יורם טורבוביץ’ אינו המועמד המתאים לראשות בנק לאומי

1.

כמה עובדות לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בצהרי יום חמישי המתקרב: 1. בנק לאומי הוא בנק של הציבור - הציבור הוא בעל מניותיו וממנו מגיעים גם לקוחותיו. 2. יורם טורבוביץ' הוא איש מוכשר ובעל יכולות מוכחות. ועכשיו השאלה: האם הכישרונות, הכישורים והיכולות של טורבוביץ' - הם הם הכישרונות, הכישורים והיכולות שהציבור, בעל הבית ובעל השליטה של הבנק, זקוק להם בבואו לבחור את היו"ר הנכון של הבנק שלו? באי-נוחות גדולה, שהרי אין ספק שהאיש מוכשר, בעל יכולות ואין כתמים בעברו, נאמר כאן: לא.

2.

למה? כי התודעה האישית, המקצועית, העסקית והחברתית שלו - 'היסוד הנפשי' שלו - עוגנו במקומות אחרים. מקומות ראויים כשלעצמם, אבל קצת פחות מתאימים לבנק גדול שנשלט על ידי ציבור, ובמיוחד במצב הנוכחי בו יש אי-אמון עמוק בבנקאות בכלל ובבנקאים בפרט.

בשלושת הבנקים הגדולים מתקיימת כיום שליטה ציבורית מפוזרת במיוחד, מה שהופך כל אחד מהם לתאגיד פיננסי ענק, עם הרבה סמכויות ומעט מאוד אחריות של המנהלים, ובראשם היו"ר והמנכ"ל/ית. יו"ר לאומי שייבחר יהיה זה שיבחר את המנהל/ת הכללי אחרי ימי רקפת רוסק עמינח ועד אז יהיה שותף, גם בחוק וגם על פי אישיותו, בהחלטות הגדולות של הבנק, כולל כל מתן אשראי גבוה במיוחד.

יורם טורבוביץ' הוא דג זהב ששוחה באקווריום של המילייה העיסקי הגבוה במיוחד. לצידו יצחק תשובה, אהוד אולמרט, אלפרד אקירוב ויצחק סוארי שמנהל בעזרת טורבוביץ' את אחד הגופים הכי כבדים, הכי חזקים והכי תעלומתיים במדינה הזו, קבוצת אלייד. לקבוצת אלייד יש פעילות ענק במגוון תחומים - תשתיות, רכב, בנייה, יבוא מוצרי צריכה - ואיכשהו נשאבים אליה, בעיקר מאז כניסת יצחק סוארי לניהולה לפני למעלה מעשור, בעלי תפקידים בכירים מאוד לשעבר, במיוחד כאלה שיש טינה בליבם על היחס הציבורי והתקשורתי שקיבלו - למרות שבדיוק מהם נולד, נוצר והתפתח הונם.

ליו"ר בנק של ציבור ולמען ציבור, רצוי יותר לבחור מישהו שמכיר מקרוב גם עולמות של דגים רגילים, פשוטים - קרפיון, מושט - ולא רק דגי זהב נוצצים.

3.

תחת הכותרת 'ניסיון בעבודה' שנשלח בהודעת בנק לאומי לבורסה, כותב טורבוביץ' על עצמו כך: דירקטור פעיל בחברת האחזקות אלייד וחברת צ'מפיון מוטורס (יבואנית בלעדית של פולקסווגן, אאודי, סיאט וסקודה). היה יו"ר אזורים, יו"ר דלק מערכות אנרגיה. לפני כן כיהן כראש הסגל של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. קודם לזה היה דירקטור בסלקום ונציג קבוצת ספרא ברזיל בחברה, דח"צ בהדר חברה לביטוח ודירקטור במגדל. עוד לפני כן כיהן כמנכ"ל דיסקונט השקעות, יו"ר טמבור, יו"ר קליל תעשיות, יו"ר קניאל ודירקטור בשופרסל, אלרון, אלביט מערכות ואלביט הדמיה.

האנשים האלה שעבד עבורם, הם המילייה החברתי, העיסקי והתודעתי של טורבוביץ'. האנשים האלה הם קליינטים של בנק לאומי ולאורך הרבה מאוד שנים הקליינטים המאוד מאוד מועדפים של לאומי. על כל אלה אמר הציבור, בעל הבית של הבנק: 'הון-שלטון'. עכשיו מועמד לתפקיד יו"ר הבנק הוא התמצית של אותו הון-שלטון. הלזה פיללנו?

 האינטרסים של טורבוביץ'

4.

מספיק לקרוא את נוסח 'החלטת ועדת הביקורת' של דירקטוריון לאומי, שבראשה עומד עורך הדין חיים סאמט, כדי להבין את עומק החברותיות וההזדהות בשכונה. עו"ד סאמט, שותף ומייסד פירמת "שניצר, גוטליב סאמט ושות", היה דירקטור בכיר ומכובד בבנק הפועלים וכאשר סיים את מכסת השנים שלו והשמועה על תיפקודו חצתה את הכביש והגיעה גם לוועדת המינויים - הוא נבחר לדירקטור בבנק לאומי.

על עצמו הוא כותב "נמנה עם עורכי הדין המנוסים והמוערכים בישראל.. נהנה ממוניטין מצוין בתחום דיני חברות, עסקאות בינלאומיות, דיני בנקאות ולטיגציה מסחרית". ב-19.8 אישרה ועדת הביקורת בראשותו את מועמדות טורבוביץ' לכהונת דירקטור חיצוני, וזה אחרי שבדקה כנדרש האם הקשרים של המועמד ו/או מי שנמצא בקשר קרוב אליו "אינם מהווים זיקה בהתאם לפקודת הבנקאות ובכפוף לעמדת הפיקוח על הבנקים, לבנק או למחזיק מהותי בו".

