נתחיל מהסוף: האם מבול הודעות הטקסט שכולנו מקבלים לסלולרי בימים אלה מפוליטיקאים וממפלגות לקראת הרשויות המקומיות מותר על פי חוק? התשובה היא כן. על אף העובדה שמדובר בהודעות שהן מטרד בדומה להודעות ספאם למבצע ברשת כזו או אחרת - החוק מתיר לפוליטיקאים להטריד את כולנו באין מפרע. למה? הנימוק הרשמי הוא כי לא מדובר בהודעה המשדלת לרכוש מוצר או שירות. גם על תוכן ההודעות אין פיקוח - תושבת ראשון-לציון קיבלה למשל הודעה שיש בה "לכלוך" על מתמודדים אחרים לרשות העיר: "הדיל המסריח של רז ואוזן", כך גורסת ההודעה. במקרים אחרים ההודעה היא סקר "שיפורסם באמצעי התקשורת" בשאלה שנשלחה לתושבת תל-אביב שנשאלה למי תצביע למועצת העיר.
הודעת טקסט לבחירות לעיריית ראשל"צ. המועמדים מטנפים זה על זה
חוק הספאם נכנס לתוקפו ב-2008 במטרה לעשות סדר בכל הכאוס הפרסומי שהציף את הצרכנים בטלפון הביתי, בתיבת המייל או בסלולרי. החוק קבע כי המשווקים יוכלו לשגר הודעות פרסומיות רק באישור הצרכנים - כלומר באמצעות חתימה על מסמך שבו מופיע היתר כזה (במקרה של תביעה או מחלוקת חובת בית העסק להוכיח את קיומה של החתימה הזו, מקוונת או פיזית). בחוק הוגדר כי הודעות ספאם הם רק אלה שכוללת מסרים מסחריים כלומר כאלה שמעודדים לרכוש מוצר או שירות, לפיכך החריג גופים המוגדרים "ללא מטרות רווח" שבחסות החוק הזה רשאים להציף את אזרחי ישראל ב"ספאם" באין מפריע. במשבצת הזו נכנסות כאמור אותן הודעות מטרידות מטעם מפלגות ופוליטיקאים כאשר היות שהן לא מוגדרות כשידול לרכוש מוצר או שירות הן מותרות. מפלגות שהן בחזקת צדיקות יציעו גם הסרה של פרטי הנמען באמצעות הודעה חוזרת ("הסר") כפי שדורש החוק מגופים מסחריים, היתר לא יציעו אופציה כזו כלל.
הודעת טקסט לבחירות לעיריית תל אביב
שינויים שעבר החוק מאז שנחקק ניסו להגן אף על האזרחים. בתחילת דרכו, החוק גם החריג מסרים פרסומיים בנושא קמעות, שידוכים וגאולה אולם תיקון לחוק שנכנס לפני כמה שנים אסר גם על שליחת הודעות אלה למי שלא אישר אקטיבית את קבלת ההודעות הללו מגופים שמציעים גאולה בעד תרומה. דיון שנערך בוועדת השרים לפני כארבע שנים בנוגע לספאם הפוליטי באופן לא מפתיע השאיר את התחום הזה מחוץ לחוק. שהאזרחים יסבלו. עוד שינויים שעבר החוק בדרך קבעו כי התנתקות של צרכן ממועדון של רשת כלשהי משמעה כי הוא אינו מתיר עוד משלוח מסרים פרסומיים מבית העסק.
הודעת טקסט עיריית תל אביב
חוק הספאם מאפשר כאמור לגופים מסחריים לשלוח הודעות פרסומים רק למי שאישר את קבלתן, מה שקורה לרוב עם הצטרפות למועדוני לקוחות ומילוי טפסים. עוד מחייב החוק את בתי העסק לאפשר לנמען להסיר את פרטיו בקלות (באותו האופן שבו נשלחה ההודעה) והוא גם מאפשר לתבוע פיצוי של עד 1,000 שקל לכל הודעה שנשלחה שלא כחוק. מאות פסיקות ניתנו בנושא הזה בבתי המשפט - חלקן לטובת הצרכנים שקיבלו פיצוי על מטרד פרסומי הסותר את האמור בחוק, וחלקן לרעת הצרכנים שלא פעלו בעצמם בהתאם לחוק (למשל שאישרו קבלת הפרסום או שלא טרחו להסיר את שמם מהמאגר). בכל מקרה עד לבחירות - נצטרך לקטר בשקט, כי לפוליטיקאים מותר גם להטריד.
הודעת טקסט בבחירות לעיריית אילת
הודעת טקסט בבחירות לעיריית כפר סבא
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
