שקד היא האשמה האמיתית

השרה איילת שקד לא ממהרת לשום מקום בפרשת אפי נוה. השרה, שהיא אלופה בגלגול עיניים, לקחה לעצמה "כמה שבועות לחקור". מה לחקור? הרי יש כאן עובדות והודאה בהן. אבל שקד היא חברה נאמנה.

נוה הוא לא העניין 

הבעיה כמובן היא לא אפי נוה. אמנם הוא, יו"ר לשכת עורכי הדין, הבריח את חברתו הצעירה והאלמונית מגבולות המדינה אל תאילנד הרחוקה. אני בטוח שהם מצאו שם את מה שמחפשים זוגות חדשים שמעדיפים להתבודד.

התירוצים של נוה, אותם הוא מגדיר כ"הסברים", מגוחכים וצפויים כמו הסיפור עצמו. האמת, כך נראה, היא פשוטה: הגבר רצה "להשוויץ" בכוחו לעקוף את חוקי המדינה, אבל העיתונות עלתה על זה, ומנקודה זו החל מחול השדים שהפך את נוה לפחות רלוונטי.

השרה בסגנון היועמ"ש

הדמות המרכזית בסיפור הפכה להיות שרת המשפטים איילת שקד. כדרכה היא קפצה מיד בראש. "אני מציעה שכולם ייקחו רגע נשימה, אין כרגע ישיבה של הוועדה למינוי שופטים", היא אמרה.

השאלה לגביה התבטאה השרה הייתה - האם לאור מה שכבר ידוע, נוה יכול להמשיך את חברותו בוועדה למינוי שופטים. "החלטה על כך", אמרה שקד, "תתקבל בשבועות הקרובים". החלטה של משרד המשפטים, היא מתכוונת. ממש כמו מנדלבליט, שאצלו כל דבר שצריך לקחת שבוע מתארך לאין-סוף זמן.

ארץ התענוגות

כל העניין מוזר. מה יש פה שצריך לעסוק בו "כמה שבועות"? נווה הודה בעובדות המהוות עבירה על החוק ועל הטעם הטוב. הוא מתגרש, יש לו חברה, הוא רצה לבלות אתה בארץ התענוגות תאילנד. אבל כדי שאשתו לא תשמע על כך, נוה העביר את חברתו ללא פספורט, ללא רישום, כלום. כאילו לא הייתה. אבל הוא נתפס על-ידי עיתונאית. והיא ראתה, הריחה ודיווחה.

והיא עוד מטיפה

צריך לזכור ששקד היא שרת המשפטים. זאת השרה המטיפה לשופטים, עורכי דין, עיתונאים, מתווכחת עם אהרן ברק כאילו הייתה שווה לו. זה מה שקורה כאשר ממנים אנשים לא מתאימים לתפקידים חשובים. הממשלה הזאת של ביבי מלאה בכאלה, ואנחנו נאלצים לאכול את הפירות הרקובים היוצאים ממנה.

מכל מקום, השרה צריכה להסיק מסקנות ולהתפטר מהתפקיד הגדול עליה.