המטרה האמיתית מאחורי עימותי הסחר של טראמפ עם סין

תלותן ההדדית הגוברת של כלכלות ארה"ב וסין זיכתה אותן לפני עשר שנים בכינוי Chimerica.

אך כעת מתבצרות שתי המדינות בסכסוך הסחר שלהן, וחלק מהמשקיפים צופים מלחמה כלכלית קרה שבמסגרתה ינסו ארה"ב וסין להוביל שני גושים כלכליים מתחרים.

"גם סין וגם אמריקה כבר אינן רוצות להיות חלק מ-Chimerica", אמר בראד ססטר, מומחה לסין במועצה לקשרי חוץ (Council on Foreign Relations). "הסינים אינם רוצים תלות טכנולוגית, וארה"ב אינה רוצה גירעונות סחר כרוניים".

באופן רשמי מטילה ארה"ב מכסי מגן על מוצרי ייבוא סיניים במסגרת טקטיקה קשוחה אך זמנית - יש לקוות - במטרה לאלץ את סין להתייחס באופן הוגן יותר לחברות ולמוצרים אמריקאים. אך בייג'ינג עדיין לא הראתה שום סימן של כניעה לדרישותיה של ארה"ב, שמכלולן ישים קץ למדיניות התעשייתית המשמשת זה זמן רב כבסיס להתפתחות הכלכלית הסינית. חלק מהמשקיפים חושדים שארה"ב אינה רוצה לגבש פתרון באמצעות מו"מ, אלא להתיר אחת ולתמיד את הקשרים בין שתי הכלכלות.

"ארה"ב וסין עומדות בפני עימות ממושך ומר", כתב בשבוע שעבר ארתור קרובר מ-Gavekal Dragonomics, חברת מחקר שפועלת מסין. זה לא נובע אך ורק מהנשיא טראמפ, אלא "מקואליציה עוצמתית של בכירים בתחומי הביטחון והכלכלה שמאמינים שארה"ב נכנסת לעימות קיומי עם סין על הדומיננטיות בעולם בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה והגיאופוליטיקה".

למצב זה אין תקדים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה. לארה"ב היו מעט מאוד קשרים כלכליים עם ברית המועצות, ולפיכך רק במקרים נדירים גלשה היריבות האסטרטגית ביניהן לתחום הסחר. לסכסוכי הסחר של ארה"ב עם יפן לא היו השלכות על תחום הביטחון מכיוון ששתי המדינות הן בנות ברית צבאיות. לעומת זאת, חוששת וושינגטון שגניבות הסייבר, חסמי הסחר והעברות הטכנולוגיה הכפויות שבהן משתמשת סין מעניקים לבייג'ינג לא רק יתרון כלכלי אלא גם הופכים אותה ליריבה גיאו-אסטרטגית רבת אימתנית.

המניע העיקרי של טראמפ הוא גירעון הסחר של ארה"ב עם סין. מכסי המגן לא יתקנו חוסר איזון זה. אם חברה מעבירה את הייצור שלה מסין לוייטנאם כדי להימנע ממכסי המגן האמריקאים, יתפח גירעון הסחר של אמריקה עם וייטנאם במקביל להתכווצות גירעון הסחר שלה עם סין.

אך אלה מבין מבקריה של סין שאינם שותפים לאובססיית הגירעון המסחרי של טראמפ מזהים תועלת שונה. מכסי המגן וצעדי עונשין אחרים - כגון המגבלות הצפויות על ייצוא טכנולוגיות מפתח - יפחיתו את האטרקטיביות של סין כיעד להשקעות זרות, ויתחילו לפרק את שרשרות האספקה שקושרות את ארה"ב לסין. ככל שיתארך פרק הזמן שבו יהיו מכסי המגן בתוקף, כך יגברו מאמציהן של החברות הרב-לאומיות, שרוצות למכור מוצרים בארה"ב, לחפש חלופות לסין לצורך מיקור חוץ של הייצור שלהן. טייוואן ותאילנד כבר משווקות את עצמן כחלופות.

אך העברת שרשרת האספקה אל מחוץ לסין קשה יותר מהצפוי. קרובר מציין בריאיון שסין אינה מציעה רק עלות עבודה נמוכה, אלא גם תשתיות ולוגיסטיקה מפותחות מאוד, וכן עובדים מיומנים כמו מהנדסים. זאת בנוסף לגישה לשוק הסיני המקומי. "דבר כזה אינו בנמצא בשום אחר בעולם". ייתכן שחברות רב-לאומיות יהיו זקוקות לשתי שרשרות אספקה: האחת עם גישה לארה"ב והשנייה עם גישה לסין. לאחר מכן יהיה עליהן להחליט איזו משתי שרשרות האספקה - השרשרת הממוקדת בארה"ב או השרשרת הממוקדת בסין - היא שתשרת את שאר העולם.

בטווח הקצר סין היא ללא ספק המפסידה בגלל תלותה הכבדה בארה"ב בתחום הקניין הרוחני, הידע וההשקעות, שלא להזכיר את השוק האמריקאי כשוק ייצוא של סין.

אך לאורך זמן עשויה סין לגבור על נחיתויות אלה. יש לה "את כל מה שצריך כדי להבטיח את תפקודו של גוש סחר אסיאני ללא ארה"ב: שוק ביתי גדול, תמיכה פוליטית בשווקים פתוחים ומומחיות בייצור", כותב לארי בריינרד מחברת ייעוץ ההשקעות TS Lombard. היקף הסחר של סין במוצרי צריכה ובמוצרי ביניים עם האיחוד האירופי כבר גדול יותר משל ארה"ב, והוא כפול משל כל שאר מדינות אסיה גם יחד, לדברי בריינרד.

אשתקד הפכה וואווי טכנולוג'יס לספקית הגדולה ביותר בעולם של ציוד טלקום, לדברי IHS Markit, למרות שהיא מנועה למעשה מפעילות בארה"ב בשל חששות שהציוד שלה ישמש את ממשלת סין לריגול נגד אמריקאים. יצרנית הרכב הסינית ז'נג'יאנג גילי הולדינג גרופ, המחזיקה בוולבו קארס, רכשה אשתקד החזקה ביצרנית הרכב המלזית הכושלת פרוטון, שאותה היא מקווה להפוך לפלטפורמת ייצוא לדרום-מזרח אסיה ולמזרח התיכון.

לסין עדיין אין את היתרונות התחרותיים החזקים ביותר של ארה"ב: שווקים עמוקים, פתוחים ושקופים שפועלים בפיקוחם של מוסדות אמינים ושלטון החוק, וכן רשת של בריתות שנשענת על עוצמתה הצבאית של ארה"ב. מרבית החברות והמדינות יבחרו בארה"ב אם יהיה עליהן לבחור בינה לבין סין.

בחירה זו תהיה פחות חד-צדדית אם תהפוך ארה"ב למדינה בדלנית יותר. ראש ממשלת יפן שינזו אבה החשיב את הברית הטרנס-פסיפית בת 12 המדינות כמשקל נגד לעוצמתה הכלכלית הגוברת של סין. לאחר שארה"ב יצאה מברית זו, החל אבה לגדר את הימוריו, והוא מתקרב לנשיא סין שי ג'ינפינג במטרה לחמם את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.