המדינה תקים מעין "קרנות ריט" להשקעה סחירה בתחומי התשתיות

תחום קרנות ההשקעה הייעודיות שנסחרות בבורסה במגמת התרחבות: היום (א') פרסמו המדינה והרגולציה מסגרת להסדרה עתידית של קרנות השקעה בתשתיות. בכוונת המדינה להוציא לדרך קרנות השקעה שכאלה, שבדומה לקרנות הריט בנדל"ן יספקו למשקיעים בהן הטבות מס.

מדובר בקרנות שישקיעו בתחומי מים, טיהור שפכים ומחזור של פסולת; בהקמה ובהפעלה של כבישים, נמלים ופרויקטי תחבורה; בייצור ובהולכה של חשמל ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי; בהקמה ובהפעלה של תשתיות טלפוניה, אינטרנט, כבלים והפצת שידורים; וכן ב"כל תשתית המבוצעת במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין המדינה והמגזר הפרטי (PPP)", וכל תחום אחר ששר האוצר יכריז עליו כתחום תשתיתי. בדומה לקרנות הריט תחויבנה קרנות התשתיות לחלק לבעליהן את עיקר רווחיהן מדי תקופה קבועה.

 התחומים בהם ישקיעו הקרנות החדשות

כל זה עולה מדוח הביניים של "הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות", שפורסם היום לצורך קבלת הערות ציבור, ושמוביל על ידי אנשי החשב הכללי באוצר (חשכ"ל), בראשות רוני חזקיהו; רשות המסים, בראשות ערן יעקב; וכמובן רשות ני"ע, שבראשות ענת גואטה, שמפקחת על השוק הסחיר. 

למעשה, כבר שנים שהמדינה שואפת ופועלת לממן פרויקטי תשתיות באמצעות הסקטור הפרטי, באמצעות פרויקטי PPP (שותפות ציבורית-פרטית) - בין אם באמצעות מכרזי PFI (יוזמה פיננסית פרטית) או BOT (בנה, הפעל, העבר). נכון להיום, מצוין בדוח הביניים, "היקף הפעילות הכולל של פרויקטים בביצוע בשיטת PPP בישראל נעמד בכ-50 מיליארדי שקל ובנוסף קיימים פרויקטים מתוכננים בהיקף של עשרות מיליארדי שקל נוספים". 

לדברי חברי הוועדה, "הקרנות שיקומו ויפעלו בהתאם לאסדרה (רגולציה) זו, יוכלו לשמש כלי משמעותי למימון פרויקטים בתחום התשתיות, ולהוביל להגברת התחרות בשוק האשראי למימון הפרויקטים ובשוק הבעלות על הפרויקטים. בפרט, רואה הוועדה חשיבות רבה בהגדלת התחרות בתחום ארגון החוב לפרויקטי תשתיות, תחום שמאופיין במספר שחקנים מצומצם ביותר. בנוסף, הוועדה סבורה כי ניירות הערך של הקרנות יהיו מכשיר השקעה העשוי להיות משמעותי לציבור בכלל ולגופים מוסדיים בפרט, ולהוביל לניתוב כספים לשוק ההון ולחיזוק המסחר בבורסה". כמו כן, מהלך זה נעשה אגב כך ש"צפוי גידול בהיקף הפרויקטים בתחום התשתיות בישראל, לרבות בפרויקטים המבוצעים בשיתוף המגזר הפרטי, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך", כדברי המדינה, שמפעילה צוות תשתיות 2030.

חברי הוועדה מסבירים כי "מקור האשראי העיקרי של פרויקטים בתחום התשתיות בישראל הוא אשראי של המערכת הבנקאית, ובעיקר של שני הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי. בנקים אלה פועלים כמארגני החוב במרבית הפרויקטים ולאחר מכן הם מוכרים נתחים ממנו לבנקים אחרים, גופים מוסדיים וגופי מימון זרים ומקימים קונסורציום מלווים. כמו כן, המקור להון העצמי של הפרויקטים הוא בעיקר מחברות העוסקות בתחום ייזום פרויקטים בתחום התשתיות ושתי קרנות פרטיות הפועלות בתחום (תש"י ונוי; ר"ש)".

מהצד השני, השוק המוסדי מנהל כיום כספים בהיקף אדיר ומנהלי ההשקעות בגופים המנהלים מחפשים אחר אפיקי השקעה נאותים, ובראשם השקעה בפרויקטי תשתית.  מבחינת המוסדיים השקעה בפרויקטים שכאלה משיגה שתי מטרות - האחת הקטנת התלות המיידית בשוקי ההון, והשנייה - יצירת עוגן תזרימי ארוך טווח, שיישרת את צורכיהם לשרת את התשלום ההולך וגדל של קצבאות חודשיות לחוסכים.

כיצד ייראו הקרנות החדשות? על פי דוח הביניים הן יהיו קרנות ישראליות שייסחרו בבורסה ויכללו פיזור, כך שברבות השנים לא יהיו בכל אחת מהן חמישה בעלי מניות או פחות שיחזיקו יחדיו ב-50% מהקרן (או יותר). כמו כן, לפחות 75% מנכסיהן - בהיקף 200 מיליון שקל לפחות - יושקעו ב"נכסי תשתיות כשרים" בישראל. היזמים שיקימו קרנות השקעה בתשתיות יוכלו להעביר להן פרויקטים שבשליטתם.

כחלק מהרצון לתמרץ גופים שכאלה, הקרנות החדשות יהיו זכאיות להטבה זמנית באגרות לבורסה. עם זאת, הוועדה מציינת גם כמה אתגרים שעומדים בפני הקרנות הללו ובהם: היקף מוגבל של פרויקטים בתחום התשתיות בישראל והיעדר צנרת ידועה של פרויקטים בתכנון, קושי אפשרי בהעלאת דיבידנד מחברות הפרויקט, וקושי אפשרי בניצול הטבת המס.

נזכיר כי באחרונה השלימה קרן תשתיות חדשה, ג'נריישן קפיטל (Generation Capital), שהקימו יוסי זינגר וארז בלשה, בשותפות עם קבוצת ויולה, גיוס ראשוני של הון ממוסדיים בהיקף של 230 מיליון שקל, והצהירה על כוונה לגייס עוד הון באמצעות הנפקת מניות בבורסה במהלך השנה הקרובה.

נכון להיום נסחרות בת"א ארבע קרנות ריט הפועלות בתחום הנדל"ן המניב - ריט 1, סלע קפיטל, מגוריט ומניבים. שתי חברות נדל"ן נוספות שהצהירו על כוונה להנפיק קרנות ריט, שאליהן יועברו חלק מנכסיהן - אזורים ואאורה - עצרו לפי שעה את התקדמות המהלך.