מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מייצרת שיטות חדשות של התחמקות ממכסים

יום אחד ביוני, שבעה חודשים אחרי שארה"ב הטילה מכס גבוה על יבוא לבידי עץ מסין, יבואן עץ מאורגון קיבל טלפון מספק עצים ששאל אותו אם הוא רוצה לקבל קצת לבידים סיניים בלי מכס.

איך זה יתבצע? שאל היבואן דיוויד ויסה. המוצרים נושאים קוד זיהוי שנבדק על ידי סוכני המכס האמריקאי. "אל תדאג", השיב הספק. העץ הלבוד לא יכיל את הסימון הרגיל שלו, והוא יועבר תחת סימון אחר.

כל מוצר שמיובא לארה"ב נושא עליו קוד של עשר ספרות שמכונה קוד HTS, וישנם 18,927 קודים כאלו בסך הכול. הקוד מספק שפה אחידה שמגשרת על פני שווקים שונים ומזהה מוצרים בכל המגוון שלהם.

בעולם של מכסים עולים, לקוד יש גם פונקציה נוספת: להתחמק מהמכסים. עסקי זיופי הקודים מתרחבים יחד עם העלאות המכס, ופוגעים במאמץ האמריקאי להגן על עסקים מקומיים מתחרות זרה, לפי יבואנים, סוכני מכס, עורכי דין שמתמחים בסחר וסוכנויות הובלה.

כאשר עימות הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם מתרחב, אומרים אותם אנשי מקצוע, זיופי הקודים מתחילים להתחרות עם העברת סחורות דרך מדינה שלישית כאמצעי להתחמקות מתשלומי המכס.

אחרי שהנשיא טראמפ הורה במארס על מכס של 25% על פלדה, חלקי פלדה מסין שווקו לארה"ב תחת קודים של חלקי טורבינות, אמר טימותי ברייטביל, עורך דין במשרד שמתמחה בנושאי סיווג לא נכון של סחורות. בינואר-יוני השנה, יבוא לוחיות פלדה לארה"ב ירד ב-11% בהשוואה שנתית, ואילו יבוא של "ערכות הנעת חשמל" - ההגדרה של טורבינות, עלה ב-121%.

להבי חיתוך יהלומים שמיובאים מסין כפופים למכס של 82% בגלל פסיקה של משרד המסחר האמריקאי בעבר. ביולי, לפי נתוני המכס, שני יבואנים מקליפורניה שבשליטת יצרן סיני ניסו להתחמק מהמכס הזה על ידי סיווג להבי הליטוש כאבני השחזה.

מסייעים ליצואנים

בים של דרום סין שגדוש בנתיבי אוניות מטען, רצועה של מדינות קטנות הפכה למרכז של מסחר תוסס שתומך בהתחמקות הסינית מהמכס האמריקאי. מווייטנאם עד סינגפור, מוקדי ספנות שרובם רואים בסין את עמיתת הסחר הגדולה ביותר שלהם, צצו כדי לסייע ליצואנים הסינים.

סוכני מטענים קיימים בשפע בפנאנג, אי מול החוף המערבי של מלזיה. הם ממוקמים בין חנויות בצריפונים, וגם במגדלי משרדים ובפארקים תעשייתיים. חשבונית של אוניית מטען סינית הכילה מספר טלפון של סוכן מקומי כזה, כפרסומת לשיטת התחמקות מוצלחת מהמכס האמריקאי. אותו סוכן פועל מבית קטן סמוך לכניסה בפרבר של ג'ורג'טאון, העיר הגדולה ביותר בפנאנג.

במלזיה, סוכנים מסחריים כאלו נקראים "סוכני BL", ראשי התיבות של bill of lading, השטר של נמל הטעינה. את השטרות הללו מספקת חברת הספנות הסינית ללקוחות שמעוניינים להעלים את נמל המוצא הסיני האמיתי של התוצרת שלהם.

"אני לא אומר שזה לא קורה", אמר ג'לאלודין הארון, מנהל לשכת המסחר בעץ של מלזיה. "זה יכול לקרות, אבל במלזיה זה משהו שאנחנו מנסים לפקח עליו, והמכס שלנו לא מתפשר בנושא הזה".

מלזיה הייתה רוצה לבדוק את כל המטענים, אך היא אינה יכולה, אמר פדי חאלים, סמנכ"ל מחלקת המכס המלכותית המלזית. "אי אפשר להפריע למסחר בצורה כזו. אפשר לעצור 99% או 95% מהמסחר של כמה אנשים, אבל זה לא יעבוד".

מחליפים מידע

בסין, היצואנים מחליפים מידע על הקודים של המכס האמריקאי באתרי אינטרנט כמו "חברים למסחר", אחד הקישורים של אתר 1688.com שבבעלות קבוצת עליבאבא, רשת המסחר המקוון הגדולה בעולם. "אנחנו רוצים לייצא משלוח של מגשים מלבידים", כתב מישהו תת השם הבדוי ז'נב ליאנג בפורום באתר "חברים למסחר" בינואר. "מהו קוד המכס ללבידים שיכול למנוע בדיקות של המשלוח?" "החברה שלנו יכולה לעזור", השיב משתמש אחר, והציע ליצור איתו קשר.

