מינוי נגיד בנק ישראל החדש: האם שבע השנים הטובות מגיעות לסיומן?

נגיד בנק ישראל הבא הבא מקבל לידיו כלכלה ישראלית שנראית כלפי חוץ יציבה ואיתנה, אך יחד עם זאת הולכים וגדלים סימני השאלה לגבי המשך השגשוג והפריחה הנמשכים ברציפות כבר שבע שנים.

האינדיקטורים מצביעים על המשך מגמת הצמיחה: שוק העבודה בשיא, החוב הציבורי במגמת ירידה, הסנטימנט כלפי הכלכלה הישראלית בעולם מעולם לא היה כנראה טוב יותר - קרן המטבע הבינלאומית עדכנה אתמול למעלה את תחזית הצמיחה שלה למשק הישראלי, בזמן שהורידה את תחזית הצמיחה לכלכלה העולמית ולמדינות רבות אחרות והעלאת דירוג אשראי של S&P באוגוסט צפויה להביא בעקבותיה העלאות דירוג נוספות במודי'ס ובפיץ'.

מצד שני, שנות השפע הארוכות מתחילות לתת את אותותיהן בהתרופפות ההתנהלות התקציבית האחראית: הוצאות משרדי הממשלה גדלות מאז 2017 בקצב מהיר בהרבה מהגידול בהכנסות ממסים והסיכון הברור - במיוחד במדינה שעומדת לקראת בחירות ושקברניטיה מסרבים להעלות מסים - פריצת מגבלת הגירעון התקציבי. כפי שנחשף אתמול ב"גלובס" בספטמבר צפוי הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים לזנק ל-3.35% תוצר - רמה שלא נראתה זה שנים רבות.

הגידול בהוצאות מטריד מאוד את הדרגים המקצועיים באוצר למרות שכלפי חוץ מפגינים ראשיו ביטחון רב. את הזינוק בגירעון הם מסבירים בעובדה שכל חגי תשרי חלו השנה בחודש ספטמבר ומיעוט ימי העבודה פגע בהכנסות מגביית מסים. אבל גם הבעיה רחבה ועמוקה יותר - ממשלת נתניהו-כחלון התרגלה להכנסות חד-פעמיות בלתי צפויות ובמקום לנצל את שנות השפע כדי להיערך למשבר הבא - הגדילה בצורה דרמטית את ההוצאות השוטפות ובראשן את הוצאות השכר.

בדיקה שערך בית ההשקעות מיטב דש מראה שהשנה נבלם הגידול המהיר באשראי הצרכני. אם בשנים האחרונות נרשם בכל שנה גידול של 10 מיליארד שקל בהיקף האשראי שנטלו משקי הבית שלא למטרות דיור, הרי שהשנה צפוי גידול קטן משמעותית של 3 מיליארד שקל. המשמעות: 7 מיליארד שקל פחות זרמו השנה לצריכה הפרטית, האחראית ל-60 אחוז מהתוצר של המשק, שהם קצת יותר מחצי אחוז תוצר.

"קצב הגידול באשראי הצרכני בשנה האחרונה (סוף רבעון השני) ירד ל-1.9%, הנמוך ביותר מאז תחילת שנות האלפיים", מסביר הכלכלן הראשי של מיטב דש אלכס זבז'ינסקי, "בבנקים היה קיפאון. אלמלא הגופים החוץ בנקאים כמו חברות כרטיסי אשראי וגופים אחרים, האשראי לא היה גדל בכלל". לכך מתווספים נתונים מדאיגים על גידול של עשרות אחוזים בהיקפי האשראי הבעייתי בחברות כרטיסי האשראי וגידול איטי, אך עקבי בפיגורים בתשלום החזרי המשכנתא: היקף המשכנתאות שההחזרים עליהם התעכבו ביותר מ-90 יום עלה ביולי האחרון ל-2.3 מיליארד שקל (לעומת 1.6 מיליארד שנה קודם לכן). "הקיפאון בשוק הדיור רק מחמיר את הבעיה. הצרכנים פונים לחפש אשראי בגופים חוץ בנקאים, אך שם הם נאלצים לשלם ריבית גבוהה יותר. לאחרונה גם היצע של האשראי מהגופים החוץ בנקאים התחילה להצטמצם בהדרגה", מוסיף זבז'ינסקי.

"כישורים מקצועיים, יכולת ניהול ויכולת עמידה" - אלה הכישורים הנדרשים מנגיד בנק ישראל, לפי הנגידה היוצאת ד"ר קרנית פלוג. במסיבת עיתונאים שערכה אתמול לרגל החלטת הריבית של הוועדה המוניטרית, הסבירה פלוג כי שמרה על שיעור הריבית ללא שינוי במשך 37 ישיבות של הוועדה המוניטרית והחליטה השבוע להתאפק ולא להעלות את הריבית בהזדמנות האחרונה שהייתה לה בכהונתה. היא הוסיפה כי האתגר המרכזי שיעמוד בפני הנגיד הבא הוא "לעשות דברים בזמן. לא מהר מדי ולא מאוחר מדי, יש סיכונים בלהקדים ויש סיכונים בלאחר - והאיזון הזה הוא האתגר".