שולחן עגול, מנהיגות מרובעת

ניסיתי לחשוב איך קרה שמארגני פורום החדשנות של משרד החוץ שכחו להזמין נשים לאירוע. אני תוהה עד כמה ההכנות למפגש עם קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, עסקו במהות וכמה בקוסמטיקה של עריכת השולחן וטמפרטורת המזגן. עד כמה התחפרו המארגנים בהבלים - ועכשיו שקועים ב"אבלים" ("אבל לא שמנו לב").

אני מדמיינת יקום מקביל שבו כחלק מההכנות, היה עובר הצוות על "נאום השבטים" של הנשיא ריבלין, למשל. אולי הטעות האומללה הייתה נחסכת, שהרי שהמסר המרכזי שלו בהקשר הזה, הוא הכרה בתמורות שמעצבות את זהותנו הישראלית החדשה כאתגר המשמעותי ביותר המונח בפני המפעל הציוני היום - והמסוגלות שלנו לעבור לתפיסה חדשה של שותפות אמיתית, חוצת מגזרים. אולי זה היה מעורר מחשבה שמא ראוי לאמץ גישה שהיא גם חוצת מגדרים.

ואם לשים בצד את הכעס מהחלמאות, הרי שמהות הדיון כאן איננה היעדר נשים ומיעוטים מפורום חשוב - עסקי או מדיני, כזה או אחר, כיוון שהדרה היא רק סימפטום למנהיגות מהסוג שלאף אחד כבר אין אליה סובלנות.

עולם העסקים מאמץ במהירות גישה חדשה של מנהיגות חדשה - מנהיגות קשובה שחיה ונושמת את המטרה שלשמה היא קיימת, כזו שמחוברת לאנשיה ומייצגת בכל הזדמנות את כל גווניהם כברירת מחדל. מעצם היותה כזו, אין בה מקום לטעויות כמו הדרת נשים. אולי הגיע הזמן שגם גופים ציבוריים ומדיניים ישכילו לעשות זאת.

מעבר לכך, הרי שהחברות הגדולות והמצליחות בארץ ובעולם הפנימו מזמן את חשיבות הגיוון במקום העבודה והן משקיעות הון בניהול הגיוון הארגוני. הן דואגות לייעוץ מקצועי שמסייע להן לשמור על תמהיל אנושי עשיר - ולניהול השונות ביום יום. מספיק מחקרים הוכיחו בשנים האחרונות שגיוון ארגוני תורם לשורת הרווח ומשפיע על צמיחה ויציבות לטווח ארוך, כלומר - זה לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר הכלכלי לעשות.

ואם בחדשנות עסקינן, הרי מה מאפשר חדשנות בעולם העסקים החדש אם לא הון אנושי מודע, מגוון ומחובר לעצמו - ומה מעכב אותה אם לא אגו וזחיחות הדעת?

במקרה של אירוע ה'שולחן העגול' של הפורום לחדשנות יש פספוס כפול, הן של הבנה עמוקה באשר למה שמאפשר חדשנות ( Innovation Enablers ) והן של הבנת המשמעות המקורית של 'שולחן עגול'. טון ואן דר קרון ההולנדי, שכתב את רב המכר "שובו של המלך" על הגבריות החדשה, זו שהעולם כל כך זקוק לה דווקא היום, מסביר שזה לא מקרי שוועידות באו"ם ובנאט"ו מתקיימות סביב שולחן עגול, כיוון שהסט הזה מבטא שוויון והכלה. במידה מסוימת זה מזכיר מקרים שבהם המנכ"ל מצהיר שהוא מאמץ מדיניות דלת פתוחה - אבל הדלת הפיזית של משרדו, אי שם בקומה הכי גבוהה בבניין - נשארת תמיד סגורה.

מרקל יודעת מה חשוב באמת. היא שיקפה בעקיצה האלגנטית שלה נקודת מבט רעננה - כלי ניהולי מומלץ לכל מנהל ולכל אדם באשר הוא: להסתכל מבחוץ, בעיניים זרות ונטולות פחד על כל סיטואציה - ולשאול את מה שאף אחד לפני כן לא העז.

זו מנהיגות.

■ הכותבת היא מנכ"לית ארגון קפיטליזם קשוב ישראל.