האם היו"ר הבא של בנק לאומי ייאלץ להסתפק בשכר חודשי של כ-60 אלף שקל? מרבית המועמדים לתפקיד משתייכים לקבוצת הדירקטורים החיצוניים לפי כללי בנק ישראל. דירקטורים אלו כפופים למגבלת השכר בקבוצה זו. מגבלה זו מאפשרת להם לקבל שכר שנתי מוערך של 600-700 אלף שקל וללא הוצאות נלוות. לפי הערכות, בבנק ישראל יתקשו לשנות את החקיקה בנושא, ולכן קיים תרחיש סביר שבו היו"ר הבא של הבנק ירוויח כשליש בלבד מהשכר של היו"ר הנוכחי, דוד ברודט.
ביום חמישי הקרוב תתקיים אסיפת בעלי המניות של בנק לאומי שתקבע למעשה את רשימת המועמדים הסופיים לתפקיד יו"ר הבנק הבא. נזכיר כי ברודט צפוי לסיים את הקדנציה שלו כיו"ר בשנת 2019, ואז דירקטוריון הבנק יבחר מתוך חבריו את היו"ר הבא של הבנק.
ככל הידוע מלבד יורם טורבוביץ' ישנם כיום שלושה מועמדים לתפקיד היו"ר: ד"ר סאמר חאג' יחיא, אוהד מראני וד"ר שמואל בן צבי - שלושתם מכהנים כיום כדירקטורים. מראני ובן צבי מסיימים בקרוב את כהונתם, ויתמודדו בסיבוב הקרוב ביום חמישי על שני כיסאות בדירקטוריון ביחד עם טורבוביץ'. טורבוביץ', שכיהן בתפקידים בכירים במגזר העסקי והציבורי, זכה לפנייה יזומה של הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה של בנק ישראל, וסומן על ידה כמועמד לתפקיד יו"ר לאומי.
אז איך נוצר מצב בו קיים סיכוי גבוה ששכר היו"ר הבא יהיה דומה לשכרו של ראש אגף בבנק? בבנקים מוגדרים שלושה סוגי דירקטורים: דירקטור פנימי, דירקטור חיצוני (דח"צ לפי חוק החברות), ודירקטור חיצוני לפי הוראות נוהל בנקאי תקין של בנק ישראל (דח"צ לפי נב"ת 301).
בחברה בה יש בעל השליטה ההבדל בין סוגי הדירקטורים ברור - דירקטור פנימי ממונה על ידי בעל השליטה, והוא בעל זיקה אליו, ודח"צ אמור לייצג את בעלי מניות המיעוט. אולם מה ההבדלים בפועל בין שלושת סוגי הדירקטורים בבנק שממילא אין בו בעל שליטה כמו בנק לאומי? אין על כך תשובה ממש ברורה.
מראני, בן צבי וטורבוביץ' מתמודדים על שני כיסאות לתפקיד דח"צ לפי נב"ת 301 (חאג' יחיא מכהן כדירקטור רגיל, ולכן אינו כפוף למגבלת שכר). דירקטורים מסוג זה יכולים להתמודד על תפקיד היו"ר, זאת בניגוד לדח"צ לפי חוק החברות שאסור לו להתמנות לתפקיד זה. יחד עם זאת על דח"צ לפי נב"ת 301 מוטלת מגבלת שכר הדומה למגבלת השכר של דח"צ הרגיל, כלומר נאסר לתת להם תגמול נוסף מעבר להגדרה בחוק של שכר הדירקטורים.
המשמעות היא שאם ימונה יו"ר מקבוצת הדירקטורים הזו, שכרו יהיה נמוך מהותית משכר יושבי הראש בבנקים האחרים העומד כיום על 2.5 מיליון שקל. למעשה היו"ר אף עשוי להרוויח סכום נמוך יותר לעומת דירקטורים אחרים. הסיבה לכך היא שדירקטורים החברים בוועדת הביקורת מגיעים לשכר של כמיליון שקל בשנה, היות ומדובר בוועדה המתכנסת לעיתים תכופות - דירקטורים מקבלים שכר לפי מספר הישיבות בהם הם משתתפים - ואולם ליו"ר בנק אסור לקחת חלק בוועדה זו.
עוד נציין כי בנוסף למגבלת השכר, יו"ר בנק נדרש לכהן בתפקיד במשרה מלאה, כך שהוא לא יוכל לעסוק בעיסוקים נוספים. עוד נציין כי במקרה זה הבנק מוציא למעשה חשבונית לאותו היו"ר. כלומר יו"ר הבנק לא מוגדר כעובד של הבנק, וגם לא זכאי להוצאות נלוות כגון הפרשות לפנסיה, או אפילו הוצאות רכב.
לצד זאת ראוי לומר, כי כהונה כיו"ר בנק טומנת בחובה הטבות נוספות כגון יוקרה, השפעה ומעמד, וסביר כי יושבי הראש, ובמיוחד טורבוביץ' שצבר כבר הון מוערך במאות מיליוני שקלים, מתמודדים על התפקיד משיקולים נוספים מלבד השיקול הכספי.
בבנק ישראל מודעים למצב שנוצר, ובחנו את הסוגיה. אלא שבכדי לשנות את המגבלה, יש לבצע שינוי בחקיקה. הכנסת הנוכחית מתאפיינת באווירה 'אנטי בנקאית', הכוללת הצעות חוק רבות כנגד הבנקים. בכנסת זו גם נשמעה לא אחת ביקורת כנגד בנק ישראל שהוא מגן על הבנקים. הסיכוי שבכנסת הנוכחית בנק ישראל יוכל להוביל שינוי חקיקה שמגדיל את תקרת השכר נראה נמוך למדי, בוודאי בלוחות הזמנים הנוכחיים כשנראה כי הכנסת עשויה להתפזר במהלך החודשים הקרובים. לכן נראה כי למעט ריכוך המגבלה שיו"ר בנק יוכל לכהן בתפקידים נוספים - מה שעשוי אגב להביא לניגודי עניינים - ספק אם לבנק ישראל יש כלים לפתור כרגע את הסוגיה הזו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
