למה מתכוון מנדלבליט ב"חקר האמת"?

"העולם מלא דברים לתהות ולהתפלא עליהם. מי ידע מה אמת ומה אינו אמת. העולם גדול, עד היכן דעתו מגעת?" (צ'ינגיס אייטמטוב, והיום איננו כלה).

סוף אוגוסט 2016. ברקע מתנהלת בדיקה בעניין ראש הממשלה וחקירות כנגד אישי ציבור בכירים. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מביא את עמדתו בנוגע למהלכי חקירה ובדיקה נגד אישי ציבור.

"אני ער לחשיבות בהבאת מידע לציבור על אודות פעולות הנערכות בתחום אכיפת החוק", אמר אז בוועידת המשפט החמישית של לשכת עורכי הדין. "זאת, בייחוד בנוגע לבדיקות ולחקירות הנוגעות למשרתי ציבור - שביחס אליהן, חשוב לציין, אני רואה חשיבות רבה בכך שייערכו במהירות, כפי שהדבר קורה בפועל בימים אלה ממש".

היועמ"ש ציין בכנס כי הליכים אלה צריכים להתנהל בזריזות, מבלי להתפשר על מקצועיות הליכי החקירה והבדיקה ועל מיצוי הפעולות הנדרשות על-מנת להגיע לחקר האמת .

היועמ"ש הביע תמיכה בשקיפות החקירות נגד אישי ציבור, כחלק משקיפות ציבורית הנדרשת לשם הבטחת אמון החיבור במערכת אכיפת החוק, אך הדגיש את הצורך לאזן בין הרצון לשתף ולשקף את מצב החקירות לציבור, בזמן אמת, לבין אינטרסים ייחודיים לתחום החקירות.

מילים כדורבנות. ספק אם נמצא מאן דהוא שלא היה חותם בשתי ידיו על אמירות אלה.

מאז נשא דברים אלה, חלפו כשנתיים ימים. במהלכן, נשא היועץ דברים בכל פתיחת ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין. מעניין לראות כיצד הסיסמאות והאמירות הלכו והצטמצמו בשנתיים אלה. כולן מלבד אחת - סיסמת "חקר האמת". כל יתר העקרונות נדחקו לשוליים והפכו נבובות נוכח אופן התנהלות מערכת אכיפת החוק בכל הנוגע לחקירות ראש הממשלה.

כך, בכנס שנת המשפט של אוניברסיטת חיפה, בנובמבר 2017, כשנדרש היועץ להשקיע את מרב מאמציו כדי להגן על פרקליט המדינה, נוכח הידרדרות אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, בניסיון להדוף את הביקורת ולהצדיק בפני הציבור הרחב את התנהלותו והתנהלות פרקליט המדינה בחקירות ראש הממשלה, הפנה היועץ בדבריו לתפקידיו הנוספים ולחשיבות הרבה של מוסד פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש). היועץ הזכיר, למי ששכח, כי אלה הם המוסדות המושיטים סעד לאזרח שנפגע מעבירה שבוצעה על-ידי אחר, שמקנים סעד לחברות עסקיות שנפגעו מהפרה חוזית, שעומדים לצד אדם שזכויותיו נפגעו כתוצאה מפעולה שלטונית בלתי חוקית ועוד. היועץ אף הפנה לדבריו של ז'ק ז'אן רוסו בספרו המכונן משנת 1762, "האמנה החברתית".

ואז, לאחר שמנה את התפקידים הכה חשובים של המוסדות שבראשם הוא עומד - מיהר היועמ"ש להזהיר מפני הסכנה הטמונה בפגיעה בהם והכריז: "...כאשר מנסים להחליש את כוחם של המוסדות הללו או לפגוע בהם, מדובר למעשה בפגיעה בציבור כולו. מדובר בערעור הדמוקרטיה על-ידי פגיעה בעיקרון שלטון החוק. זוהי פגיעה בתשתית עליה ניצבת שיטתנו המשפטית".

