מה המשותף לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ולכריסטין קורמייר-ווידנר? הכול כנראה עניין של תמונה אחת ששווה אלף מילים. לפחות.
את מרקל אין צורך להציג, אבל קורמייר-ווידנר כנראה לא מוכרת לרבים. מדובר במנכ"לית של חברת תעופה קטנה ומקומית בבריטניה בשם Flybe, ובכל זאת, לשתיים מכנה משותף: שתיהן היו הנציגות היחידות בתמונה גברית לעילא. מרקל, כשהייתה היחידה מבין 25 מנהלים בענף ההייטק המקומי בתמונה שצולמה לפני שבוע במהלך ביקורה בישראל - סטארט-אפ ניישן שלא מצא לנכון לשלב ולו אישה אחת לצידה של קנצלרית גרמניה בתמונה שאמורה להוות מקור גאווה לכל אזרח ואזרחית במדינה. מרקל, שנפגשה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהשתתפות אנשי עסקים ישראלים וגרמנים במסגרת "שולחן עגול", העירה ש"יהיה נחמד אם בשנה הבאה תהיה כאן גם אישה". הצילום עורר סערה ואתמול התקיים בתגובה צילום אלטרנטיבי של יזמיות מהתעשייה לצד דמות מצולמת של הקנצלרית.
קורמייר-ווידנר צולמה גם היא עם 25 בכירים מענף התעופה בתמונה שפרסם ארגון התעופה העולמי יאט"א בכנס השנתי שלו שהתקיים בסידני בחודש יוני האחרון. הארגון המאגד 290 חברות תעופה, מפרסם מדי שנה מגזין חגיגי לרגל הכנס שמצליח להביא את כל בכירי הענף למקום אחד. במרכז המגזין, ממש כמו בעיתון "מעריב לנוער" של פעם, מופיע פוסטר חגיגי של נציגי הבכירים מבין מנכ"לי חברות התעופה. אמנם בפוסטרים מהשנים הקודמות לא הופיעו נשים כלל, אבל דווקא הנוכחות היחידה הזו - דווקא בשנה שבה השיח על מעמד הנשים לא יורד מהפרק - זועקת את העובדה שאין נשים בדרג בכיר גם בתעשייה הזו.
מועדון של גברים
"לא מסוגלות להיות מנכ"ליות"
התמזל מזלי להיות באותו הכנס של יאט"א בסידני. בפאנל המרכזי, שאותו הנחה ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של רשת הטלוויזיה האמריקאית CNN, התארחו חמישה מנכ"לים של חמש חברות תעופה לשיח פתוח על אתגרי הענף והעתיד הטמון לו. קאלין רובינסקו מאייר קנדה; טים קלארק, מנכ"ל אמירייטס; רופרט הוג, מנכ"ל קתאי פסיפיק; פיטר אלברס, מנכ"ל KLM; וכריסטופר לוקסון' מנכ"ל אייר ניו-זילנד.
לא יכולתי להתעלם מהפוסטר הצורם הזה, ולעיני מאות הנוכחים החלטתי לקום ולשאול את ששת הגברים שעל הבמה מדוע הנוכחות הנשית בתעשיית התעופה כה דלה. הם התפתלו. אחרי כן התעשתו והחלו להציג את המספרים והתירוצים. המנכ"לים נשאלו האם העובדה שאת המשרות הבכירות בענף תופסים בעיקר גברים משקפת תוצאה של מה שהתרחש בתעשייה הגברית והשמרנית הזו לאורך 20-15 השנים האחרונות. חלקם אף לא היססו לשלוח אצבע מאשימה במרומז לנשים שבוחרות במשרות שהן ב"אזור הנוחות" שלהן ולכן הן לא שואפות לטפס גבוה במדרג המשרות.
הסערה סביב השאלה הזו העסיקה רבים בכנס גם ביום המחרת. במסיבת עיתונאים שבה נכחו כלי תקשורת מכל העולם, הוכתר מנכ"ל קטאר איירווייז, אכבר אל באקר, כיו"ר החדש של חברות התעופה ביאט"א (משרה המתחלפת מדי שנה). המושכות שהועברו לידו עדיין לא התקררו מאחיזת היו"ר הקודם (מנכ"ל סינגפור איירליינס) ואל באקר נשאל את אותה השאלה שעיקרה מעמד הנשים בתעשייה. "נשים פשוט לא מסוגלות לבצע את המשרה שבה אני מכהן", פסק מבלי להניד עפעף. "ברור שיש שליטה גברית במשרות המנכ"לים. זה מעמד מאתגר שלא מתאים לנשים". אחרי שהרחש בקהל הפך לקריאות בוז, חזר בו אל באקר וחצי התנצל באומרו שהתבדח וכי כמה חבל שזו טבילת האש הראשונה שלו בתקשורת כיו"ר הארגון.
כשהבין שהבדיחה לא שעשעה את הנוכחים וכי המצלמות ממשיכות לצלם, אמר להגנתו כי קטאר, שבראשה הוא עומד מזה למעלה מעשור, היא החברה היחידה מבין מדינות המזרח התיכון שמעסיקה נשים כטייסות. "כוח העבודה הנשי בקטאר מהווה 33%", אמר אל באקר, "אני אשמח לראות מתמודדת אישה למשרת המנכ"ל הבא של החברה". אלן ג׳ויס, מנכ"ל החברה האוסטרלית קוואנטס, שנכח במסיבת העיתונאים הוסיף כי 40% מהמועסקים בחברה הן נשים, לרבות בכמה משרות בכירות. "הגיוון המגדרי נותן לנו יתרון תחרותי", אמר.
בינתיים נמשיך לבהות בתמונות
אבל תקוות והבטחות לחוד ומספרים לחוד: רוב הנשים בענף התעופה הן דיילות ונותנות שירות בשעה שאת המשרות הבכירות תופסים גברים מעונבים יותר או פחות. תעשיית התעופה מזוהה מסורתית עם התעשייה הגברית, אולי באופן שדומה לתעשייה מסורתית אחרת - תעשיית הרכב. אלא שבתעשייה הזו קרה דבר מעניין: בשנת 2014 מונתה מארי בארה לתפקיד מנכ"לית ג׳נרל מוטורוס בארה"ב - מהלך פורץ דרך לאור העובדה שמדובר בחברת ענק ושרוב רובם של מנכ"לי חברות הרכב בעולם הם גברים.
אגב, השוק בארה"ב חובק לא רק את בארה כמנכ"לית בכירה, שם יש נקודת אור נשית נוספת כאשר בראש חברת התעופה ג'ט בלו עומדת נשיאת החברה ג'ואנה גרפיטי.
האם נראה אי-פעם אישה שעומדת בראש חברת תעופה מהגדולות בעולם? לפי נתוני יאט"א, 3% בלבד ממשרות המנכ"לים בענף מאוישות על-ידי נשים, זאת לעומת השיעור של המנכ"ליות בשאר התעשיות שעומד על 12%. ואילו מנכ"ל KLM אמר כי הוא מאמין ומקווה שבעוד כמה שנים נראה עוד נשים בכירות בענף, אפילו בכיסא המנכ"ל, אולי אפילו על הבמה בפאנלים. "התמונה מאשרת את הקושי והאתגר שהענף הזה מציב בפני נשים, אבל כל החברות עובדות על זה", הבטיח והוסיף: "היינו רוצים לראות שינוי מהיר יותר". גם אנחנו.
מעבר לכך אפשר להמשיך לבהות בתמונות ולתהות האם אנחנו באמת במאה ה-21 או שהדרך אליה (בטיסה כמובן) עוד ארוכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.