של החברה או הרשת לסביבה, או מנגד את מידת הזיהום שהיא מסבה לעולם.

אבל מה קדם למה? האם המודעות הגוברת והעדפת התיירים לגופי תיירות שמשתמשים באנרגיה ירוקה, מפרידים פסולת וחורתים על דגלם מיחזור; ההכרזה של האו"ם על שנת 2017 כשנת התיירות בת-הקיימא כחלק מאחריות הענף לסביבה; או שמא הרצון לצמצם הוצאות בשוק תחרותי שמחייב התייעלות מתמדת?

 באוויר וביבשה

"השוק נהיה יותר מתוחכם"

תיירות בת-קיימא (Sustainable Tourism) צוברת תאוצה בשנים האחרונות והיא כבר הרבה יותר מסיסמה. החברות הגדולות בענף מבינות שלצד ההנאה שהן מסבות לציבור הן גם מזהמות ומותירות חותם שלילי על הסביבה, ולכן הן מחפשות את הדרך לפצות על כך. חברות התעופה פולטות גזים רעילים? הן ישתלו עצים. רשתות המלונות מזהמות? הן יתמכו בקהילה מקומית. "אנחנו טסים יותר, אוכלים יותר ומזהמים יותר. ככל שעוגת התיירות העולמית המייצגת מגיעה ל-10% מהתמ"ג והתעסוקה העולמית הולכת וגדלה - כך גם ההשפעה שלה על הסביבה הולכת וגדלה ואי-אפשר להתעלם מזה", אומר ורבין בראיון מיוחד ל"גלובס". 

אתה חושב שזה באמת מעניין את התייר שהמלון שבו הוא בוחר דוגל במדיניות של הפרדת אשפה או שהוא מספק סבונים של סחר הוגן?

"בשווקים המערביים המפותחים יש יותר מודעות לנושאים סביבתיים ולקיימות. השוק נהיה יותר מתוחכם. יש מודעות חיצונית של צרכנים ומודעות פנימית של הארגונים שרוצים לזהם פחות".

הם רוצים לזהם פחות או נדרשים לכך על-ידי ממשלות?

"הרגולציה מתאימה את עצמה ומשתנה לאט יותר מאשר יוזמות עצמאיות חברתיות. למשל, בתחום של העברת שאריות מזון לנזקקים. מבחינת הרגולציה הבריאותית יש בעיה עם מי שלוקח אחריות על מזון מבושל שמשונע ממקום למקום. ניסו להוביל חקיקות שיסדירו את התחום והפתרון כרגע הוא שעמותות לוקחות אחריות. גם בנושא מיחזור - המלונות מפרידים אשפה, אבל בישראל רק 3% ממנה ממוחזרת.

"יש גם את הדרישה הרגולטורית כמובן, אבל ברור לארגונים שהגודל של ההשפעה נובע מאחריות. ברגע שאתה מבין שאתה גדול וחזק ושיש לך הרבה מאוד השפעה, כך גם יש לך יותר אחריות כי מצפים ממך. הרגולציה תוחמת את הגבולות. באיחוד האירופי, לדוגמה, חברות התעופה מחויבות למדוד פליטות פחמן ואסור להן לחצות את התקרה המותרת. יש טבלה מוגדרת וברורה לגזים שנפלטים ממטוסים ומנמלי תעופה, ומי שמזהם - נקנס.

"אבל לא מדובר רק בפחד מקנסות. מי שמזהם פחות גם חוסך מהסביבה גזים רעילים וגם חוסך מבחינתו בתצרוכת הדלק. זה Win-Win. הדלק הסילוני הוא משאב שמתייקר, כך שגם חיסכון של אחוז אחד בתצרוכת הוא משמעותי ושווה מיליוני דולרים. למעשה, כל ייצור המטוסים כיום נעשה מתוך מחשבה לצריכת דלק נמוכה. בואינג, למשל, כדי לחסוך בדלק הוסיפה לחלק מהדגמים של המטוסים שלה מעין כנפיים קטנות שמקטינות את החיכוך האווירי ששורף דלק. גם גובה הטיסה הוא פקטור וחברות משנות את מסלולי הטיסה בהתאם.

"לגבי מלונות, עיקר החיסכון הוא באנרגיה, כלומר בחשמל, והעיקרון הוא דומה - כל אחוז של חיסכון באנרגיה שווה ערך להרבה מאוד כסף. במקביל, הנושא של הצערת ציי המטוסים מקבל חשיבות בקרב חברות התעופה והשיקול הוא לא רק לטובת הנוחות של הנוסע. הרצון של חברות שיתפסו אותן כידידותיות לסביבה הוא לא רק כדי למצוא חן בעיני ארגונים ירוקים, אלא גם בעיני העובדים והלקוחות - שהם פקטור לא פחות חשוב".

