הראל ויזל נוקה מאשמה מבלי שהתלונות נגדו נבדקו, ומניית פוקס מזנקת. מתי רשות ני"ע תיכנס לתמונה?

נתחיל מהסוף: רשות ניירות ערך צריכה לומר מה דעתה על טיב הליך בדיקת הטענות להטרדות מיניות בחברת פוקס, כמו גם על טיב הדיווח לבורסה של פוקס אתמול (א') אודות סיום בדיקת החשדות על-ידי השופטת בדימוס אורנית אגסי. הרשות גם צריכה לקבוע סטנדרטים באשר לאופן והיקף הפירוט שבו חברות ציבוריות צריכות לדווח על הליכי בדיקה כאלה.

אירועים כגון אלה שדבר קיומם נבדק בפוקס נוגעים לממשל התאגידי בחברה. עצם העובדה שהחברה נדרשה לדווח על כך לבורסה, מוכיח כי מקרים של חשד להטרדה מינית על-ידי בכירים בחברות ציבוריות ולאווירה של הטרדה בחברות הם עניינם של המשקיעים. הוכחה לכך אפשר לראות בתגובה החריפה של הציבור שהתבטאה בירידה משמעותית של כ-9% בערך מניית פוקס מיום הפרסום הראשון בחדשות עשר ב-21 באוגוסט לפני כחודשיים.

הבוקר (ב') דיווחה פוקס למשקיעים כי "הבודקת (אגסי) מצאה כי לא היו אירועי הטרדה מינית בחברה על-ידי בכירי החברה ומנכ"ל החברה, כי החברה מתנהלת בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית באופן קפדני ויעיל, וכי לא נמצא פגם בהתנהלות החברה ומנהליה בהקשרים האמורים". בעקבות ההודעה מניית פוקס  מזנקת הבוקר ב-4%.

אבל אם הייתם מבקשים מאיתנו לסכם את דוח אגסי, היינו עושים זאת כך: "השופטת אגסי לא הצליחה לשוחח עם אף אחת מהנשים שהעלו טענות נגד הראל ויזל ושעדויותיהן נחשפו על-ידי העיתונאי רביב דרוקר בערוץ עשר, ולכן אין לה את הכלים לקבוע מה טיב העדויות והאם הן מבססות או לא מבססות את החשד שהראל ויזל או בכירים אחרים בפוקס ביצעו הטרדות מיניות".

לפי פוקס, במסגרת הדוח ציינה הבודקת כי נקטה צעדים ופעלה לשם מתן הזדמנות למתלוננות ככל שישנן לפנות אליה, ובמסגרת זו אף נפגשה עם רביב דרוקר לצורך בירור טענות, אשר נותרו אנונימיות. דרוקר הבהיר היום בראיון בגלי צה"ל כי אף אחת מהנשים שהוא חשף את עדויותיהן בחדשות עשר נגד ויזל לא דיברה עם השופטת אגסי, למרות ששתיים מהן שקלו לעשות זאת.

הפער הזה - בין הדיווח של פוקס לבורסה, שנראה שכל מטרתו לנקות את ויזל מהטענות נגדו ולהמשיך הלאה, לעומת המציאות שבה התלונות כלל לא יכולות היו להתברר - מצדיק גם את פרסום דוח אגסי במלואו, במקום דיווח קצר לבורסה. רק פרסום של הדוח המלא יוכל לפרוש בפני הציבור תמונה מלאה של הליך הבדיקה שביצעה השופטת אגסי עבור פוקס. 

טעם לפגם

פוקס היא לא החברה הראשונה שנוקטת בשיטה מעוררת התהיות הזאת, של מינוי בודק חיצוני שמקבל שכר מהחברה כדי לכאורה לברר טענות נגד בכירים בהן אך למעשה כדי לנסות להביא לסיום פרשות לא נעימות שמטרידות את החברה.

קדם לפוקס, למשל, בנק הפועלים. בעקבות פרסומים שהעלו חשד לפיו מנכ"ל החברה לשעבר, ציון קינן, פגע מינית בעובדת הכפופה לו, בעת שכיהן בתפקיד בכיר בבנק הפועלים, פתח הבנק בהליך בירור לפי התקנות למניעת הטרדה מינית. הבנק מינה את נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופט בדימוס סטיב אדלר, כדי לבדוק הטענות.

אדלר בדק באופן חשאי את חשש לביצוע הטרדה מינית וקבע חד-משמעית כי לא התבצעו לא הטרדה מינית ולא התנכלות כלפי העובדת. למרות זאת, העובדת קיבלה פיצויי פרישה מוגדלים, לפי המלצתו של אדלר. זאת, לאחר שהוא מצא שהובטח לה בשנת 2007 חוזה אישי עם תנאים משופרים, אלא שבפועל שולם לה פחות. יודגש כי הפרקליטות החליטה שלא לנהל חקירה פלילית נגד קינן וסגרה את התיק נגדו בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

בעינינו יש טעם לפגם, או לפחות תחושה לא נעימה, בכך ששופטים מכובדים לשעבר כמו אדלר או אגסי מסכימים לנהל הליכי בדיקה ובירור חשאיים כגון אלה שהיו בפוקס או בבנק הפועלים. יש טעם לפגם בכך ששופטת לשעבר מסכימה לתת לגיטימציה ומכובדות להליך בדיקה שהוא נכה וחסר. הליך שנעשה הרחק מהעין הציבורית, ללא גביית עדות מהנשים שהתלוננו על יחסו של ויזל, ותוך פרסום שתי פסקאות בלבד מדוח שאמור להיות רחב היקף ומעמיק.