בורסת השמות של פרס נובל לכלכלה מציגה: השמות המובילים

מדי שנה מנסה הקהילה המדעית כולה לנחש את שמות הזוכים בפרסי הנובל. רשימת Clarivate Citation Leurates, שהייתה מוכרת בעבר כרשימת המועמדים לנובל של תומסון רויטרס, מורכבת משמות של חוקרים שעשויים לזכות בפרס, בהתבסס על מספר האזכורים של מחקריהם במחקרים אחרים. הרשימה מנבאת 3-5 שמות בכל תחום מדעי שבו ניתן הפרס (למעט ספרות ושלום). בכל השנים שבהן פורסמה, למעט שלוש שנים, קלעה הרשימה לפחות לזוכה אחד. עם זאת, בורסת השמות בפורומים של הכלכלנים, שונה לגמרי.

חמשת השמות המוזכרים מטה - שלושה מהרשימה של קלריוייט ושני האחרונים מבורסת השמות של פורמי הכלכלנים - הם ניחושים המובילים לזכייה בפרס השנה, כולם חוקרים בולטים בתחומם.

1. מנואל ארלנו וסטפן בונד: מפתחי Arellano-Bond Estimator 

שני החוקרים פיתחו אמצעי לאמוד את ההשפעה של מספר רב של משתנים כלכליים על משתנה אחד, תוך נטרול רעש - גם אם ההשפעה אינה מיידית אלא מעוכבת. המודל שלהם כל כך מפורסם, שהוא הפך לפקודה יחידה בתוכנת הסטטיסטיקה למדעים Stata. נראה כי זו הסיבה לציטוטים המרובים: המודל הוא כלי באמצעותו אומדים יחסי גומלין בין משתנים במאמרים רבים.

2. ווסלי כהן ודניאל לווינטל: חדשנות בתאגידים

כהן ולווינטל חוקרים חדשנות בחברות גדולות, תחום שלא זכה להכרה רבה עד כה מטעם ועדת הפרס. השניים הגדירו את המונח "יכולת ספיגה" של תאגיד, כלומר היכולת שלו ללמוד מסביבתו ולהטמיע את הידע הזה לתוך פעילותו הקיימת, והראו כי יכולת זו קריטית להישרדות ארגונים בסביבה חדשנית.

3. דיוויד קרפס: תורת המשחקים

דיוויד קרפס הוא חוקר בתחום תורת המשחקים אשר הרחיב את מודל שיווי המשקל של נאש (Nash Equilibrium), עבורו זכה ג'ון נאש בפרס הנובל ב-1994. שיווי משחק במשחק הוא המקום אליו יחתרו שני השחקנים אם יקחו בחשבון חשיבה אסטרטגית מושלמת של הצד השני. הרעיון של המודל של קרפס הוא שלוקחים בחשבון את הצעדים זה אחר זה, ולא כולם בבת אחת: בכל צעד השחקן לוקח בחשבון את מצבו הנוכחי ואת האפשרויות שיש לו עד סוף המשחק. מעת לעת הרעיון הזה מניב שיווי משקל שונה מאשר זה של נאש.

4. ג'ון ליסט: ניסויים בעולם האמיתי

ליסט ידוע בכך שהוא חוקר כלכלה באמצעות ניסויים בעולם האמיתי, ושדה הניסוי שלו יכול להיות חנות מכוניות משומשות, אירוע צדקה, או שווקים אמיתיים אחרים עליהם הוא עושה מניפולציות קלות כדי ליצור קבוצות ניסוי וביקורת. ליסט כתב יחד עם הכלכלן הישראלי אורי גניזי את הספר "ציר ה-Why", בו הוא מתאר בצורה פשוטה את תוצאות מחקריו, ובהם: נטיה של בני אדם להמנע לפעמים מלרכוש את המוצר שמחירו הנמוך ביותר גם אם הוא שווה ערך מבחינת איכות, וזאת מסיבות של ערך עצמי ואגו; הבדלים בין נשים וגברים במדינות שונות במידת התחרותיות שלהם בשוק העבודה; השפעת תמריצים על פיתוח הרגלים חדשים; ההצלחה של שיטות 'שלם כפי רצונך' או 'אכול כפי יכולתך', ועוד.

5. אסתר דופלו: כלכלה יומיומית במדינות מתפתחות

דופלו חוקרת סוגיות מיקרו-כלכליות במדינות מתפתחות, כולל ניהול משק בית, רכישת השכלה, גישה למימון, גישה לשירותי בריאות ואת ההשפעה של חקיקה מקומית על הסוגיות הללו. גם היא נוקטת בגישה של מחקרי שדה, לצד תצפיות בשדה, כדי להוכיח את טענותיה.