ורבין מספר שדווקא הצעירים הם אלה שמתייחסים לנושא הסביבתי במלוא הרצינות. "גם עובדים צעירים מניעים היום מהלכים. הם לא רוצים לעבוד אצל בעל בית מזהם שכל מה שאכפת לו זה רק להגדיל את הרווח של המניה. הדור הצעיר באירופה לגמרי שם על זה את הדגש, וכשהוא יוצא לנופש הוא יעדיף מלון ירוק. אני לא אומר שזה השיקול היחיד, אבל השאיפה תמיד היא להיות יותר חברתיים. בשוליים יש את הקיצוניים שירכשו שירות או מוצר רק של חברה ירוקה. הם עדיין בשוליים, אבל אין לי ספק שמדובר בפלח של צרכנים שילך ויגדל".

מזמינים את הנוסעים לנטוע עצים 

השמירה על הסביבה בעולמות התעופה והתיירות יכולים להתחיל ב"קטן" עם שימוש בדבק ידידותי להדבקת שטיחים בבתי המלון, הפרדת האשפה, שימוש בכוסות מתכלות או תרומה של בקבוקי השתייה שנשארו בטיסה לארגונים לחלוקת מזון לנזקקים. יש הרבה מה לעשות למען כדור הארץ, ואם על הדרך משתפים גם את הנוסעים שבמידה מסוימת גם הם אחראים על הזיהום, אז מה טוב. 

כך למשל, חברות תעופה רבות, ביניהן יונייטד איירליינס, ANA ודלתא איירליינס, מספקות לנוסע תחשיב בדבר הנזק שהוא מסב לסביבה לפי מרחק הטיסה, ומזמינות אותו לתרום כסף לטובת נטיעת עצים או פרויקטים סביבתיים במדינות מתפתחות, או לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת. "חברות התעופה מציעות מנגנוני פיצוי ללקוחות שהנושא הסביבתי מטריד אותם. המטוס מדמה סביבה אנושית, בדיוק כמו מלון שמתנהל כמו עיר קטנה שצורכת אנרגיה ומייצרת הררי אשפה. יש הרבה נופשים שלא רוצים שההנאה שלהם מהחופשה תייצר עוולות ועולם מזוהם. בדיוק כמו שמי שקונה יהלום יקפיד שזה לא יהיה יהלום דם, או צרכנים שיקפידו שלא לקנות בגדים שיוצרו ב'סדנאות יזע' (Sweat Shops) - כך גם יש תיירים שיקפידו שלא לקנות להתארח במלונות שמזהמים", אומר ורבין. 

אין ספק שמנקודת המבט של התייר זה גם נושא טוב לשיחת סלון או להעלאת תמונות ברשתות החברתיות. 

"נכון, וזה בסדר גמור. בית מלון שמחליט להציב שלטים בחדר האוכל שמספרים שהוא עבר להשתמש בבקבוקים רב-פעמיים בלבד להגשת שתייה זה נושא טוב לשיחה, וכך גם לגבי מלון בוונקובר שהציב על הגג שלו כוורת דבורים. יש תיירים שזה יותר מדבר אליהם ויש גם הבנה שאפשר להרוויח מאותם לקוחות שהם 'מתוחכמים' יותר".

"להיות בצד של הטובים"

יש גם כאלה שלקחו את הנושא הסביבתי כמה צעדים קדימה. הרשת ההולנדית Conscious hotel, למשל, יכולה להיות מוגדרת כסמן הימני של המצפון הסביבתי. כל האנרגיה במלונות הרשת מגיעה מטורבינות רוח, הריהוט עשוי כולו מחומרים ממוחזרים, המזון הוא אורגני, התשלום הוא במזומן בלבד, ומי שמגיע למלון עם רכב חשמלי יקבל שני מקומות חניה במחיר אחד. המחיר, אגב, לא כל-כך זול: לילה לזוג במלון של הרשת בלב אמסטרדם עומד על כ-200 אירו באוקטובר. 

"Conscious hotel לא מוגדר כמלון זול, וקהל היעד אולי דומה לזה שיעדיף מלון בוטיק על רשת גדולה ולכן הוא מוכן לשלם יותר", מסכים ורבין ומאשר שיש את עניין הפרמיה הכספית שכל צרכן מוכן להוסיף כדי להיטיב עם העולם שסביבו. "הרשת הזו מציבה רף קיצוני אבל היא נותנת מוטיבציה לרשתות אחרות לפעול. עניין החיסכון בכביסת המגבות הפך לסטנדרט עולמי כמעט, במלונות רבים יש מנגנון חכם שמכבה את החשמל כשהאורח לא בחדר, שאריות האוכל מועברות לעמותות, וכך גם ריהוט או ציוד חשמלי ישן. כל מהלך הוא מבורך".