לסיווג לא נכון של סחורות יש היסטוריה ארוכה. ב-1879 תפסו גובי מכס אמריקאים יבואן שצבע סוכר כדי שייראה כמו מולאסה (דבשה, נוזל קני הסוכר), כדי לשלם עליו פחות מכס.

הקוד עצמו הוא במקרים רבים נושא לדיון בין היצואן בחו"ל ליבואן האמריקאי. מתווכים מסין וממדינות נוספות באסיה אומרים שהם פיתחו שיטות לעקיפת הקודים הרגילים עם סוכני היבוא בארה"ב, שמסייעים להם במסמכים וברגולציות. היקף התייעצויות עם יצואנים ויבואנים בשאלה אילו קודים יכולים להינתן למוצרים וסחורות שונים גדל פי שלושה בחודשים האחרונים במשרדי סוכנות המכס קוויקסילבר בסאן דייגו, אומר אלסידס סילבה, היבואן שהוא הבעלים של הסוכנות. "אנחנו ללא ספק מקבלים יותר שאלות על אפשרות שינוי סיווג של סחורות", הוא אומר.

פקידים אמריקאים מעריכים שארה"ב מפסידה לפחות 550 מיליון דולר בשנה של הכנסות מכס מהתחמקויות כאלו. במכס אומרים שפחות מ-5% מסך היבוא לארה"ב פתוחים פיזית לבדיקה. עניין הסיווג עצמו יכול להיות שדה מוקשים.

88 קודים לעץ

שיטת הקידוד האמריקאית, HTS, ראשי התיבות של Harmonized Tariff Schedule ("תפריט מכס אחיד"), מכילה 88 קודים נפרדים לעץ לבוד, לפי סוג העץ ועובי הגרסאות השונות של הלוחות, במילימטרים.

גוף שנקרא "התאחדות העץ הקשה הדקורטיבי" טוען זה שנים שיבוא לבידי עץ מסין פוגע באלפי מקומות עבודה בארה"ב, וגורם לסגירת מפעלים. משרד המסחר פתח בחקירת היצף בנובמבר 2016 שהייתה קשורה לסוג הפשוט ביותר של הלביד ("דיקט" בשפת העם), שנקרא "דמוי עץ קשה".

כמעט מיד, יצרנים סינים החלו לשווק לבידים תחת ארבעה קודים אחרים, אומרים עורכי דין. הקודים הללו מתייחסים ללבידים דמויי עץ רך, שהמכס עליו היה 0% עד 8%.

יבוא לבידים דמויי עץ קשה מסין ירד ב-20% ב-2017. יבוא הלבידים תחת הקודים של עץ רך זינק ב-549%.

בנובמבר 2017 הטילה ארה"ב מכס אנטי-היצף של 183.4% על לבידים דמויי עץ קשה. המשלוחים של לבידים שסווגו כדמויי עץ רך המשיכו לנסוק. בינואר-יוני 2018 הם זינקו ב-983% ביחס ל-2017.

ממשלת סין אוסרת על הצהרות מכס כוזבות. "סין עוקבת מקרוב אחרי החקירה האמריקאית של הלבידים הסינים, והיא מקווה שהצד האמריקאי יוכל להשלים את החקירה בצורה הוגנת", מסר משרד המסחר הסיני. הוא לא התייחס לשינויי סיווג, אבל האשים באופן כללי את ארה"ב במגננה כלכלית.

עורך הדין ברייטביל, שמייצג את יצרני הלבידים בארה"ב, אמר שכמה יצואנים סינים החלו לקודד את התוצרת שלהם, לבידים דמויי עץ קשה, כחלקיים להרכבה של ארונות מטבח. יבוא חלקי ארונות מטבח עלה ב-18% בינואר-יוני השנה. משרד המסחר פתח בחודש שעבר בבדיקת היצף נגד חלקי המטבח הללו כביכול, והסכים לבדוק גם את יבוא הלבידים דמויי העץ הרך מסין.

לבידים היו כלולים ברשימת הסחורות והמוצרים מסין בשווי 200 מיליארד דולר בשנה שממשל טראמפ הטיל עליהם עוד 10% מכס החל בספטמבר. המהלך הזה בא אחרי הטלת מכס על יבוא מסין בהיקף 50 מיליארד דולר ביוני. המכסים הללו לא היו נגד היצף, אלא על סמך חוק שמתיר תגובה על אפליה לרעה לכאורה של מסחר אמריקני.

ויסה, היבואן מאורגון, אמר שהוא דחה את ההצעה לקנות לבידים בלי מכס, בגלל היותה לא מוסרית ולא חוקית. המתחרים שלו לא בהכרח שותפים לתחושה זו שלו, הוא הוסיף. "עם מלחמת הסחר העולמית הזו, אני פשוט לא חושב שאנשים מבינים עד כמה אנשים מערימים על המערכת", אמר.