מוות מתחת לרדאר: בלי שם, בלי פנים, כך מתים פועלי בניין בישראל

10:00 בבוקר. המקום: בת ים, פינת הרחובות הנביאים-הקוממיות. אתר של חברת אלקטרה בנייה. העבודות במקום נעצרות בבת אחת. אנטון מרצנקו (26) מחולון, שעבד באתר בבניית בניין מגורים נפל מקומה 14 לתור פיר של שרוול פסולת. ואז הריטואל הקבוע: עובדי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה מודיעים על חקירת נסיבות התאונה. וחברת הבנייה מוציאה הודעה לתקשורת שבו היא מביעה צער. 

● לפרשנות של עורך נדל"ן גיא ליברמן: יצא לעבודה, נפל מגובה, מת: פועל הבניין שאנחנו לא מכירים

35 פועלים ועוברי אורח נהרגו באתרי בנייה בישראל מתחילת 2018, יחד עם הפועל שנהרג הבוקר. מדובר בעלייה של 34% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. ב-2017 כולה נהרגו 35 איש באתרי בניה ברחבי הארץ.

 I2

מחברת אלקטרה בנייה נמסר בתגובה: "אלקטרה בנייה משתתפת בצער משפחת ההרוג, וברגעים אלה נבדקות נסיבות המקרה הספציפי בשטח. החברה בוחנת ומתחקרת כל אירוע בטיחותי מתוך מטרה להפיק מסקנות ותובנות שיימנעו מקרים דומים. לאור התאונות האחרונות, עוד לפני המקרה המצער שאירע הבוקר, הוחלט בחברה על מספר צעדים מידיים נוספים להגברת הבטיחות בפרויקטים השונים, ביניהם מינוי צוות של יועצים חיצוניים מנוסים בתחומי הבנייה והבטיחות, אשר בוחנים באופן שוטף את הבטיחות באתרי החברה תוך שימת דגש על דרכים לשיפור מתמיד ומידי של הנושא ככל שניתן".

ממשטרת ישראל נמסר כי "כוחות של משטרת ישראל ביצעו פעולות חקירתיות במקום. מספר בעלי תפקידים הקשורים לאתר זומנו למסירת עדות בתחנת המשטרה".

מי מכיר את האיש שבקיר?

הכאוס הבטיחותי ששורר באתרי בנייה רבים בישראל, אמנם עולה לכותרות בשנים האחרונות שוב ושוב ואף מגיע לדיונים בכנסת בתדירות גבוהה, אלא שבשטח קשה לראות שיפור במספר התאונות והנפגעים, ולא פחות חשוב מכך - בשקיפות הנתונים לגבי התאונות עצמן ולגבי זהות הנפגעים עצמם. בדיקה שקיים "גלובס" בימים האחרונים סביב מותו של פועל ממזרח ירושלים, יכולה לתאר בצורה מוחשית במיוחד מדוע כמעט תמיד מתוארים פועלים שנפגעים בתאונות עבודה כשקופים.

התאריך: 27.9, יום חמישי. בקיבוץ גבעת ברנר שליד רחובות מתבצעות עבודות שיפוצים במחסן של גן האירועים "הגבעה". 

גן האירועים נמצא בבעלותו של מתן קדוש, ולטובת עבודות השיפוצים נשכרה חברה קבלנית שרשומה בירושלים. מפרטים שאספנו עולה כי בשעה 12:30 בצהריים נפצע הפועל פאדי אבו נאב בן ה-24 כתוצאה מקריסת קיר במקום. על פי בדיקתנו, אמבולנס של מד"א פינה את אבו נאב, שפציעתו הוגדרה אז כבינונית, לבית החולים קפלן.

 פאדי אבו נאב. הפועל ההרוג

"זה היה שיפוץ מאוד קטן. לא קיר בטון אלא קיר בלוקים פשוט", תיאר בפנינו קדוש את סוג העבודה שבה הועסק אבו נאב. אלא שמצבו של הפועל החמיר ובשעות אחר הצהרים של אותו היום הוחלט להעבירו מקפלן לבית החולים בילינסון.

על פי דוברות בית החולים, אבו נאב הגיע במצב קשה מאוד לחדר הטראומה, עם פגיעות בגב ופציעות נוספות. בהמשך קיבל עוד מנות דם ועבר כמה ניתוחים, ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ. ככל שידוע ל"גלובס", מצבו של אבו נאב הלך והחמיר, וביום שני שעבר הוא נפטר בבית החולים.

ככל הידוע לנו, בכל הזמן הזה לא נפתחה חקירה של משרד העבודה לגבי נסיבות התאונה. על פי החוק, חובה על החברה הבונה לדווח למשרד העבודה על דבר תאונת עבודה, ודאי כזו שמובילה לפציעה קשה ולמוות. אלא שבבדיקה שערכנו התברר כי במשרד העבודה שמעו על התאונה רק לאחר מותו של אבו נאב. כש"גלובס" פנה ביום רביעי האחרון למשרד העבודה כדי לברר על נסיבות התאונה הקטלנית, לא מסרו במשרד פרטים אלא הפנו אותנו למשטרה, שם טענו תחילה בדוברות כי אינם מכירים את האירוע.

מזמין העבודה לא שמע על המוות

רק למחרת, ביום חמישי, הודו במשטרה כי הם מכירים את האירוע ומסרו כי מתקיימת חקירה בעניין ואף ציינו בפנינו מספר פרטים, טכניים בעיקר, לגבי גילו ומועד פטירתו של אבו נאב.

