מה דעתך על ההוצאה הציבורית? ועל הנפקת הבנקים לציבור? מאחורי הקלעים של בחירת הנגיד החדש

ההחלטה למנות את פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל התקבלה כבר ביום ראשון. התוכנית המקורית הייתה להכריז על המינוי כבר באותו יום, אולם מסיבת העיתונאים נדחתה ברגע האחרון בגלל הפיגוע בברקן. ביום שני נקבעו שר האוצר משה כחלון סיורי בחירות מוניציפליות, ומשום כך האירוע התקיים רק ביום שלישי, כשזהות המועמד הנבחר נשמרת בסוד עד שעה לפני ההכרזה הרשמית.

בהיעדרו של המועמד הנבחר, הפך האירוע להצגת יחיד של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. שר האוצר שהיה שותף מלא להחלטה, פינה לנתניהו את הבמה וביקש שלא להשיב על שאלות. בעוד נתניהו מעלה על נס את היכולות האינטלקטואליות של ירון, המסר של כחלון היה שהמועמד הנבחר הוא המתאים ביותר להכנת המשק למשבר הבא, שיהיה קשור מן הסתם לטכנולוגיות חדשות ולסיכונים חדשים.

פגישות בבית נתניהו בקיסריה

ירון היה המועמד הרביעי והאחרון שנתניהו וכחלון ראיינו. לפניו הם נפגשו עם פרופ' בן-ציון זילברפרב וד"ר מריו בלכר, אותם הציע נתניהו, ועם פרופ' אפרים צדקה, אותו הציע כחלון. את שמו של ירון, שאינו מוכר מחוץ לחוגי הכלכלנים המתמחים במימון, העלה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון.

נתניהו וכחלון נפגשו עם ירון בביתו של נתניהו בקיסריה ערב יום הכיפורים. לאחר הפגישה הראשונה נערכו עם ירון שיחות נוספות, שעסקו בין היתר בתפיסת עולמו הכלכלית ובאופן שבו הוא רואה את הכלכלה הישראלית. במהלך השיחות האלה העלו נתניהו וכחלון את הנושאים החשובים בעיניהם, או במלים אחרות את ציפיותיהם מהנגיד.

נתניהו הדגיש את נושא ההוצאה האזרחית, סוגיה שעוררה מחלוקת עמוקה בינו לבין הנגידה ד"ר קרנית פלוג. הנגידה טענה שהממשלה צריכה להגדיל תקציבים לנושאים חברתיים ולתמיכות, למשל בהעלאת דמי ביטוח האבטלה למובטלים. היא הדגישה כי ישראל ממוקמת בתחתית מדינות ה-OECD בדירוג יחס ההוצאה האזרחית לתוצר. נתניהו מתגאה בכך שבתקופתו ירד יחס ההוצאה לתוצר בצורה ניכרת. דווקא בשנתיים האחרונות, אצל כחלון, חל שינוי מגמה. תמיכתה של פלוג בהגדלת ההוצאה הממשלתית שולבה בציפייה להעלאת מיסים - ואצל נתניהו וכחלון המיסים חייבים לרדת, תמיד.

שר האוצר ביקש לבדוק עם ירון את עמדותיו בנושא מכירת מניות הבנקים לציבור הרחב. כחלון מאמין במכירת מניות של בנקים, חברות ביטוח וחברות כרטיסי אשראי בבורסה כדרך למנוע היווצרות גרעיני שליטה.

לא ברור מה היו תשובותיו של ירון על שאלותיהם של נתניהו וכחלון, אבל התוצאה מדברת בעד עצמה.

הנעלמים לגבי ירון עדיין גדולים. לאיש אין מושג מה יכולות הניהול שלו, האם יצליח לקדם מהלכים במערכת הפוליטית והממשלתית הישראלית והאם יצליח להחזיר לתפקיד היועץ הכלכלי לממשלה את המעמד שהיה לו בתקופת סטנלי פישר.

סימני שאלה אחרים נוגעים לאיוש התפקידים הבכירים בבנק, שמונו בתקופת פלוג. המשנה לנגידה נדין בודו-טרכטנברג, שראתה את עצמה כבר נכנסת ללשכת הנגידה כממלאת מקום, וראש חטיבת המחקר של הבנק. סימני השאלה האלה יתבררו במהלך הזמן - המשרה החלומית של נגיד הבנק המרכזי מאפשרת לירון מרחב תמרון ושפע של זמן ללמוד ולהשתפר במרבית התחומים. אבל בסוגיה אחת אין לירון הרבה זמן לימוד: גובה הריבית.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויה להעלות את הריבית בתחילת 2019, כך לפי התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל. דעותיו של ירון על רמת הריבית הרצויה אינן ידועות. נושאי מדיניות מוניטרית אינם נמנים על תחומי התמחותו כחוקר וכלכלן.

כיצד תשפיע הריבית בארה"ב

יחד עם זאת, אפשר להסתכן בהשערה שאמיר יוביל קו ניצי יותר מזה של הנגידה הנוכחית, שמדיניותה המוניטרית נחשבת יונית. פלוג הובילה את הוועדה המוניטרית לקבוע כי רמת הריבית בישראל תעלה רק לאחר שהאינפלציה תתבסס בתוך תחום היעד של בנק ישראל, כלומר בין 1% ל-3%. הפד האמריקאי החל להעלות את הריבית כבר בדצמבר 2015, כשהאינפלציה הייתה עדיין רחוקה מיעד יציבות המחירים. בנוסף, נותן הפד משקל שווה בשיקוליו למצב התעסוקה וקצב הצמיחה של המשק, כפי שמסביר יונתן כץ מלידר שוקי הון. בישראל שוק התעסוקה נמצא במצבו הטוב ביותר מזה שנים.

 אינפלציה וריבית בארהב

שיקול נוסף שהרתיע את הנגידה מלהעלות את הריבית היה שער החליפין של השקל. בנק ישראל חשש ששקל חזק מדי יפגע בייצוא ויגרום לקריסת תעשיות מסורתיות ולפיטורים המוניים. המתנגד העיקרי של הגישה הזו בממשלה היה פרופ' שמחון - שסבר שיש לאפשר לשקל לנוע בחופשיות מול הדולר גם אם שער הדולר יצנח לפחות משלושה שקלים. האם ירון יחצה את הכביש ויצטרף למחנה של שמחון?

התשובות על השאלות האלה יתבררו כנראה בקרוב.