חייו של ג'יי. פרייזר סטודארט, כימאי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, השתנו באופן משמעותי ביום שבו הפך לחתן משותף של פרס נובל בכימיה ב-2016. מעבר לפרס הכספי שנלווה לזכייה וההכרה הבינלאומית, חיכתה לסטודארט הפתעה נוספת: מנהל מגרש החניה של האוניברסיטה הודיע לו שהוא עומד לקבל מקום חניה שמור בקרבת משרדו - ובחינם.
חתני הפרס באוניברסיטאות שונות בארה"ב, כולל אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת דרום קליפורניה, קיבלו גם הם מקומות חניה משובחים שברבים מהם גם הוצב השלט: "שמור לחתן פרס נובל".
בעידן שבו סטודנטים רבים מחזיקים רכב פרטי, מקומות החניה בקמפוסים הופכים לנדל"ן רב-ערך במיוחד. לשם המחשה, כשאוניברסיטת דרום קליפורניה העניקה לד"ר אריה וורשל ב-2013 מקום חניה שמור בקרבת בניין הכימיה שבו עבד, נשיא האוניברסיטה הזכיר זאת לא פחות משלוש פעמים במסיבת העיתונאים. דוגמה נוספת היא אוניברסיטת קליפורניה בברקלי שהייתה הראשונה שהעניקה מקום חניה חינם לזוכה. שם, כולם משלמים עבור שירותי החניה, כולל נשיאת המוסד. היחידים שלא נדרשים לשלם הם שמונת חתני פרס נובל שעובדים בה.
ואולם מסתבר ששיחה טלפונית משבדיה בשעות הבוקר המוקדמות של ארה"ב עדיין אינה בבחינת ערבות לזכיה בהטבת חניה באוניברסיטת מובילות אחרות, כמו קולומביה, פרינסטון וסטנפורד. מי שחוותה זאת על בשרה היא ד"ר פרנסס ארנולד ממכון קליפורניה לטכנולוגיה. למרות זכייתה בפרס היוקרתי, דוברת הקמפוס דיינה שהד"ר לא זכתה גם במקום חניה חינמי. ד"ר ארנולד קיבלה את הבשורה בהבנה ואמרה כי "במכון יש כל-כך הרבה חתני פרס נובל, שהמכון פשוט לא יכול לחלק בקלות כזאת מקומות חניה לכולם!", ציינה ארנולד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
