טובים השלושה מן האחד

יש סיבות טובות להתייחס ברצינות למספר השופטים שיישבו בדינה של שרה נתניהו. הסיבה המובנת מאליה היא היותה של שרה נתניהו אשת ראש הממשלה, ולא קל לחרוץ דינה של אישה במעמד הזה. יכולים השופטים לומר אלף פעם שאינם מושפעים מדברים כאלה. גם אם הם מרגישים כך, זה בלתי אפשרי כשזה בא לידי ביצוע. גם לקולא וגם לחומרא - הנאשמת היא דמות ציבורית בולטת, ולא משנה אם היא בולטת לטובה או לרעה. המשפט שלה מהווה מוקד לתשומת-לב תקשורתית בעולם כולו; ויש לו השפעה גם על הנעשה אצלם.

אינה ככל הנשים

כי שרה נתניהו איננה ככל נשות ראשי הממשלה. אנחנו מכירים את התביעות השונות שהוגשו נגדה, את הטענות של עובדים בביתה. למרות זאת, יש לה השפעה ניכרת על ראש הממשלה, מהלכיו והחלטותיו. גם אם אין לה שום תפקיד רשמי בממשלה, היא דמות ציבורית יותר מרבים ורבות שיש להם מעמד רשמי. בפועל היא אשת ציבור המרבה להשפיע, ולא רק על מי תהיה העוזרת שלה בבית - אלא גם מי תהיה העוזרת של בעלה במשרדו.

כדאי להם

איך יכול להרגיש שופט יחיד כאשר הוא יושב מול נאשמת כזאת. להתייחס אליה פשוט כאל אשת איש? זה קשה, כי היא הרבה יותר מזה. להיות שופט, כל שופט, זו קריירה שתלויה במינויים לתפקידי שיפוט שונים וגם לתפקידים אחרים. הנאשמת במקרה של שרה נתניהו היא בעלת השפעה על בעלה בכל הקשור לתפקידים אלה. ולא רק בעלה, גם מנהלים כלליים, יועצים, עוזרים וכיו"ב. שמענו שנאמר לאנשים שהיו מועמדים לתפקידים בכירים ש"כדאי להם" לרכוש את לבה של שרה נתניהו, שזה כמעט תנאי בל-יעבור בדרך אל המלוכה.

גם שופטים מכירים את האמיתות האלה, ואולי יותר טוב מעיתונאים. אז אם אני שופט יחיד, אני יכול להיות לגמרי חסר פניות? אולי. אבל אם אני גם בן אנוש, אני לא יכול להימנע מלזכור שלאישה זו יכולה להיות השפעה רבה על מינוי לעליון, או ליועץ המשפטי לממשלה. אולי לא, כמובן. אולי היא תוכל להתעלות מעל שיקולים של הרשעה או זיכוי.

קץ שלטונה

לא הוגן להטיל את הכרעת הדין במקרה זה על כתפיו של שופט אחד. גם לשלושה זה לא יהיה פשוט. אם לוקחים בחשבון את אישיותה של הנאשמת במקרה זה. לא כל שכן שופט יחיד. נכון ששופט אחד, דוד רוזן, הכניס לכלא את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט - אבל בעשותו זאת אולמרט כבר היה מחוץ לממשלה. לפי כל הסימנים, קץ שלטונה של שרה נתניהו עדיין לא נראה באופק.