הסדר טיעון וכתב אישום נוסף בפרשת השחיתות הציבורית הגדולה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה פרשת "ישראל ביתנו": ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, ששימש גם כיו"ר ההנהלה של רשות הניקוז ים המלח, יודה בביצוע עבירה של הפרת אמונים, לאחר שאישר תשלום כספים מהמועצה לגורם שידע כי בידו לפעול ולהשפיע על העברת תקציבים למועצה "ממפלגת ישראל ביתנו", תוך שהוא משער שכספים אלה יגיעו גם לעובדי ציבור נוספים; כך עולה מכתב אישום שהוגש הבוקר (ה') נגד ליטבינוף על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית משפט השלום בתל-אביב.
ליטבינוף מצטרף לשורה של נאשמים בפרשת "ישראל ביתנו", שכתבי האישום נגדם כוללים למעלה מ-10 תת-פרשיות המתארות מערכות יחסים מסואבות של שוחד ושחיתות, במסגרתן נבחרי ציבור, בהם שרים בכירים, הקצו תקציבי מדינה לגופים ואנשים פרטיים תמורת שוחד וטובות הנאה. הנאשמת המרכזית בפרשה היא פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, חברת כנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו בראשות שר הביטחון, אביגדור ליברמן. קירשנבאום מואשמת בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.
בחודשים האחרונים חתמו שורה של נאשמים על הסדרי טיעון בפרשה, וקירשנבאום נותרה כמעט לבדה במערכה המשפטית המתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
על-פי כתב האישום שהוגש נגד ליטבינוף על-ידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן ועמרי קופלר, האירועים בו "עוסקים בכך שהנאשם לא מנע העלאת הצעה לתשלום כספים מרשות הניקוז למי שבידו להשפיע על עובדי ציבור שבכוחם לגרום לשחרור תקציבים שכבר הוקצו לרשות הניקוז, ובנוסף אישר הנאשם תשלום כספים מהמועצה לגורם שבידו לפעול ולהשפיע על העברת תקציבים למועצה, תוך שהוא משער שכספים אלה יגיעו גם לעובדי ציבור נוספים".
אותם אירועים מפורטים בשני אישומים המיוחסים לליטבינוף. הראשון עוסק באירועים סביב המועצה האזורית תמר ורשות הניקוז - מכתב האישום עולה כי החל משנת 2007 שילמה המועצה לישראל יהושע, ששימש כמנהל וכבעלים של חברת ייעוץ בשם "סגולה לישראל - ניהול וקידום פרוייקטים בע"מ", עבור שירותי ייעוץ ולובי, תשלום חודשי קבוע (ריטיינר) בסך 10,000 שקל, ומשנת 2011 - ריטיינר חודשי בסך 20,000 שקל. עוד צוין כי בשנים 2011-2013 קיבל יהושע בונוס שהוגדר כ"מיוחדות" מהמועצה בהיקף כולל של 1,000,000 שקל, בגין סיוע בעניין הוועדה לשינוי גבולות (שחלקו הועבר ללוביסט אחר שנתן אף הוא שירותי יעוץ ולובי למועצה).
על-פי האישום, בדצמבר 2013 החליטה ועדת התמיכות במשרד החקלאות על העברת תמיכה כספית בהיקף של כ-7 מיליון שקל, לרשות הניקוז ים המלח, זאת על בסיס שיקולים מקצועיים שהונחו בפני חברי הוועדה. בהמשך לכך, בינואר 2014, לאחר החלטת ועדת התמיכות, פנה ליטבינוף לגרשון עמל ("גרי"), שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל רשות הניקוז ים המלח, ואמר לו שיהושע מבקש לקבל עמלה בסך 25% מכספי התמיכה, בגין שחרור כספי התמיכה שלטענת יהושע היו תקועים. ליטיבינוף סיפר לגרשון עמל כי להבנתו כספי העמלה אמורים להגיע לעובדי ציבור שבידם להשפיע על מתן תקציבים, והציע לגרשון עמל לקיים פגישה בנושא.
לפי האישום, בהמשך לבקשה זו התקיימה פגישה משולשת בתל-אביב, בנוכחות ליטיבינוף, יהושע וגרשון עמל, במהלכה הבהיר יהושע כי הוא מקורב לעובדי ציבור להם השפעה על הקצאת התקציבים, והציע לגרשון עמל לבחון אפשרות לשלם לו תשלום חודשי קבוע (הסכם ריטיינר). ליטבינוף תמך בהצעה, ולא מנע את קידומה, זאת חרף הבנתו כאמור כי הכספים אמורים להגיע לעובדי הציבור הנ"ל.
לאחר הפגישה המשולשת, גרשון עמל עדכן את הנאשם על כך שיהושע חוזר ומבקש עמלה מכספי התמיכה, וליטבינוף עמד על כך שההתקשרות יכולה להיות על בסיס ריטיינר חודשי קבוע בלבד.
בסופו של דבר יהושע לא קיבל עמלה בגין כספי התמיכה, וגם הסכם ריטיינר חודשי קבוע מעולם לא נחתם בינו לבין רשות הניקוז ים המלח.
האישום השני עוסק בתקציב עבור מכון מכון מחקר ים המלח, אשר לטובתו פעל ליטבינוף לגיוס תקציבים ממקורות שונים. במסגרת פעילות זו, במהלך שנת 2012 פנה ליטבינוף ליצחק בורבא, מנכ"ל מטמנות אפעה, על-מנת שיסייע לו בגיוס תקציבים לטובת מכון המחקר - וזה השיב כי הוא יכול לסייע. על-פי האישום, בורבא הבהיר כי גיוס התקציב יעשה דרך אלכס ויז'ניצר, שכיהן בתקופה הרלוונטית כיו"ר הדירקטוריון של חברת מקורות, אשר ביכולתו לדאוג לכך שמפלגת "ישראל ביתנו" תקצה תקציבים. עוד הבהיר בורבא לליטבינוף כי בעד העברת התקציב הקואליציוני יש לשלם לויז'ניצר עמלה, אשר תעמוד על סך של 25% מהיקפו. בורבא הבהיר עוד כי לצורך התשלום לויז'ניצר על המועצה להתקשר עם חברה בשם י.א חי יזמות ואחזקות בע"מ.
