חברת חכ"ל בנייה ופיקוח, מקבוצת כלכלית ירושלים, תשלם מס בסך מעל 20 מיליון שקל על רכישת אג"ח של חברת-האם שלה בזול ומכירתן ברווח בתקופת משבר 2008 - כך קבע השבוע בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
לפני עשור, בסתיו 2008, משבר כלכלי פקד את העולם וטלטל את השווקים הפיננסיים. בין היתר, המשבר העולמי גרם לירידה מהירה ותלולה במחיריהם של ניירות ערך רבים. המשבר השפיע גם על שוק ההון הישראלי. באותה תקופה תאגידים רבים זיהו הזדמנות עסקית בירידה הממשית שאירעה במחירי ניירות הערך שהונפקו על-ידם, והם פעלו לרכוש בשוק ב"רכישה עצמית" חלק מאותם ניירות ערך, וזאת במחירים מוזלים.
כך גם עשתה גם חברת הבנייה חכ"ל בנייה ופיקוח, אשר נמנית עם קבוצת כלכלית ירושלים העוסקת בענף הנדל"ן והבנייה. החברה רכשה את האג"ח הנסחרות של כלכלית ירושלים כאשר שערי האג"ח היו במגמת ירידה או בשפל, ומכרה את אגרות החוב בחזרה לציבור משנת 2010 ועד לשנת 2011, כאשר הרווח הכולל שצמח לה מכך הוא כ-70 מיליון שקל.
כ-8 שנים מאוחר יותר, צפויה החברה לשלם את המס על המהלך, כאמור, לאחר שבית המשפט דחה השבוע את ערעור המס שהגישה החברה על שומה שהוציא לה פקיד שומה למפעלים גדולים ברשות המסים, וקבע כי יש לייחס את הרווח הנובע מאג"ח שמכרה חכ"ל בנייה ופיקוח אליה, ולא אל כלכלית ירושלים.
בכך דחה השופט הרי קירש את הטענה כי הרווח מרכישת האג"ח בזול ומכירתן בהמשך במחיר גבוה יותר צריך להיות מיוחס לצורכי מס לכלכלית ירושלים - חברת-האם המנפיקה, אשר לו הייתה מתקבלת, הייתה מובילה לאפס מס על הרווחים ממכירת האג"ח.
השופט קירש קיבל את עמדת פקיד השומה למפעלים גדולים, אשר יוצג על-ידי עורכי הדין מאיר פורת ורועי רותם מהמחלקה הפיסקאלית שבפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), לפיה יש לשייך את הרווחים לחכ"ל, שמבחינה קניינית רכשה את אגרות החוב ומכרה אותן ברווח, ואף רשמה אותם במאזניה. עמדה זו מביאה לתשלום מס חברות של המערערת, לשנים 2010 ו-2011, בסך כולל של כ-17 מיליוני שקל כאמור, בתוספת ריביות והצמדה.
לאחר שמיעת העדים, שכללו את נציגי המערערת וכלכלית ירושלים, היועצים מפירמת EY ונציגי פקיד השומה, השופט קירש מצא לדחות את טענות המערערת במלואן, תוך שהוא מקבל את עמדת פקיד השומה, לפיה אין הצדקה בנסיבות המקרה לסטות מדיני החברות ולייחס את אגרות החוב לחברת-האם.
נפקות השוני בין גישות הצדדים נעוצה במצבה הפיסקאלי של חכ"ל לעומת מצבה של כלכלית ירושלים באותם ימים: תוספת ההכנסה של חכ"ל לשתי שנות המס מגיעה לכדי 67.9 מיליון שקל. נמצא כי בשל ההפסדים הצבורים הניכרים שהיו בידי כלכלית ירושלים, ייחוס הרווחי לה לא היה צפוי להביא לתשלום מס חברות - לא בעת הרכישה ולא בעת המכירה של אגרות החוב. מנגד, ייחוס המס לחכ"ל טמן בחובו את המס הנדרש על-ידי פקיד השומה.
חכ"ל הציגה הסדר שנחתם בינה לבין כלכלית ירושלים, לפיו לכאורה "מופקעים" רוב הרווחים של חכ"ל לטובת כלכלית ירושלים, וחכ"ל עצמה נותרת עם "רווח צנוע" - כפי שהגדיר אותו בית המשפט. לטענת חכ"ל, היא שימשה למעשה "ברוקר" עבור כלכלית ירושלים ברכישת האג"ח, ולכן לא הייתה זכאית אלא לעמת ברוקראז' צנועה בגין מאמציה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי על-פי ההסכמים הקיימים, אין רמז לכך שכלכלית ירושלים תהיה זכאית "לכל התמורה שתתקבל ממכירת אגרות החוב", כפי שנכתב מאוחר יותר בהסכם מתן שירותים שנחתם לאחר מכירת האג"ח.
השופט קירש קבע כי "אין להלום מצב של השארת מרחב תמרון (במכוון או הלכה למעשה), כאשר שיוך התוצאות לכלכלית ירושלים נעשה כלפי חוץ לאחר התייצבות השוק והשערים, ובחכמה שלאחר מעשה".
עוד ציין השופט כי "לא מדובר בפרק זמן קצר וחסר משמעות בין עיצוב ההסדר הפנימי (לפי הנטען) לבין מתן ביטויו כלפי רשויות המדינה - חלפו שנתיים שלמות בין ביצוע עיקר הרכישות (בעיקר בנובמבר ודצמבר 2008) לבין הגשת דוח המס של המערערת לשנת 2009 בחודש דצמבר 2010".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
