ביהמ"ש העליון ביטל הסכם להקמת פרויקט מגורים בזכרון יעקב

בית המשפט העליון בדעת רוב ביטל השבוע (ג') פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה על אכיפת התחייבותה של המועצה המקומית זכרון יעקב, הנובעת מחוזה עליו חתמו ראש המועצה הקודם וגזבר המועצה, במסגרתו התחייבו בשם המועצה לתמוך בתוכנית לשינוי ייעוד אותה מקדמת חברת מאיר אפרת אחזקות בע"מ. הסיבה לביטול: החוזה לא קיבל את אישור מליאת המועצה המקומית.

החוזה שבמחלוקת נוגע לפרויקט לבנייתן של 144 יחידות דיור במקרקעין הרשומים בבעלותה של חברת מאיר אפרת, המכונים "מתחם מלון עדן אין בזכרון יעקב". במסגרת החוזה שנחתם, התחייבה המועצה לתמוך ביוזמה של חברת מאיר אפרת להגיש תוכנית לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, אשר ביקשה לקדם שינוי ייעוד של המקרקעין מ"מלונאות ונופש" לייעוד למגורים.

התוכנית האמורה, ובכלל זו הקמת יחידות דיור באזור שיועד מלכתחילה למלונאות, הייתה מושא למחלוקות ציבוריות בזכרון יעקב, כאשר בין השאר על רקע מחלוקת זו, כך נטען במסגרת הדיונים, התפטר ראש המועצה הקודם, אלי אבוטבול, בחודש אפריל 2016, ובעקבות כך התקיימו בחירות חדשות ברשות. מי שנבחר כראש המועצה החדש הוא זיו דשא, שנמנה עם המסתייגים מהתוכנית ואף היה אחד ממגישי ההתנגדויות לה, לצד תושבים נוספים.

בהתאם להסתייגויותיו של ראש המועצה החדש, התקיים דיון במליאה בחודש אוגוסט 2016, ביוזמתו של דשא, בסיומו החליטה המועצה כי תגיש ערר על התוכנית למועצה הארצית לתכנון ובנייה. החלטה זו התקבלה בדעת רוב של 7 חברים (ובהם ראש המועצה דשא), כנגד ארבעה.

ביום שבו הוגש הערר, הגישה חברת מאיר אפרת וחברה זרה נוספת תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המועצה. התביעה כוונה, בין השאר, לאכיפת החוזה שנכרת בין חברת מאיר אפרת למועצה. בתביעתן טענו החברות כי המועצה אינה רשאית לחזור בה מהתחייבותה החוזית לתמוך בתוכנית, וכי התנגדותה העדכנית של המועצה לתוכנית נובעת משיקולים זרים ופוליטיים ואף נגועה בניגוד עניינים של ראש המועצה דשא.

תביעת החברות התקבלה על-ידי בית המשפט המחוזי (השופטת עפרה אטיאס), תוך שזה מורה על אכיפת התחייבותה של המועצה לתמוך בתוכנית, ועל כך שעל המועצה לחזור בה מהערר שהגישה.

"בעניינים בעלי חשיבות ציבורית אין מקום לקיצורי דרך"

על פסק הדין של מחוזי חיפה הוגש על-ידי המועצה ערעור לבית המשפט העליון. השאלה שעמדה בפני שופט העליון (השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ויוסף אלרון), היא האם ניתן לאכוף את החוזה עליו חתמו ראש המועצה לשעבר אלי אבוטבול והגזבר שלה על המועצה ולחייבה לקיימו, באופן כזה שהמועצה תהיה מנועה מלהסיר את תמיכתה בתוכנית.

השופט דפנה ברק-ארז (אל דעתה הצטרף השופט מינץ) השיבה על שאלה זו בשלילה.

בהכרעתה ציינה השופטת כי יש לקבל את ערעורה של המועצה ולהורות בהתאם על ביטול פסק הדין של המחוזי. השופטת ברק-ארז ציינה, כ"שיעור לחיים", כי "בעניינים בעלי חשיבות ציבורית אין מקום לקיצורי דרך". לפי ברק-ארז, המועצה היא הגוף הנבחר של הרשות המקומית, ועל כן היא האחראית על קבלת החלטות שיש להן השלכות על האינטרס הציבורי. בהתאם לכך הוסיפה, "היא אף מחויבת בסטנדרטים של שקיפות וכפופה לכללי המשפט המינהלי באשר להליך קבלת החלטות תקין".

על כן נקבע כי דרך המלך לקידום פרויקטים משותפים בין חברות יזמיות לבין רשות, אינה באמצעות חוזה עסקי הנכרת ללא אישורה של המועצה. במובן זה, השלימה ברק-ארז, "הדרך הקצרה היא לפעמים הדרך הארוכה".

השופט יוסף אלרון בדעת מיעוט ציין כי הפגם באי-קבלת אישור מליאת המועצה אינו יורד לשורש סמכותה של המועצה, אלא כזה הניתן לתיקון באמצעות דוקטרינת הבטלות היחסית.

מבלי להידרש לשאלת "טובת הציבור" כתוצאה מקידום התוכנית, אלרון הוסיף כי "משנחתם החוזה, יש ליתן משקל ראוי גם לאינטרס הציבורי, המחייב כי המועצה תקיים את התחייבויותיה של קודמתה ולא תתנער מהן אך בשל חילופים פרסונליים בהרכב המועצה והעומד בראשה" (ע"א 4872/17).

את המועצה המקומית זכרון יעקב ייצגו עורכי הדין מרדכי בייץ וחני רוטשטיין-כהן ממשרד יגאל ארנון ושות'. את מאיר אפרת אחזקות בע"מ ייצג עוה"ד ישי בית-און.