הקרב על הנגידות: מי אכזב, מי מתקרב, ומי עדיין בתמונה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון יודיעו "כבר בימים הקרובים" על המועמד המועדף עליהם לנגיד בנק ישראל הבא, כך אמרו ל"גלובס" גורמים ממשלתיים. נתניהו, אומרים בסביבתו, נראה בימים האחרונים נחוש לקדם את הנושא ולסיים את הליך הבחירה בזמן, כלומר לפני סיום כהונתה של הנגידה ד"ר קרנית פלוג ב-12 לנובמבר. לשם כך יהיה עליו לבחור במועמד או מועמדים מתאימים, להשיג את הסכמת שר האוצר לשמות ולאשר את כשירותם בוועדה למינוי בכירים - לפני שיוכל למנות את הנגיד הבא, ולאשר את המינוי בממשלה.

 הקרב על הנגידות

נכון להיום נראה כי מריו בלכר הוא המועמד המוביל בהתמודדות, וזאת בהנחה שלא יצוצו ברגע האחרון שמות חדשים. היתרון שיש לבלכר על-פני המתמודדים האחרים הוא ברקע, במעמד ובעיקר ברשת הקשרים הענפה במועדון הבינלאומי המצומצם של בכירי הכלכלנים שהשכיל לפתח מי ששימש נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה ויועץ בכיר לנגיד הבנק אוף אינגלנד. אותו שיקול הוביל את נתניהו להמליץ בזמנו לראש הממשלה אריאל שרון על סטנלי פישר כנגיד הבנק המרכזי. אפשר להניח שגם הפעם יעניק נתניהו משקל מכריע למעמד הבינלאומי של המועמד. מנגד עשוי מינויו של בלכר להיתקל בביקורת ציבורית בגלל קשריו הענפים עם איש העסקים אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי. בלכר הוא נושא משרה בכיר בחברות שונות שבשליטתו של אלשטיין ובהן חברת הנדל"ן IRSA, בנק איפוטיקאריו והוא משמש דירקטור חליף באידיבי.

על פי הודעות משרדי ראש הממשלה והאוצר, רואיינו עד היום לתפקיד הנגיד ארבעה מועמדים: פרופ' מריו בלכר והפרופסורים אפרים צדקה, בנציון זילברפרב ואמיר ירון, שרואיין במהלך החגים. ירון, מרצה לבנקאות ופיננסים בבית ספר וורטון למינהל עסקים שבאוניברסיטת פנסילבניה לא הותיר רושם משכנע ולפחות על-פי גורם אחד הוא "לא עבר את הראיון" אצל נתניהו וכחלון. מרצה בכיר אחר לכלכלה בארה"ב שנתניהו הציע לו את התפקיד הוא מרטין אייכנבאום מאוניברסיטת נורת'ווסטרן - שסרב להצעה.

אמיר ירון לא הרשים בראיון

מועמד שדווקא הותיר רושם חיובי אצל נתניהו הוא פרופ' בנציון זילברפרב, שהיה המועמד הראשון שהשניים ראיינו. זילברפרב היה מנכ"ל משרד האוצר בשנים 1998-1999 ומונה לתפקיד על-ידי שר האוצר יעקב נאמן, שנחשב לאיש סודם של בני הזוג נתניהו. ככל הידוע גם שר האוצר כחלון מתייחס באהדה לזילברפרב, אותו הוא מכיר מהמכללה האקדמית בנתניה, שם הוא מכהן כדיקאן בית הספר לבנקאות ושוק ההון.

כחלון הוא השותף הפאסיבי יותר בהליך בחירת הנגיד. שר האוצר הבהיר לנתניהו כבר בתחילת הדרך שהוא מגיע ללא אג'נדה או העדפות מיוחדות וכי לא יתנגד לכל מועמד שנתניהו יציע לו. הנדיבות הזו של כחלון מוסברת בין היתר בכך שהוא לא מייחס חשיבות מעשית רבה למשרת נגיד הבנק המרכזי ורואה בה תפקיד בעל אופי ייצוגי, קצת בדומה לנשיא המדינה. אילו ההחלטה הייתה בידיו, אפשר להניח שכחלון היה משלב בבחירה גם שיקולים נוספים, כמו למשל, החשיבות שיש בעיניו למינוי נגיד ממוצא מזרחי, לראשונה מאז הקמת המדינה. השיקול העדתי משחק לטובתו של פרופ' אפרים צדקה, המזרחי היחיד מבין המועמדים. צדקה פרופ' אמריטוס מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב נחשב לבעל ההיכרות העמוקה ביותר עם שוק ההון והסקטור העסקי בישראל, לאחר ששימש במשך שנים רבות חבר דירקטוריון בכמה מהחברות הגדולות במשק.

בודו-טרכטנברג תרוויח מההפקר?

בנוסף לארבעת המועמדים הרשמיים נמצאת בתמונה גם מועמדת חמישית לא-רשמית. המדובר במשנה לנגידת בנק ישראל ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, שתמלא את מקומה של פלוג החל מ-12 לנובמבר אם לא ימונה עד אז מחליף. העובדה שפלוג לא הייתה מועדפת על נתניהו, אך מונתה לבסוף בהמלצתו לאחר שמילאה את מקום הנגיד פישר בהצלחה - מוכיחה שתרחיש דומה בהחלט אפשרי במקרה של בודו-טרכטנברג. הליך המינוי של הנגיד עשוי להתעכב בין היתר בגלל התפטרותם של רו"ח איריס שטרק ותא"ל (מיל') יעקב נגל מהוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. השניים פרשו מהוועדה על רקע עתירה לבג"צ שהוגשה נגד חברותם בוועדה לאור קרבתם לנתניהו. עד כה טרם מונו לשניים מחליפים כך שכרגע הוועדה, בראשותו של מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס אליעזר גולדברג, אינה יכולה לבחון מועמדים שיציגו לה נתניהו וכחלון. 

בודו-טרכטנברג, ילידת קנדה ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית נחשבת לדמות א-פוליטית שאינה מעוררת התנגדות ומחלוקת ולבעלת מעמד וקשרים בינלאומיים. אולם על מועמדותה של בודו טרכטנברג מעיבה - לפחות בעיני נתניהו - ההשתייכות הפוליטית של בעלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר ח"כ מטעם מפלגת המחנה הציוני.