מלחמת הסחר מתלהטת? כך תגנו על תיק ההשקעות

בחודשים האחרונים שוק ההון הגלובלי עובר תקופה לא פשוטה בעקבות החששות ממלחמת סחר בין ארה"ב לבין סין ואירופה. הסוחרים והמשקיעים עוקבים בדריכות אחרי החדשות, וכל ידיעה על התקדמות או נסיגה במשא ומתן בין סין לארה"ב, עלולה להקפיץ את השווקים או להפיל אותם.

רגע לפני שנסביר כיצד אפשר להתגונן מפני ההשלכות של המלחמה הזו, קצת היסטוריה. הכל התחיל  במסע הבחירות של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, שהבטיח להחזיר את התעשייה האמריקאית לימיה הטובים, בין היתר באמצעות הטלת מכסים. לא מזמן הוא החל לממש את ההבטחה והצהיר על מכסים שיוטלו על סחורות מסין, מהאיחוד האירופי וממדינות נוספות. בתגובה, איימה סין לפגוע בענקיות האמריקאיות כמו אפל ומיקרוסופט. צוותי משא ומתן של המדינות נפגשים כל העת, אבל טרם הצליחו להציג פריצת דרך ליישוב הסכסוך.

לפני הכל, למשקיע הישראלי חשוב לדעת שלהערכתנו ההשלכות של מלחמת הסחר עלינו אינן משמעותיות, לפחות בשלב זה. הצמיחה של המשק הישראלי נתמכת בעיקר בייצוא של תעשיית ההייטק, וכרגע מלחמת הסחר מתמקדת בעיקר במכסים על מוצרים כגון מתכת ואלומיניום. ההייטק הישראלי מוכר לחו"ל בעיקר תוכנות וטכנולוגיות, תחומים שכמעט ואינם מושפעים ממלחמת הסחר. כך, גם במקרה של החרפה במלחמת הסחר, השוק הישראלי צפוי להערכתנו לספוג פגיעה קטנה.

ומה לגבי השקעה בארה"ב? התשובה עשויה להיות מפתיעה. בארה"ב השוק המקומי אחראי לכ-85% מהיקף הכלכלה האמריקאית, כך שאנו מעריכים שהחברות המקומיות גם כן לא צפויות לספוג פגיעה קשה. עם זאת, שוק המניות האמריקאי הוא סיפור אחר, והוא כולל חברות רבות בעלות פעילות גלובלית, כמו גם חברות המתבססות על ייצוא, וכל אלה עלולות לסבול מאוד ממלחמת סחר.

אז איך שומרים על תיק ההשקעות שלנו? בודקים את ההשלכות על השווקים השונים בחו"ל

מלחמת הסחר אינה מתנהלת רק בין ארה"ב לסין, אלא גם מול האיחוד האירופי, כאשר טראמפ איים במכסים על מוצרים שונים המיובאים מהאיחוד לארה"ב. כך למשל, דובר על מכס של 20% על מכוניות המיוצרות באירופה. במקרה שהתרחיש הזה יתממש, אנו מעריכים שאחת הנפגעות העיקריות תהיה גרמניה - מהיצרניות העיקריות של מכוניות, שרבות מהן מיועדות לשוק האמריקאי. אם הרווחים של יצרניות הרכב יצנחו, סביר להניח שכל השוק יאבד גובה, בשל החשיבות שלהן.

שווקים נוספים שכבר נפגעו הם השווקים המתעוררים, שבתקופות של תנודות כלכליות בעולם, המטבעות שלהם נוטים לצנוח, וגם הבורסות מאבדות גובה. עוד ברשימה - יצואניות גדולות כמו דרום קוריאה, שאחד השווקים העיקריים שלה הוא ארה"ב; וכמובן סין עצמה - שכ-20% מהייצוא שלה מגיע לארה"ב. כלומר, מלחמת סחר של ממש עלולה לחתוך כחמישית מהרווחים של סין מייצוא, ולגרור את שוק ההון שלה לתחתית.

עוברים לאפיק הצמוד

מלחמת הסחר מתבטאת בהטלת מכסים הדדיים בין המדינות - מה שגורם לעליית מחירים של המוצרים עליהם מוטל המכס, כלומר אינפלציה. לדוגמה, ענף הבנייה זקוק לברזל בכמויות אדירות. אם בעקבות הטלת מכס עולה מחירו של ברזל מיובא ב-20% - כל המוצרים בענף הבנייה יתייקרו גם הם בשיעור משמעותי, והאינפלציה הכללית תעלה.

