בצל האבטלה ואפס צמיחה - המהפכה הסעודית איבדה דרכה

בשונה מהמהפכות הערביות שהתחוללו בעשור האחרון, שהחלו "מלמטה", זו הסעודית מנווטת "מלמעלה" על-ידי יורש העצר מוחמד בן סלמן. אולם, המהפכה הסעודית, אם ניתן לקרוא לה כך, עלולה לאבד את דרכה כאשר העומד בדרכה הוא לא אחר מאשר מחוללה.

הממלכה עוברת שינוי מואץ אך כפוי. משלטון קולקטיבי של משפחת אל-סעוד על ענפיה השונים, שיצר איזונים ובלמים ושהתוצר שלו היה מדיניות שקולה וזהירה התואמת את היכולות והאינטרסים הסעודים, מבקש בן סלמן להנהיג שלטון יחיד ריכוזי.

המהפכה שמבקש בן סלמן להנהיג סובלת ממאניה-דיפרסיה - קידום רפורמות נחוצות מחד, וביצור שלטון דכאני מאידך. נשים מורשות לנהוג וקוצצו סמכויות משטרת הדת, אך המעטים המעזים להשמיע קולם, בהם אקדמאים ופעילי זכויות אדם, נעצרים בתהליך הנעדר שקיפות. דיוחים על עינויים וחטיפה, גם מחוץ לגבולות הממלכה, מתרבים. שוויון מגדרי עדיין רחוק, התארגנות פוליטית על כל צורותיה אסורה והממלכה עדיין מתנהלת על-פי קוד ההלכה האסלאמית.

למרות ניסיונות ההשתקה של בן סלמן, המתוכנן לרשת את הכתר בלכת אביו, הביקורת אינה גוועת וניתן לזהות אי שקט בממסד הדתי ובין בניו של מייסד הממלכה, אבן סעוד, הלוחשים על אוזנו של אחיהם, המלך סלמן, ומחוץ לממלכה - בקרב ידידותיה של סעודיה.

הבית הלבן ניצב עד-כה לימין בן סלמן, למרות שהאחרון בפעולותיו לא פעם הביך את האמריקאים ופעל בניגוד לאינטרסים שלהם. על המלך סלמן החולה להבין שבנו הרחיק לכת ועלול להחליש את מעמדה של הממלכה, ולהחזיר את הספינה הסעודית לנתיבה. יתכן שכך עשה, למשל, בנושא הפלסטיני כאשר חזר לחיק הקונצנזוס הערבי ולעמדות המסורתיות של הממלכה.

רבים במערב ובישראל, המונעים מאינטרסים שונים, מיהרו לקשור כתרים לראשו של בן סלמן, למרות תמרורי האזהרה שהופיעו זה מכבר. בישראל תלו תקוות ביורש העצר וראו בו שותף למאבק באיראן ולעשיית שלום. יתכן ותקוות אלו היו מוגזמות, לקו בחוסר הבנה של מגבלות כוחה של הממלכה ואופיו של הנסיך הצעיר. הכשלונות בתחום מדיניות החוץ מרובים ובראשם החרם על קטר והמלחמה בתימן.

בתוך הממלכה האבטלה עולה (רשמית 13%, ולא רשמית - 30%), הצמיחה אפסית, יוקר המחיה מאמיר וההשקעות הזרות נעצרו. פרשת העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י מגבירה את חשש המשקיעים הזרים שמדירים רגליהם מהממלכה. גם ההכנסות מקיצוץ הסובסידיות וממסים, שהוטלו לראשונה השנה, הופנו כולן למגזר הציבורי המנופח הנתפס כמשענת ליציבות המשטר, מחשש לתסיסה. עלית מחירי הנפט מעלה חיוך בארמון, אך כבר מפחיתה את המוטיבציה להמשיך ברפורמות חיוניות לטווח הארוך.

בן סלמן מבין שישנה התנגדות עמוקה לשלטונו ועליו להקדים תרופה למכה לפי מות אביו. יתכן שזו גם הסיבה בגינה האב לא מעביר את השלטון עוד בחייו, מהחשש כי עליו קודם לדכא כל התנגדות. אם חאשוקג'י נתפס כאיום, אזי יתכן והמצב חמור משנדמה. יתכן, בנוסף, שההתנהלות של הממשל האמריקאי התפרשה אצלו כגיבוי מוחלט, שסייע בקבלות החלטות פזיזות ושנויות במחלוקת.

הפעם, אם יתברר שבן סלמן אכן הורה על חיסול חאשוקג'י, יעמדו יחסי ארה"ב-סעודיה בפני מבחן לא פשוט. הנשיא דונלד טראמפ יתקשה למצוא מוצא שימנע ממנו לנקוט צעדים שיסכנו בראייתו אינטרסים אמריקאים, בראשם רכישות הנשק של הסעודים לאור הלחץ הגובר בעיקר מכיוון הקונגרס.

אי הודאות בממלכה רבה והרגישות עוד תגבר לקראת העברת הכתר. לא רק שזו הפעם הראשונה שהכתר יעבור לנכד של מייסד הממלכה, אלא שיורש העצר צבר מתנגדים רבים, אותם נישל או הרחיק. דווח שהיו ניסיונות לפגוע בו ויתכן והם ימשכו. על כל בעל עניין לבחון האם הסיכונים הגלומים בהנהגה הסעודית הנוכחית עולים על ההזדמנויות. בן סלמן מתקשה לצבור לגיטימציה פנימית ועדיין לא ייצב את שלטונו. אין זה מוקדם לפיכך להיערך לאפשרות של אי-יציבות פוליטית בממלכה שתפגע גם באינטרסים ישראלים.

■ הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.