נושא אחר של אחריות תאגידית חורת על דגלו את הפן החברתי ומתייחס לנגישות המלון לאנשים עם מוגבלויות. "במלונות חדשים אנחנו רואים הרבה יותר נגישות בכל אספקט. יש כאן פוטנציאל מכירתי עם האפשרות להגדיל את מעגל הצרכנים לאנשים עם מוגבלות, ויש גם את הזווית של העסקת אנשים עם מוגבלויות וקיומה של סביבת עבודה נקייה, גם בכל הקשור להטרדות מיניות. הכול בסופו של דבר מתנקז למוניטין של המלון בעיני עצמו ובעיני העולם. בחברות תעופה הנושא החברתי גם בא לידי ביטוי במעטפות שנמצאות במושבי המטוס וקוראות לנוסעים להשאיר את הכסף הקטן שנותר להם מהחופשה לטובת תרומות לקהילה".

אין פה עניין של למצוא חן בעיני הנוסעים שהנה מדובר בחברה מתחשבת?

"ואם כן, אז מה? במבחן התוצאה הכסף הקטן הזה מסתכם במיליוני דולרים שבאמת עוברים לקהילה".

תחום אחר שנחשב לצומח בענף התיירות מגיע מעולמות הכלכלה השיתופית, דוגמת אובר או דירות Airbnb. ורבין סבור שגם התיירות המשתפת כוללת היבטים סביבתיים חיוביים כמו ירידה בזיהום מבחינת אנרגיה ואשפה ולא רק חיסכון כספי לתייר. מבחינתו, גם צפייה בלווייתנים או ביקור בספארי באפריקה "מקרב את האדם לסביבה בדרך לעורר אצלו מצפון סביבתי ועידוד להתנהגות ירוקה, גם אם זה יבוא לידי ביטוי רק בהחלפת חומרי הניקוי בבית לכאלה שהם ידידותיים יותר לסביבה. המטרה היא ליצור הבנה שלכל פעילות אנושית יש השפעה על הסביבה ולעוסקים בתיירות. המסר לצרכן הוא שיש לו את היכולת להגדיל או להקטין את ממדי ההשפעה של הזיהום על הסביבה ולהיות בצד של הטובים". 

אלסקה איירליינס הוציאה את הקשיות, סינגפור איירליינס תעביר 2.55 מיליון דולר לקהילה

כמעט בכל פעולה של הנוסע במטוס טמון פוטנציאל לחיסכון, מעבר למהלכים לצמצום צריכת הדלק ופליטת המזהמים שהם המשמעותיים ביותר בהיבט הסביבתי. אל-על, למשל, החליפה את גופי התאורה לנורות לד חסכוניות; לופטהנזה מבצעת מיחזור של האשפה במסגרת תוכנית מיוחדת ("Flygreener"); חברת התעופה הדרום אמריקאית LATAM הפחיתה את צריכת המים במטוסיה ב-35%; סינגפור איירליינס דיווחה כי בשנה החולפת היא הצליחה לגייס 2.55 מיליון דולר שיועברו לתרומה לקהילה; והמאבק נגד השימוש בפלסטיק מיותר הוביל חברות, דוגמת אלסקה איירליינס, להיפרד מהקשיות ומבוחשני הפלסטיק. 

כל המהלכים הללו מובעים היטב בדוחות האחריות התאגידית שהחברות עצמן מפרסמות - רבות מהן גם בארץ ולא תמיד כדוח שנתי (אל-על, למשל, מפיצה דוח דו-שנתי). "לחברות הגדולות בעיקר יש תקציב מוגדר וברור לנושא יחד עם תוכנית עבודה ואדם שאמון על האחריות הסביבתית. בארה"ב ובאירופה יש גם דרישה של הבורסה להגיש דוח קיימות למשקיעים שגם אותם זה מעניין. התנהגות ניהולית לא אחראית מלמדת על בעייתיות בניהול סיכונים וחשיפה לתביעות או לסנקציות. חברות חשופות לא רק לחרם צרכני אם הן התנהלו בצורה לא אחראית, אלא גם לתגובה מצד המשקיעים. המעסיקים הגדולים מבינים שהמוניטין שלהם חשוב לא רק בעיני הצרכן אלא גם כמקום עבודה שרוצה למשוך כוח-אדם איכותי".

שורה של נמלי תעופה חדשים צפויים להיפתח בשנים הקרובות, תוך דגש על בנייה ירוקה וחסכונית. האם בנייה כזאת נחשבת ליקרה יותר?

"צריך להסתכל על הטווח הארוך ולא הקצר. גם אם זו בנייה יקרה, לאורך שנים היא מחזירה את ההשקעה מהר יותר. לקבלן שמסתכל על הטווח הקצר בלבד לא יהיה אינטרס לשלב בבנייה ציוד יקר שיעיל אנרגטית. לכן נדרשים או תמריצים מהמדינה, מהצרכנים או מבעלי הנכס שמבינים בנושא ושהוא חשוב להם".