בהמשך לכך התקיימה פגישה במשרדו של ליטבינוף, יחד עם ציון זוארץ, מנכ"ל חברת י.א חי, ובסמוך לאותה פגישה הועברה לליטבינוף טיוטת חוזה לגיוס כספים שאושרה על-ידי היועץ המשפטי של המועצה ונחתמה לאחר מכן על-ידי ליטבינוף וגזבר המועצה.
בתחילת שנת 2014, לאחר שהועבר חלק מהתקציב שהובטח למועצה, באמצעות החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, ובהמשך להסכם שנחתם, אישר ליטבינוף להעביר מעל 400 אלף שקל מהמועצה האזורית תמר לחברת י.א חי.
"כספים אלה שולמו לחברת י.א חי, תוך שהנאשם מודע לכך שמקור הכספים שהועברו מהחטיבה להתיישבות הוא תקציב המדינה, ולמעשה כסף שהיה נתון לשליטת מפלגת ישראל ביתנו מכוח הסכם קואליציוני. הנאשם היה מודע לכך כי העמלה ששולמה לחברת י.א חי עתידה לעבור לויז'ניצר, ושיער כי ממנו היא תעבור לעובדי ציבור נוספים", נכתב באישום.
במסגרת חקירת פרשת "ישראל ביתנו" נחשד ליטבינוף תחילה גם במתן שוחד, ואולם אישומי השוחד לא נכללו באישום. כתב האישום נגדו הוגש כאמור במסגרת הסדר טיעון, לפיו ליטבינוף יודה ויורשע בביצוע עבירת הפרת אמונים. מהפרקליטות נמסר כי "ההחלטה להתקשר בהסדר התבססה, בין היתר, על העובדה שליטבינוף קיבל אחריות על מעשיו והודה במעשים המיוחסים לו בטרם החל לנהל את המשפט. ההסדר אינו כולל הסכמה לגבי העונש שיוטל על ליטבינוף, כאשר הפרקליטות תדרוש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל וכן קביעה כי במעשיו של ליטבינוף יש קלון".
ההסדר אושר על-ידי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן.
עו"ד דפנה וינברג, באת-כוחו של דב ליטיבינוף, מסרה בתגובה כי "עכשיו הובהר רשמית גם לכל המקטרגים והמשמיצים, כי להבדיל מההאשמות כנגד ראשי רשויות מקומיות בעניינים שנוגעים לטובתם האישית ובמעשי שוחד ומרמה - חטאו שלו היה בדאגה למועצה ולתושביה, ולא לעניין אישי כלשהו. משעה שהפרקליטות הבינה וקיבלה שהחשדות שיוחסו לו מלכתחילה אינם נכונים, מצא ליטבינוף לנכון לקחת אחריות ולחתום על הסדר טיעון, טרם הבחירות הקרובות לראשות המועצה, על-מנת לפזר את עננת החשדות, ועל-מנת שבפני ציבור הבוחרים תהיה תמונה עובדתית ומשפטית ברורה בהגיעו לקלפי.
"לפי האמור בהסדר הטיעון, ליטבינוף לא מנע העלאת הצעה לתשלום כספים ללוביסטים שהציגו את עצמם כמי שיש בידם להשפיע על העברת תקציבים או שחרור תקציבים שכבר אושרו למועצה ולרשות הניקוז, על אף ששיער שכספים אלה יגיעו לעובדי ציבור. ההסדר שנחתם מבהיר כי ראש המועצה לא פעל בשום צורה ואופן לטובתו האישית, כי לא היה חלק מהשיטה של פרשת ישראל ביתנו ולא היה מודע לה, וכי פעל אך ורק למען קבלת תקציבים עבור המועצה ורשות הניקוז.
"ראש המועצה הבהיר,כי התשלום ללוביסט בגין התקציב למכון המחקר במצדה הוא טעות שבוצעה בתום-לב, מתוך הבנה שהדבר מותר ומקובל ובהתאם להסכם גלוי ורשמי שנבחן ואושר טרם חתימתו על-ידי היועצים המשפטיים של המועצה, וכי בכל הנוגע ברשות הניקוז, הוא שדחה ומנע את ההצעה לתשלום עמלה בגין הקצאת התקציב.
"מאחר והפרקליטות לא מייחסת לראש המועצה שום פעולה הנגועה בעניין אישי כלשהו, הוא מתכוון להיענות לרוב המכריע של תושבי המועצה ולהתמודד בבחירות הקרובות, במטרה להמשיך בכהונתו לטובת קידום האזור ותושביו".
*** גילוי נאות: דב ליטבינוף ופאינה קירשנבאום הם בגדר נאשמים בלבד, הם לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן זכאים ליהנות מחזקת החפות. בעניינו של ליטבינוף הוגש הסדר טיעון, אשר אם יעמוד בו ויודה בעבירה המיוחסת לו, צפוי ליטבינוף להיות מורשע. בעניינה של קירשנבאום מתנהל בימים אלה הליך הוכחות, במסגרתו היא מכחישה את כל המיוחס לה. כל עוד לא הורשעו בדין, הנאשמים הם בגדר חפים מפשע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.