באותם ימים פורסמה פרשה מביכה נוספת בה היה מעורב פרקליט המדינה - פרשת החקירה כנגד דובר "שוברים שתיקה". היועץ התייחס לביקורת שהופנתה בעניין זה בדבר מעורבות מצד שרת המשפטים וטען כי אין כל מקום לטענות או לרמיזות בדבר שיקולים זרים כלשהם בעבודת המשטרה או הפרקליטות. היועץ מיהר לסנגר על פרקליט המדינה ותיאר אותו כמי שמחויב עמוקות לשלטון החוק ומונחה משיקולים מקצועיים גרידא.

היועץ חתם עניין זה ביחס לפרשת "שוברים שתיקה" באמירה לפיה ההגעה לחקר האמת היא התכלית היחידה של הליכי החקירה הנוגעים לאירוע המדובר, או לכל חקירה מתנהלת.

קל ללכת שולל אחרי אמירות כה מרשימות. ערכיות. המשקפות חזון מרשים. ואולם הבה נחזור לרגע למציאות, ונעבור מהקלישאות השחוקות אל הקרקע - זכור לכל היטב כיצד חקר האמת עמד נר לרגלי הפרקליטות בטיפול בפרשה זו. הפרקליטות עדיין מחפשת את האמת.

וכך הגענו עד הלום. ספטמבר 2018 בוועידת פתיחת שנת המשפט קורא היועמ"ש לחשבון נפש ציבורי, ברוח ימי הסליחות ושוב אותה סיסמה שחוקה:

"המשטרה, פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה פועלים במרץ רב לקדם את החקירות מתוך מטרה אחת ויחידה - הגעה לחקר האמת".

דברים דומים אמר כשלושה חודשים קודם לכן בהופעתו בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט.

חקר האמת. בעת האחרונה נשלף ביטוי זה שוב ושוב על-ידי היועץ ופרקליט המדינה כהצדקה ותרוץ להימשכות החקירות בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

למעשה, "חקר האמת" הפך לערך עליון. כזה שכל היתר נסוגים בפניו - מהירות החקירה; אמון הציבור נוכח הימשכות בלתי סבירה של החקירות; היעדר שקיפות; מתן הנחות לעדי מדינה - כל אלה נסוגים לאחור אל מול ערך העל של "חקר האמת".

תפיסה זו של היועץ חלחלה היטב מטה ומצאה ביטויה אף בדברים שנשאה הפרקליטה המובילה את תיקי ראש הממשלה, עו"ד ליאת בן-ארי, באותו כנס ממש.

מהי אותה אמת שהיועמ"ש והפרקליטות סבורים שהכול נדחה בפניה? גדולי הפילוסופים התחבטו ועודם מתחבטים בשאלה מהי האמת. הגדרת "האמת" היא סבוכה, והמשפט מעדיף שלא להכניס את עצמו למחלוקת הפילוסופית ומכריע על אימוץ פתרון ייחודי לו - האמת המשפטית. אמת זו נקבעת על-פי דיני הראיות וסדרי הדין. האמת המשפטית שונה לא פעם מהאמת המוסרית. הערכית והעובדתית.

דבר יום ביומו שבו נחתמים הסדרי טיעון על-ידי מערכת אכיפת החוק ללא חתירה להגעה לאמת ולא אחת בידיעה כי ההסדר אינו משקף את האמת העובדתית.

"שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן. ולא זו בלבד אלא אף אין הן צרות זו לזו... לא אחת מונע בית המשפט עצמו במודע מלהגיע לחקר האמת העובדתית מטעמים של מדיניות משפטית, כאשר ערכים-אינטרסים מסוימים עדיפה וחשובה בעיני המערכת המשפטית מגילוי האמת העובדתית" (כבוד השופט אלון, שופט בית המשפט העליון בדימוס).

מכאן שאותו חקר אמת - המדובר באמת המשפטית. ואין המדובר בערך עליון, שכל יתר הערכים נסוגים בפניו. אסור שערך זה יהווה תירוץ להשהות ולעכב את ההכרעות בתיקי ראש הממשלה.

החתירה לגילוי האמת היא דבר נעלה וחשוב, ואולם אסור לעשות בה שימוש לכיסוי על מחדלים בכל הקשור לניהול תיקי ראש הממשלה.

 ■ הכותב היה הממונה על המשמעת בשירות המדינה.