עכשיו זה סופי: יוקצו שתי תחנות לשידורי הרדיו בערבית

עכשיו זה סופי: המכרז לשידורי רדיו בערבית יהיה לשתי תחנות שידור שונות. ל"גלובס" נודע כי משרד התקשורת הודיע לפני שבוע לרשות השנייה כי יקצה לצורך כך שני תדרים לשתי תחנות.

המכרז לבחירת זכיינים לשידורי הרדיו בערבית פורסם כבר לפני 3 חודשים על-ידי הרשות השנייה האחראית עליו. עם פרסומו הבהירו ברשות כי רק בהמשך יודיעו האם ההתמודדות תהיה על תחנה אחת או שתיים. ההכרעה הייתה תלויה ביכולתו של משרד התקשורת להקצות תדרים לתחנות - הליך לא פשוט באזור הצפון.

להחלטה על כמות התחנות בערבית שיפעלו יש השלכות למערכת שיקולים שמפעילים מתמודדים פוטנציאליים. מחד, שתי תחנות מגדילות את סיכויי הזכייה של המתמודדים. מאידך, המשמעות היא שעוגת הפרסום מתחלקת בין שניים, מה שמותיר פחות הכנסות לכל זכיין.

כאמור, המכרז פורסם כבר לפני 3 חודשים, כאשר המועד האחרון להגשת שאלות הבהרה חל בסוף אוגוסט. למרות זאת, מועד ההגשה האחרון נדחה בחודש וחצי נוספים.

המכרז על תחנות הרדיו בערבית מעורר עניין רב, ואת המסמכים רכשו כ-20 מתעניינים שונים - בין היתר בשל העובדה שבשונה ממכרזים רבים שעלות רכישתם גבוהה ועומדת על עשרות אלפי שקלים, הרי שאת מסמכי המכרז על תחנות הרדיו ניתן היה לרכוש תמורת סכום 1,000 שקל בלבד. עם זאת, בשוק מעריכים כי בסופו של דבר יתמודדו במכרז בין 3-5 קבוצות.

כיום קיימת תחנת רדיו אחת המשדרת בערבית: א-שאמס שבבעלות סוהיל כראם. הזיכיון של התחנה מסתיים בשנת 2019, ולפי ההערכות, הסיכויים של כראם לזכות מחדש אינם גבוהים, בין היתר לאור הקו הפוליטי שהוביל בשנים מאז החלה התחנה לפעול, שעורר לא רק תרעומת רבה אלא גם קנסות רגולטוריים.

תקציבי הפרסום המופנים למגזר הערבי אינם גבוהים יחסית לחלקו באוכלוסייה, אך הרדיו, בשונה ממדיות אחרות, נחשב למדיה רווחית מאוד בגלל עלויות יצור התוכן הזולות יחסית, האפשרות לייצר סינדיקציות, להגיע לקהל מאופיין וכדומה. לפי ההערכות, היקף ההכנסות של א-שאמס עומד על כמה מיליוני שקלים בחודש, ולכן לא מעט גורמים מתעניינים בו.

הרשות השנייה החליטה להגביל את כוחם של גורמים שכבר פועלים בתחום המדיה והפרסום להתמודד על הזיכיונות. כך למשל לא יכולים גורמים המחזיקים במדיה או בפרסום להיות בעלי שליטה באחת התחנות, ומי שמעוניין לעשות כן ייאלץ להחזיק במניות מיעוט בלבד. לכן ההערכות הן כי יתגבשו קבוצות שהעומדים בחזיתן הם לא בהכרח הגורמים מאחור שהביאו את הכסף.

בין הגורמים ששמם הוזכר נמנים הפרסומאי מוסא חסדייה, שבבעלותו משרד פרסום מגזרי גדול; משפחת באסל זועבי, בעלי העיתון "כול אל ערב"; באסם ג'אבר, הבעלים של קבוצת התקשורת פנורמה, ואיש העסקים והעו"ד נידאל עואודה.