מדיניות פופוליסטית ותחזיות קודרות גרמו לסלקום לבקש דחייה במכרז התדרים

מחירי הסלולר צנחו בשנים האחרונות במאות אחוזים. מצד אחד, מדובר כמובן בבשורה חיובית. מצד שני, נראה ששוק הסלולר איבד את שיווי המשקל. השוק רווי, התחרות עזה וברמת המחירים הנוכחית החברות מתקשות להרוויח. כל אלו הובילו את סלקום לבקש ממשרד התקשורת לדחות את מכרז התדרים הקרוב, במצב הנוכחי היא פשוט לא מסוגלת לבצע השקעות חדשות בתשתיות. סלקום לא לבד, היא רק זו שעומדת בראש. שש הערות על עתידו של שוק הסלולר הישראלי:

1. משרד התקשורת אמור לפרסם בעוד כחודשיים מכרז תדרים חדש שישפיע על האופן שבו ייראה בעתיד שוק הסלולר. במכרזים מסוג זה, נדרשות החברות למלא חובות כאלה ואחרות, כמו למשל שדרוג תשתיות והרחבת הפריסה הסלולרית, בתמורה להשתתפות במכרז.

אלא שלמשרד התקשורת מצפה כאב ראש לא קטן, החברות מאותתות שהן יתקשו לעמוד במחויבות חדשות. סלקום אומרת את הדברים בריש גלי, ומבקשת לדחות את המכרז. סלקום בניהולו של ניר שטרן נושאת את הדגל עבור כל החברות בענף הסלולר המקרטע, ואסור לזלזל בכך.

2. הזעקה של סלקום היא רק סימפטום למצבו הקשה של שוק התקשורת הישראלי. החברות יושבות בימים אלה על תוכניות העבודה לשנה הבאה, והמציאות שמתגלה לנגד עיניהן לא מעודדת.

החברות כבר עכשיו מפסידות כסף ומקצצות בהשקעות חדשות. פעם זה בסלולר (סלקום עצרה כמעט לחלוטין את פריסת הדור הרביעי), פעם זה בטלוויזיה (פרטנר העלתה מחירים בלית ברירה), הוט ובזק עוצרות השקעות (בהקמת רשת חדשה) והיד עוד נטויה.

3. נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, הוא האיש האחראי, וניכר שהוא מבין היטב את הסיטואציה. כהן ביקר לאחרונה בניו יורק ונפגש שם עם אישי תקשורת בכירים. הוא גם מקפיד לקיים שיחות עם משקיעים זרים. כהן שומע יותר ויותר ביקורות נוקבות על מדיניות המשרד שלא מאפשרת לשוק להתפתח.

מישהו שם לב בכלל שהמשקיעים הזרים כבר יצאו מפרטנר וסלקום? שוק התקשורת בישראל הפך להיות לא רלוונטי למשקיעים, והם פשוט לא מוצאים בו עניין. הסיבה היחידה לכך היא מדיניות רגולטורית ששמה לנגד עיניה הפופוליסטיות את תווית המחיר בלבד לצרכנים.

המשקיעים הזרים מכירים את השוק העולמי היטב ויודעים להשוות בין המדינות השונות. אף אחד מהם לא רוצה להשקיע בשוק עם תשעה שחקנים סלולריים שהמחירים בו עומדים על 20-30 שקל לחבילה.

4. הפערים בין איכות הרשת הסלולרית בישראל למדינות המובילות הולכים וגדלים. אפילו מנכ"ל משרד התקשורת תיאר את חוויית השימוש שלו בסלולר בדור הרביעי בארה"ב, כטובה הרבה יותר מזו בישראל. אחד המשקיעים הזרים הוותיקים בשוק התקשורת אמר השבוע כי הוא מעולם לא חווה חוויית שימוש כל כך גרועה כמו בישראל. "העסק פשוט זוחל", הוא אמר.

המשקיעים הזרים לא מאמינים שהשוק הסלולרי יתאושש בקרוב. הם רואים את תזרימי המזומנים של החברות הסלולריות וצופים קטסטרופה. מישהו מצפה שהם יוסיפו וישקיעו? בנק ההשקעות גולדמן זאקס אמר בפירוש שכל עוד המדיניות הרגולטורית תישאר כמו שהיא, משקיעים זרים לא יחזרו לשוק התקשורת בישראל.

5. החברות הסלולריות מנסות להעלות מחירים בשקט. הן משתדלות לא להיות אגרסיביות בתחרות, אבל כל עוד אקספון של חזי בצלאל ממשיכה לפרסם מדי יום חבילת 40 גיגה ב-29 שקל לחודש, וגולן טלקום הולכת בעקבותיו, ורמי לוי ימכור חבילה סלולרית ללקוחותיו בשקל לחודש - הסיכוי שניתן יהיה להעלות מחירים נמוך מאוד.

ראו למשל מה קורה עם הוט מובייל. היא קיבלה החלטה אמיצה להפסיק ולשחק במגרש המחיר, ובעצם העלתה מחירים. היא סובלת מנטישה קבועה של לקוחות אחרי שהובילה את טבלת הניודים במשך שנים. היא פשוט לא מוכנה להתחרות על לקוחות שרוצים חבילת סלולר ב-20 שקל לחודש, והיא משלמת על כך בניוד שלילי של לקוחות כבר כמה חודשים.

6. נחזור לסלקום ולמכרז התדרים הקרוב. המדינה מוכנה לפצות אותה ואת פלאפון על פינוי תדרים ישנים, אבל המחלוקת היא מה יהיה היקף הפיצוי ואיך הוא יבוא לידי ביטוי. כאן צריכה המדינה לשאול את עצמה בכנות את השאלה המתבקשת: כאשר מזיזים את צה"ל מתחום תדרים כלשהו, הוא מפוצה באופן מלא? כמובן שכן. כאשר המשטרה נדרשת לזוז בתדרים שלה, היא מקבלת פיצוי? ברור. כנ"ל גם לגבי גופים נוספים שהמדינה לא מהססת לפצות כך או אחרת. אז למה חברות הסלולר לא?

למרות הכול, אין סיבה לקבל את הדרישה של לדחות המכרז. הרגולטור מחויב להקצות את המשאבים העתידיים של החברות מבעוד מועד, רק כך ניתן להבטיח את הקידום של שוק הסלולר. אי אפשר להקצות תדרים אחרי כל העולם ואז להתפלא שמדינת ישראל מפגרת מאחור. יחד עם זאת, הפיצוי לחברות חייב להיות ראוי והוגן.