"מינוי ירון לתפקיד הנגיד מעורר תהיות. נתניהו וכחלון לקחו הימור"

"המינוי של פרופסור אמיר ירון לנגיד אינו טריוויאלי שכן מידת היכרות עם המשק הישראלי ככל הנראה לא גבוהה בהתחשב בכך שלפי הפרסומים הוא מתגורר בארה"ב ב-20 שנים האחרונות", אמר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי.

"הרקע האקדמי שלו אינו מדיניות מוניטרית או בנקים מרכזיים, אלא מימון. בכך לוקחים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הימור מסוים בנוגע ליכולת ההתמודדות עם מצבי משבר פוטנציאליים, כאשר בהיבט זה עולה מיד ההשוואה עם סטנלי פישר, שבנק ישראל בהנהגתו עבר את המשבר של 2008 בהצלחה רבה".

לדברי גוזלן, "המינוי של ירון לא יכול שלא לעלות תהיות בנוגע לשיקולים שהנחו את ראש הממשלה ושר האוצר. לא סוד הוא שהכימיה בין הנגידה פלוג לשר האוצר לא הייתה טובה וזאת על רקע הביקורת שנשמעה מצד בנק ישראל בשורת נושאים - ובמרכזם נושאי המיסוי, הנדל"ן (מחיר למשתכן) והרפורמה בבנקים. אם במוקד השיקולים עמד מינוי של נגיד 'נוח', כלומר נגיד שלא ירבה לבקר את הממשלה במידת הצורך, הרי שלא יעבור זמן רב עד שהדבר יתגלה. אם זהו המקרה, הרי השוק ייגבה פרמיית סיכון גבוהה יותר בהתאם, שכן הדבר ילמד על ירידה במידת העצמאות של הבנק".

גוזלן סבור כי המינוי של ירון יקרין גם על המשנה לנגיד הנוכחית בודו-טרכטנברג. להערכתו "לא מן הנמנע כי במהלך השנה הקרובה ימונה משנה חדש לנגיד, והדבר יהווה שינוי כפול בהרכב הוועדה המוניטרית".

"ירון הוא נעלם בקטע המוניטרי", אומר יונתן כץ מלידר, "הוא יצטרך ללמוד וכנראה יחכה בישיבה הראשונה ולא יעשה מיד שינוי. הריבית נמוכה כי אין אינפלציה ואם הוא שם את הדגש על הפעילות הריאלית ועל צורך ליצור איזון בנכסים הפיננסים, הנטייה שלו תהיה להעלות ריבית כדי להחזיר אותה לרמה "נורמלית".

במה שונה מדיניות הריבית של בנק ישראל מזו של הפד?

"לפד יש מנדט כפול, לא רק להבטיח יציבות מחירים אלא גם את שוק התעסוקה והצמיחה הכלכלית. ירון הוא אמריקאי ואני לא יודע כמה התפיסה האמריקאית תשפיע על המדיניות שלו. אבל, לפי הכיוון האמריקאי אנחנו בתעסוקה מלאה והצמיחה צפויה להיות נעה כך שהכיוון הברור הוא העלאת ריבית".