אמנם, בעידן האינטרנט אפשר להזמין מוצרים וסחורות מכל העולם, לא פעם במחיר נמוך יותר מאשר בחנויות המקומיות. כך למשל, בתחום האופנה כאשר בחנויות הרשת ניתן לרכוש סחורה זולה ברבע או אפילו בחצי מחיר. אולם חסמים שונים, כמו מכסים על ייבוא, מייקרים את הקנייה ברשת ותורמים גם הם לעליית האינפלציה, שלא מסיבות אורגניות למשק. בתקופה של אינפלציה עולה, אנו נעדיף לרוב השקעה באג"ח צמודות.

מתמקדים במניות מקומיות

בישראל, מלחמת הסחר עלולה לגרום לפיחות של השקל מול הדולר, מאחר שאם הייצוא צונח, ההכנסה בדולרים יורדת. מכאן נובע שההשקעה במניות צריכה להתמקד בשוק המקומי. חברות מעניינות להשקעה הן להערכתנו בין היתר רשתות שיווק ובנקים. הבנקים נהנים פעמיים - גם מהצמיחה בשוק המקומי וגם מרווחי הנוסטרו שלהם - שכן הם מחזיקים בהשקעות רבות הצמודות למדד, ונהנים מעליות רווחים בזמן אינפלציה.

דוגמה נוספת לחברה מקומית שאנו מעריכים שלא צפויה להיפגע ממלחמת סחר היא נייס, המייצאת תוכנות בתחומי מחשוב ענן ואנליזת נתונים - שעליהן נכון לכתיבת שורות אלו, לא מוטלים מכסים. עם זאת, חברות הייטק אחרות עלולות להיות מושפעות ממלחמת הסחר, כתלות בסוג המוצרים שהן מייצאות.

לא רק בישראל, אלא גם בבורסות האמריקאיות אפשר למצוא מניות של חברות שאנו סבורים שלא יושפעו, ככל הנראה, ממלחמת סחר - כמו למשל צ'ק פוינט הישראלית, העוסקת באבטחת מידע ומפתחת מוצרים להגנה מפני מתקפות שונות, למשל לוחמת סייבר. מוצרי החברה הם תוכנות כגון "חומת אש" - שעליהן, כאמור, לא מוטלים מכסים.

סוג אחר של חברות שגם לגביהן אנו סבורים שלא צפויה השפעה כלשהי, הן חברות שפעילותן רובה או כולה מקומית, דוגמת חברת שופרסל הישראלית, שאינה עוסקת בייצוא וכל רווחיה מגיעים מישראל.

משקיעים ביצואניות

בתקופה של מלחמת סחר עולמית וכשהדולר עולה, ליצואניות הישראליות ובהן חברות הכימיקלים יש יתרון לאור העובדה שהן יכולות להציע מחירים נוחים יותר בהשוואה ליצואניות אמריקאיות. כדאי לחפש יצואניות שלהן מתחרות אמריקאיות ישירות - ולבדוק אם כדאי להשקיע בהן.

כך לדוגמה, כיל הישראלית אמנם מבססת את פעילותה בעיקר על ייצוא, אך פועלת רבות בשווקים כמו הודו, סין וברזיל. כך, גם במקרה שארה"ב תטיל מכסים על מוצרי דשן וחומרים לתעשייה אותם מייצאת כיל, אנו מעריכים שהחברה לא צפויה להיפגע, שכן יש לה הכנסות יציבות ממקורות נוספים.

בשורה התחתונה: לאן כל זה הולך? להערכתנו, מלחמת הסחר תסתיים רק אחרי שסין וארה"ב יחתמו על הסכמי סחר חדשים, עם תנאים משופרים לארה"ב, שכן בסופו של דבר לסין יש הרבה יותר מה להפסיד ממלחמה שכזו ולכן עדיף לה להתפשר כדי שתוכל להמשיך לייצא לארה"ב בהיקף אדיר.

עם זאת, טראמפ כבר הוכיח את עצמו כאדם בלתי צפוי, וגם מצידם של הסינים עלולות לצוץ הפתעות, כך שקשה לנבא את העתיד. לכן עדיף להכין את תיק ההשקעות לכל תרחיש, ולהיות מוכנים לשינויים במידת הצורך. 

הכותב הינו יוסי לוי, מבעלי השליטה ועובד בקבוצת מור בית השקעות בע"מ. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם