רשות ההגבלים במגרש של הגדולים

לאחרונה פרסמה רשות ההגבלים העסקיים קול קורא לקבלת התייחסויות מהציבור בנוגע לאופן יישומם הרצוי של דיני ההגבלים העסקיים ב"כלכלת האינטרנט". על הפרק עומדת בחינה כוללת של מדיניות ההגבלים העסקיים בזירה הדיגיטלית. בחינה זו באה על רקע דעות שנשמעו בשנים האחרונות בקרב אקדמאים, פוליטיקאים וכלכלנים בעולם הרחב, לפיהן כלי הניתוח המסורתיים בתחום דיני ההגבלים העסקיים אינם מתאימים לדפוסי התחרות בעידן החדש.

בין השאר, הרשות מעלה לדיון את השאלות הבאות: האם יש להקשיח את מדיניות הפיקוח על מיזוגים של ענקיות הטכנולוגיה? מהי ההשפעה התחרותית של הוראות רגולטוריות שיגבילו חברות טכנולוגיה דומיננטיות ויחייבו אותן לספק גישה למידע ולתשתיות שבבעלותן? מהי החשיבות התחרותית של גישה למאגרי נתונים (big data), וכיצד צריכות רשויות תחרות להתמודד עם החשש לחסימת גישה לשווקים עקב יתרון תחרותי הנובע מגישה למאגרי נתונים?

פניית הרשות לציבור הרחב נועדה לאפשר לה לקבל את הזווית של חברות סטארט-אפ קטנות וחברות טכנולוגיה מבוססות, אשר בצירוף עם מחקר עצמאי אמורים לאפשר גיבוש מדיניות עדכנית לאתגרים התחרותיים שמציבה ההתקדמות הטכנולוגית.

מהלך זה עולה בקנה אחד עם העניין הגובר של רשויות תחרות אחרות בעולם בפלטפורמות הדיגיטליות, בכלל זה בדיקות שיזמו נציבות התחרות באירופה ובאוסטרליה. על הכוונת נמצאות, בראש ובראשונה, חברות האינטרנט הגדולות גוגל, פייסבוק ובמידה מסוימת גם אמזון. אולם, הסוגיות העולות לדיון הן בעלות השלכה פוטנציאלית רחבה על שורה ארוכה של חברות טכנולוגיה, בכלל זה שמות מוכרים מעולם הרשתות החברתיות (דוגמת טוויטר או סנאפ), התיירות המקוונת (אקספדיה ובוקינג), ביג דאטה (IBM), וזאת לצד שמות פחות מוכרים בציבור הרחב, כמו חברת מחשוב הענן סיילספורס.

בפני הרשות ניצבים לפחות שני אתגרים משמעותיים.

האתגר הראשון נוגע למדיניות עצמה. ענף ההייטק הוא בעל חשיבות רבה לכלכלת ישראל, ובתוך ענף זה יש משקל רב לחברות הזנק (סטארט-אפ), אשר קיומן ושגשוגן נשען במידה רבה על יכולתן להימכר לחברות טכנולוגיה גדולות בעולם. ברוב המקרים לחברות ההזנק הישראליות אין את מערך הקשרים, ההון, הניסיון והמומחיות שיש לחברות הטכנולוגיה הגדולות ואשר בלעדיהם לא ניתן להפיץ וליישם את הטכנולוגיה שפיתחו אותן חברות ברמה הגלובלית. חסימת יכולתן של חברות הזנק להירכש על-ידי ענקיות הטכנולוגיה עלולה להגדיל את הסיכון הניצב בפני יזמים ישראלים.

הדבר מחייב זהירות רבה מצד רשות ההגבלים העסקיים, שכן הטלת מגבלות על עסקאות של חברות טכנולוגיה גדולות בישראל עלולה לצנן את הקטר של המשק הישראלי ולהוריד את המשק הישראלי מהפסים.

האתגר השני נוגע ליכולת המוגבלת של רשות ההגבלים העסקיים להשפיע באופן ממשי על תוצאות התחרות בתחום הפלטפורמות המקוונות. הטעם לכך הוא שכלכלת האינטרנט מאופיינת בפעילות של גופים גלובליים והאינטרנט מטבעו חוצה גבולות גיאוגרפיים. התחרות בישראל בתחום זה מושפעת מאוד מפרקטיקות עסקיות גלובליות של חברות לא ישראליות וממיזוגי ענק בינלאומיים, שיכולתה של הרשות להתערב בהם בכוחות עצמה מוגבלת מאוד.

מודעת למגבלותיה, הרשות העדיפה עד כה להישען על החלטות וצעדי אכיפה של רשויות תחרות גדולות יותר, דוגמת רשות התחרות האמריקאית או האירופית. הקול הקורא שפרסמה הרשות מלמד כי היא אינה נרתעת מכניסה "למגרש של הגדולים", אך דומה שלדיון שיזמה הרשות ולתוצאותיו עשויה להיות השלכה ממשית רק אם הרשות תצליח לרתום רשויות תחרות אחרות בעולם לפעולה מתואמת בהתאם למסקנותיה.

■ הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת הגבלים עסקיים במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.