לאחר דיונים החליטה הוועדה של עו"ד סאמט כי הקשרים של טורבוביץ' "אינם מהווים זיקה" ובכלל הם קשרים "זניחים" מנקודת ראותו של טורבוביץ' ולפיכך, 'כתמונת ראי' מתנסח עו"ד סאמט משפטית "מנקודת ראות הבנק אינם מהווים זיקה..".

ועדת הביקורת של עו"ד סאמט מונה את הקשרים העסקיים, השותפויות והזיקות של טורבוביץ' מול הקשרים העסקיים של הבנק. בזה אחר זה מפורטים האינטרסים של טורבוביץ' והבנק מול אלייד, דלק קידוחים של תשובה, פניקס אחזקות של תשובה ושותפות אלפרד אקירוב - אלרוב. בסוף מחליטה הוועדה שגם כאשר יש זיקות, כלומר יש קשר בין האינטרסים של הבנק לאינטרסים של החברות ובעלי השליטה הנ"ל, הרי שהם "זניחים מנקודת ראות המועמד". למה זניחים? בגלל (רק בגלל?) שגודל הונו של המועמד טורבוביץ' הוא כזה גדול שכל קשר הופך ל"זניח" עבורו. ככה זה עם אלייד "כהונה זו אינה מהווה את עיקר עיסוקיו; ההכנסה מכהונה זו זניחה ביחס להונו של המועמד", ככה זה עם קבוצת דלק "הם זניחים בנקודת ראותו של המועמד" וגם בתיאור הקשר עם אלפרד אקירוב מצא עו"ד סאמט כי "שווי אחזקותיו (של טורבוביץ' - ס.ק.) בחברה זו הינו זניח ביחס להונו של המועמד".

5.

המסקנה שעולה היא שזיקה היא פונקציה של ההון. אילו לטורבוביץ' היה הון מועט - הרי הוועדה בוודאי הייתה מוצאת שיש לו זיקה לעיסקי אלייד, תשובה ואקירוב. אבל, קובע עו"ד סאמט, בהיות טורבוביץ' איש אמיד - הרי ה"זיקה" מתפוגגת.

האם לזה התכוון החוק? ספק. מה שבטוח הוא שלא לזה התכוון הציבור. זיקה איננה עניין יחסי. או שהיא ישנה או שהיא איננה. כאן כתוב במפורש שיש זיקה - אבל היא הופכת ללא זיקה, בהינף קולמוסו של עו"ד סאמט, "הנמנה עם עורכי הדין המנוסים והמוערכים בישראל", בגלל היקף הונו של המועמד.

6.

עו"ד סאמט היה הגורם השני שסלל את דרכו של טורבוביץ' לבנק. קדמה לו שופטת העליון לשעבר אילה פרוקצ'ה שעמדה אז בראש הוועדה לבחירת דירקטורים לבנקים ללא גרעין שליטה. למרות עשרות מועמדים ואף שבדירקטוריון הבנק יש מועמדים שחלקם טובים במיוחד, פנתה פרוקצ'ה דווקא אל טורבוביץ' והציעה לו להיות דירקטור בכוונה מוצהרת שיהיה בעתיד יו"ר הבנק. (האם ישאר דירקטור גם אם לא ייבחר ליור? - ספק).

למה? היא לא חייבת תשובה לאף אחד. הבעיה היא שגם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, כלומר קרנית פלוג וחדוה בר, שאחראיות על יישום חוקי הבנקאות, לא חושבות שהן חייבות תשובה למאן דהו. השתיים טורחות להדגיש את אי-מעורבותן בנושא. אבל, מעשית, קשה להבין איך פרוקצ'ה תחליט לסמן מישהו (סימון מוקדם ומתואם?) לתפקיד ציבורי בכיר כל כך, ועוד מי שאין לו ניסיון או מומחיות בנקאית, בלא שתתייעץ עם מי מהשתיים.

מה גם, שלעניין ההצהרה של טורבוביץ' כי אינו "בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כהגדרתה" מציג בנק ישראל עמדה ותרנית, חלשה ולא רשמית לפיה אין כל הכרח ליו"ר בנק להיות בעל מיומנות חשבונאית ופיננסית, ושמספיק שיש בדירקטוריון חברים אחרים עם מיומנות שכזו. אם כך, אז מה המעלה שנמצאה דווקא בטורבוביץ'? מה היתרון שלו כלפי הציבור שמיוצג באסיפה הכללית על ידי גופים מוסדיים שמחזיקים בכספי הציבור?

7.

לא נשכח את הנושא השני שעל סדר היום של האסיפה הכללית של בנק לאומי ביום חמישי הקרוב: מינוי מחדש של משרדי רואי החשבון סומך חייקין KPMG וקוסט פורר גבאי את קסירר EY כרואי חשבון מבקרים משותפים של הבנק, מה שמשלים את אפקט האחידות במילייה החברתי שבראש הבנק. 

שוב, אחרי כל מה שהיה, לאומי נשאר נאמן לגד סומך ולמי שהוא בוחר בו כשותף לביקורת, והמפקחת על הבנקים מאפשרת לבנק לקיים הליך בחירה חדש של מבקרים שייפרס עד מי יודע מתי - 2021? 2022? ואם בכלל..