מחקר חדש: הפינטק הישראלי שובר שיאים – ומושך הון זר

מוסדות פיננסיים בינלאומיים מגבירים את המעורבות שלהם בסקטור הפינטק הישראלי, כך מגלה דוח של סטארט-אפ ניישן סנטרל. ב-73% מכלל ההשקעות שביצעו חברות הון סיכון בפינטק הישראלי מאז תחילת 2018 היה מעורב הון זר. מדובר במגמה שנמשכת בהתמדה מאז 2016, אז היוו ההשקעות הזרות 60% מסך ההשקעות בתחום.

הדוח מציג תמונת מצב של ענף הפינטק הישראלי. כיום פעילות בענף כ-480 חברות, והאקוסיסטם הישראלי בתחום הפינטק הופך לכר פורה להצמחת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ מקומיות ותאגידים בינלאומיים. בחצי השנה הראשונה של 2018 נרשם מספר שיא של גיוסים והשקעות בתחום: 422 מיליון דולר גויסו ב-45 עסקאות, גידול של 33% לעומת חצי השנה שקדמה לה.

הסטטיסטיקה מראה כי בכלל החברות גודל ההשקעה החציוני כמעט ושולש ואילו בחברות בשלבי צמיחה גודל ההשקעה החציוני הגיע לשיא של כל הזמנים - 30 מיליון דולר. במדגם של 277 חברות פינטק ישראליות נמצא כי חל גידול של 26% בהכנסות ב-2017, מה שמקביל להכנסות של 1.68 מיליארד דולר בענף כולו. ההכנסות של 31 חברות פינטק ישראליות עברו את סף 10 מיליון דולר, לעומת 26 חברות בלבד ב-2016.

תחומי משנה מעניינים בענף הפינטק הראו תוצאות אף טובות יותר ב-12 החודשים האחרונים: תחום התשלומים גדל במהירות ומשך אליו כ-30% מסך הגיוסים בתחום, תחום הסחר וההשקעות משך גם הוא משקיעים עם היקפי מימון גדול יותר, מה שמשקף את הגידול העולמי בתחום ה- WealthTech. בתחום האינשור-טק הוכפל מספר החברות מאז 2015.

הדוח מצביע על תופעה משמעותית נוספת: הרחבת הנוכחות בפועל של חברות שירותים פיננסיים בינלאומיות בישראל. כ-16 חברות בינלאומיות הקימו או הרחיבו את נוכחותן בישראל במהלך 18 החודשים האחרונים בהן AXA insurance ,Visa ,AmTrust ,Bank of Montreal ,Fosun ,Munich Re ,Mastercard ו-BNP Paribas. אם עד אפריל 2017 היה מקובל שחברות פיננסים בינלאומיות מקימות מרכזי מו"פ בישראל, כמו למשל Citi ,Barclays ו-JP Morgan שהקימו מרכזי מו"פ חדשים או כמו PayPal ו-Intuit שהקימו מרכזי מו"פ על בסיס סטארט-אפים ישראליים שרכשו, הרי שמאז חל שינוי משמעותי וחברות פיננסיות בינלאומיות הקימו בישראל 16 סוגים שונים של פעילויות מסוגים חדשים כמו אקסלרטורים ואינקובטורים (מאסטרקארד ו-AXA) מעבדות חדשנות (TD Bank ו-Sompo) הפעלת סקאוטרים (AmTrust), השקעה באמצעות קרנות הון סיכון מקומיות (BNP Paribas) או הקמה של פעילות השקעות הון סיכון משלהם (ויזה). יותר מ-605 החברות שהשקיעו בפינטק הישראלי ב-18 החודשים האחרונים היו מוסדות פיננסיים שעשו השקעה אסטרטגית בשוק המקומי.

מחברת הדוח, מאי נחושתן, ראש תחום פינטק בסטארט-אפ ניישן סנטרל, מעריכה כי הסיבות לגאות הן בין השאר העובדה שהחברות הרב לאומיות מצפות לגייס בישראל טאלנטים לעבודה בחברה. לדבריה, מכיוון שמרכזי מו"פ מגבילים את היכולת של החברות לנייד עובדים וטכנולוגיות הן פיתחו את המודלים האחרים של הפעילות בישראל כמו מעבדות חדשנות ואקסלרטורים. מודלים כאלה גם מאפשרים להן ליהנות מהיכולות הישראליות מבלי להוציא סכומים גבוהים כמו במרכזי מו"פ.

עמרי בן דוד, שותף בוויולה ונצ'רס שהשתתף בכתיבת המסמך, אומר: "מה שהדוח הזה אומר זה, שיש 500 חברות פינטק פעילות, שצומחות בצורה משמעותית, ההכנסות שלהן צומחות, והן מגייסות הרבה עובדים. מבחינה מספרית, אנחנו במקום שמעולם לא היו כל כך הרבה השקעות בתחום הזה. עד מחצית השנה הושקעו מעל 400 מיליון דולר בחברות פינטק בישראל. זה מעל כל שיא שהיה אי פעם בחצי שנה ובחישוב שנתי זה יכול להגיע למיליארד דולר".

מה המגמות שאתה מאפיין בתעשייה?
"לדעתי יש פה שתי תופעות מעניינות: האחת היא שתעשיית הפינטק מושכת משקיעים זרים וחברות רב-לאומיות גדולות. אנחנו רואים רוב של קרנות ישראליות בשלבים המוקדמים אבל ככל שהחברות גדלות יש יותר חשיפה לקרנות זרות ומוסרות בינלאומיים. והשנייה, שיש הרבה יותר סבבי צמיחה. אם עד לפני כמה שנים חברה היתה מגיעה ל-100 מיליון דולר שווי והייתה נמכרת כי נגמר ההון שגויס, היום יש סביבה שמאפשרת לחברות גם בשלבים יותר מאוחרים לגייס כספים ולהמשיך לצמוח. אנחנו מאמינים בזה מאוד: אתה מסוגל לבנות מובילי קטגוריה, כמו לדוגמה פיוניר, באמצעות גיוס לחברות של עוד סכומים בעתיד ולא למכור אותן בשלב מוקדם יחסית".

יש היגיון שחברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות רק כדי למכור אותן לבנק אחד או לחברת כרטיסי אשראי?
"אנחנו קוראים לתופעה הזו 'פינטגריישן': באים מוסדות פיננסיים גדולים עם המוניטין והניסיון, ומצד שני יש סטארט-אפ ישראלי עם טכנולוגיה, שיכולה לתת ערך גדול למוסד הפיננסי, ושיתוף הפעולה ביניהם מביא לדברים מצוינים. היופי פה זה שבנק זר מאמץ טכנולוגיה ישראלית וזה ווין-ווין לכולם. הוא מקבל חשיפה של טכנולוגיה, הסטארט-אפ הישראלי מוצא לקו וזה משהו חיובי שנוצרים יחסים כאלה".