ומה לגבי גן האירועים - מזמין העבודה? בשיחה שקיימנו ביום שישי עם קדוש עלה כי כלל לא ידע שאבו נאב נפטר בבית החולים. "אנחנו כמובן משתתפים בצער המשפחה, אבל אין לנו כל קשר למקרה", אמר קדוש והוסיף כי הוא מתקשה לאתר את קבלן השיפוצים ששכר ושהעסיק את אבו נאב. קדוש מסר לנו פרטים לגבי שמה של החברה הקבלנית, אלא שניסיונות של "גלובס" לאתר גורם כלשהו בחברה לא צלחו.

נכון לעכשיו נותרו שאלות פתוחות רבות. למשל, מדוע לא דווחה התאונה בזמן אמת? פרט זה גם יכול לרמוז אל איכות החקירה שהחלה - מה הערך של חקירה משטרתית שנפתחת עשרה ימים לאחר התרחשותה של תאונת עבודה, שהרי השטח ככל הנראה לא נותר סטרילי.

שאלה נוספת שעולה היא מהו גבול אחריותו של מזמין העבודה במקרה שכזה, של תאונה שהובילה בסופו של דבר למוות. כך או כך, מותו של אבו נאב שנעלם לחלוטין מהרדאר של גופי הפיקוח, החקירה וגם של התקשורת, יותר מרומז עד כמה יש צורך בתיקון משמעותי בעולם העבודה בישראל, בדגש על אתרי הבנייה.

הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בנייה, ששמעה לראשונה על מותו של אבו נאב באתרי אינטרנט בערבית, מסרה היום: "העובדה שהמידע אודות תאונה זו מתפרסם בדרך מקרה בשל פעילותנו וזו של עיתונאים, ולא בפעם הראשונה, חושף את אוזלת ידו של משרד העבודה בניטור ופיקוח על תאונות עבודה, בין השאר נוכח העובדה שמנהל הבטיחות התעסוקתית אינו מקבל דיווחים על תאונות מסוכנויות ההצלה ומבתי החולים, ונסמך בעניין זה על המשטרה או על מידע המגיע מאיתנו הגופים האזרחיים".

תגרי מוסיפה כי "משרד העבודה נמנע עת ארוכה מלפעול לתיקון החוק בנוסף לכך, מנהל הבטיחות אינו מבצע פעולות פיקוח שגרתיות בעקבות תאונות שהפציעות בהן מוגדרות מלכתחילה 'בינוניות'. מחדלים אלו מצטרפים לכישלון החמור של משרד העבודה בשנה החולפת ביישום הטלת העיצומים (הקנסות) הכספיים על אתרי הבנייה - אשר משרד העבודה הבטיח כי ייצרו הרתעה מפני ההפקרות הבטיחותית - אשר רק כ-50 מהם הוטלו ופורסמו עד כה.

"נוכח זאת, ונוכח חומרתו הגוברת של המשבר הבטיחותי באתרי הבנייה המשתקפת בעלייה התלולה (כ-30%) במספר ההרוגים השנה לעומת פרק הזמן המקביל אשתקד, נדרשת המדינה לנקוט צעדים נחושים למיגור ההפקרות הבטיחותית המחמיר באתרי הבנייה ובכללם: הסמכת מפקחי הבטיחות לסגור לפרקי זמן ממושכים אתרי בנייה בהם נמצאו הפרות בטיחות נרחבות או חוזרות. זאת, לצד צעדים נוספים הנדרשים ובהם שיפור הדרכתם של עובדים והפיקוח על איכותה, הטלת חובה להעסקת ממוני בטיחות באתרי הבנייה, נקיטת צעדים משמעתיים כנגד חברות קבלניות מצד רשם הקבלנים במשרד השיכון, והאצת הקמתה של יחידת החקירות הייעודית במשטרת ישראל לתאונת עבודה והעמדתם לדין של גורמים שגרמו ברשלנותם למותם של עובדים או לפציעתם הקשה.

עו"ד גדיר ניקולא מארגון קו לעובד, שעוקב אחרי המתרחש באתרי הבנייה, אומר ל"גלובס": "הגשנו עתירה לבג"ץ, ואחת הדרישות שלנו היא שיחקרו תאונות שהפצועים בהן מוגדרים פצועים בינוני. תאונות אלו לא נחקרות על ידי משטרת ישראל ולא על ידי מינהל הבטיחות והן גם לא מפוקחות. ההבדל הוא, שהפיקוח מטרתו להבטיח שהליקויים הבטיחותיים שאולי גרמו לתאונה יתוקנו. בתשובה שקיבלנו לתאונה משטרת ישראל אומרת שגם היחידה הארצית שתקום לא תחקור, מלבד תאונות קטלניות או כאלה שגרמו לחבלה חמורה, כי המשטרה מצפה שהמינהל יחקור". לדברי של ניקולא, "המינהל ענה בתשובה לבג"ץ כי יש לו חמישה חוקרים, שלושה מהם הוקצו להטלת עיצומים, והשניים הנותרים עוסקים רק בחקירת תאונות ישנות. יש כשל רציני בחקירת תאונות בגרמו לפציעה בינונית ואת התוצאה ראינו במקרה הספציפי הזה, אבל החקירה לא רצינית גם במקרים אחרים. שיתוף הפעולה בין המשטרה למינהל הבטיחות אינו מתפקד כראוי".