הממונה על שוק ההון: החלטה ראויה, באיחור ניכר ולא אופנתי

1.

באיחור ניכר, שמעיד לרעה על דרך קבלת ההחלטות בממשלה, ועדת האיתור לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עומדת על סף השלמת עבודתה וצפויה להציג שורה תחתונה טובה. הוועדה תמליץ בקרוב מאוד לשר האוצר משה כחלון על שני מועמדים ראויים ומקצועיים - ד"ר משה ברקת ובני שיזף - מהם ייבחר האחראי על 1.7 טריליון שקל מכספי הציבור בישראל. 

המועמד הנבחר יהיה אחראי על הבטחת רשת הביטחון הסוציאלי המשמעותית ביותר עבור מרבית הציבור בישראל, אפילו יותר מזו של ביטוח לאומי. אמנם מדובר בשני אנשים ראויים שמחזיקים בידע רלבנטי, שיכול לתרום למהלכי רשות שוק ההון ובכך גם לציבור הרחב, אבל -בראש ובראשונה מדובר בהליך שיצא לדרך באיחור וגם אז התמהמה מדי.

אם מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, וחברי ועדת האיתור היו גוף מוסדי שמפוקח על ידי אותה רשות שוק ההון, הם היו מקבלים כרטיס אדום. עיכוב שכזה במינוי כה מהותי, ויותר מכך - הגעה למצב בו תפקיד כה מרכזי כלל אינו מאויש - לא היה מתקבל באוצר ברוח טובה אם היה קורה אצל גוף מוסדי. אין פה מצב של נאה דורש נאה מקיים, כשהמדינה - ולא בפעם הראשונה - מרשה לעצמה לפעול על פי כללים הרבה פחות שקופים ונוקשים מאלה שהיא עצמה דורשת מהשוק.

2.

אלא אם תהיה הפתעה ניכרת, הממונה הבא יהיה השלישי ברציפות שבא מחוץ לאגף, כנראה מתוך רצון להפוך אותו ליותר ידידותי לעסקים. הממונה היוצאת דורית סלינגר הגיעה לתפקיד הפיקוח מהשוק וללא ניסיון רגולטורי, לאחר שזו החליפה לפני כחמש שנים את פרופ' עודד שריג, שהגיע מהאקדמיה וגם לא החזיק בניסיון רגולטורי. מבין שני המועמדים הנוכחיים רק ד"ר משה ברקת מחזיקה בניסיון רגולטורי ממשי, מרשות ני"ע.

ברגולציה פיננסית קיים מתח קבוע בין שני קצוות: דאגה לצרכן מצד אחד, ודאגה ליציבות החברות והשוק מהצד השני. לדעת רבים, סלינגר שמה בשנים האחרונות דגש רב מאוד על טובת הצרכן כאן ועכשיו, מה שעלול לפגוע במטרות ליציבות ארוכת טווח. על פניו נראה שהמינוי הקרוב יהווה שינוי בנקודת האיזון, עם יותר תשומת לב לצרכי הגופים העסקיים.

כך, הבחירה בשני המועמדים האמורים מצביעה על המטרה של באב"ד, וכנראה גם של השר כחלון: למנות מישהו עם יותר קשב לשוק, ושעל פניו יגיע לרשות עם הכרה בכך שיש יותר מדי רגולציה - לאו דווקא במהות, אלא בעיקר בקצב התכוף מדי של השינויים ברגולציה.

המינוי הצפוי של ברקת או של שיזף מגיע לאחר מינוי גורם עסקי ללא ניסיון רגולטורי לתפקיד רגולטור פיננסי מרכזי אחר שהוביל כחלון בתקופה האחרונה. בתחילת השנה הנוכחית נכנסה לתפקיד הממונה על רשות ני"ע ענת גואטה, שגם היא באה מהשוק, ללא תפקידי רגולציה קודמים, ושניחנת בתפיסות רגולטיביות פרו-שוק, שתומכות בהפחתת הנטל הרגולטיבי, ובטח שאינה רואה בעצמה כ"מנהלת-על" של הגופים שעליהם היא מפקחת. ברקת ושיזף, כך נראה, קרובים יותר לתפיסה זו מאשר לתפיסה של סלינגר.

3.

ההליך לבחירת הממונה על רשות שוק ההון, כולל מינוי ועדה וביצוע ראיונות רבים, ומהווה תמונת מראה הפוכה להליך המינוי של גואטה, עליו דווח במפתיע בשלהי נובמבר 2017 - במקביל להודעה על פרישת פרופ' שמואל האוזר מהתפקיד.

או אז, לא היה ידוע כלל שהאוזר מתכוון להתפטר, כשהשר כחלון מינה את גואטה לחברת מליאת רשות ני"ע וזמן קצר לאחר מכן הודיעה כי בחר בה לתפקיד הבכיר. עם מינויה של גואטה אמרו גורמים בסביבתה ובסביבת השר כי ההיכרות ביניהם החלה בשנת 2014, בעת שכחלון כיהן בתפקיד בכיר במכללת נתניה. הקשר למכללת נתניה נמשך גם אצל ד"ר ברקת, שמכהן כמרצה בכיר במכללת נתניה מאז 2007. בסביבתו אומרים כי אין לו היכרות מוקדמת עם השר.

4. 

עם מינויה של סלינגר לממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון (שהפך לרשות עצמאית בשנת 2016), היא חתמה על הסכם "ניגוד עניינים" במסגרתו היא נמנעה מטיפול בכל העניינים שיש בהם כדי להשפיע באופן ישיר על גופים שבהם עבדה קודם כניסתה לתפקיד, ובמסגרת זו מעניינים הקשורים לקבוצת דלק של תשובה, על בעלי השליטה בה או על גופים שבשליטתה או בשליטת בעלי השליטה בה, ובהם הפניקס ואקסלנס - וזאת מאחר שהיא ייעצה קודם מינויה לקבוצת דלק.

שני המועמדים קשורים ישירות ובאופן ברור לקבוצת החברות שבשליטת יצחק תשובה. כך שגם הפעם תעלה השאלה האם הקשר לקבוצה העסקית של תשובה, או לגורמים עסקיים אחרים, ישפיע באופן כלשהו על הפעילות של הממונה הבא? צפוי שגם הפעם יהיה הסכם ניגוד עניינים נרחב, מאחר ושני המועמדים באים מהצד המפוקח. בטח כשעל הפרק עסקת הענק אותה מנסה תשובה לקדם למכירת השליטה בהפניקס, ושנחסמה על ידי סלינגר.